ליקוטי חבר בן חיים ו נד

אלי' הכל ברא הק"ב בעולמו חוץ ממדת השקר שלא ברא ומדת העול שלא עשה שנ' הצור תמי' פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא ואומ' י"י צדיק בקרבה לא יעשה עולה ואומ' חליל' לאל מרשע ושדי מעול כי פועל אדם ישל' לו ובאורח איש ימציאנו מעיד אני עלי שמי' וארץ שאלמלא לא נקנסו אדם למית' אלא מתוך שאוכל וישתה הוא עם אשתו ועם בניו ובני ביתו ונפטר לבי' עולמו ואין פירות ותבואה באין לידי הרקבה אלא מפני דרכיהן של בני אדם ואין בני אדם באין לידי בושה אלא מפני דרכיהן ואין עיניהם של בני אדם כהות בחצי ימיהן אלא מפני דרכיהן ואין הנשי' מטמאות בזיבה אלא מתוך דרכיהן שנ' כה אמ' יי' בור' שמים הו' האלהי' יוצר הארץ ועושה הוא כוננה לא תהו בראה לשב' יצרה אני יי' ואין עוד צא ולמד מדרך ארץ כלום אדם בונה בית אלא להכניס בו פירו' וכלים וכספי' או שמא להצית בו את האור אף כאן בני אדם מתוך דרכיהן הן נידונין דנין אותן מתוך דרך ארץ בשביל להציל' מיום הבא לקראתם שנ' אוי להם כי נדדו ממנו בג' דברי' יהא אדם מסתכל בכל יום בשעה שנכנס לבית הכסא ובשעה שמקיזין לו את הדם ובשעה שהוא עומד על המת בשעה שנכנס לבית הכסא אומ' לו ראה דרכך דרך בהמה ובשעה שמקיזין לו את הדם אומ' לו ראה שבשר ודם אתה ובשעה שהוא עומד על המת אומ' לו ראה להיכן אתה הולך ועדיין אינו חוזר אלא שמרב' דברי' בטלים שנ' אולת אדם תסלף דרכו ועל יי' יזעף לבו ובשקר הו' אומ' מדבר שקר תרחק וגו' עד כי לא אצדיק רשע ואומ' ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלב בכם ושבועת שקר אל תאהבו כי את כל אלה השנאתי נאם יי' ובאיזה צד יעשה אדם עושה אדם עצמו צדיק לדבר אמ' מוסרין לו מלאך שמתנהג עמו בדרך הצדיקי' ומדבר אמ' עוש' אדם עצמו חסיד לסבול את הכל מוסרין לו מלאך שמתנהג עמו בדרך החסידים ומקבל את הכל ואם עושה אדם עצמו רשע לכחש ולשקר מוסרין לו מלאך שמתנהג עמו בדרך הרשעי' ומכחש ומשקר עושה אד' עצמו מדה בינוני' מוסרין לו מלאך שמתנהג עמו בדרך מדה בינוני' שנ' יי' חוקר לב לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו ועל ידי דוד הוא אומר עם חסיד תתחסד וגו' עם נבר תתבר ועם עקש וגו' ואומר ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל עם עני תושיע עם שעניות יפה לו ועיניך על רמים תשפיל אלו אומות העולם ואומ' מפי עליון לא תצא הרעות והטוב הטובה אינה יוצאת לעושה הרעה והרעה אינה יוצאת לעושה הטובה אלא טובה כלפי טוב' ורעה כלפי רעה לפיכך הבא על רעהו בדברי שקר סוף שנפרעין ממנו בשקר וכן הוא אומ' אל יאמן בשוא נתעה כי שוא תהי' תמורתו וגו' מדה כנגד מדה אוי לה' לשקרני' ולנושאי שמו של הק' לשק' שהקב"ה בעצמו נפרע מהם כענין שנ' לא תשא את שם יי' אלהיך לשוא כי לא ינק' יי' את אשר ישא שמו לשוא ולא עוד אלא שהקב"ה בעצמו מעיד עליו וממהר ליפרע ממנו כענין שנאמ' והייתי עד ממהר במנאפי' ובמכשפי' ובנשבעי' בשמי לשקר וגו' בני בואו וראו כמה מגונה מדת השקר אפי' בדברי' בעלמא שכך אחז"ל לא לימא אינש לינוקא דיהיבנא לך האי מידי ולא יהיב ליה ר"ל לא יאמר אדם לתינוק שאתן לך זה הדבר ולא יתן לו שלומד אליו שקר דקא מליף לה שקרא שנ' למדו לשונם דבר שקר וגו' ולא עוד אלא שכל מי שהוא להוט אחר השקר אין מאמינים לו כלו' שכך עונשו של בדאי שאפי' אמת אין מאמיני' לו וכל מי שהו' להוט אחר השקר פורק מעליו עולו של הקב"ה שאוהב את האמת ושונא את השקר תדע שכן הוא שכשברא הקב"ה את העול' וכל אשר בו לא ברא השקר שכך אחז"ל באגדה לא ברא האלהי' שקר אלא שקרא כל הרשעי' כמו הרה עמל וילד שקר והיכן הן גדוליו של שקר בגהינם לכך נאמ' בור כרה ויחפרהו וגו' שכל מה שהשקר מוליד לבאר שחת מוליד אמרו במשל מה דשקרא מוליד פחתא נסבא וכל זמן שהבריו' מתרחקין מן השקר ומדבקין באמ' הקב"ה מושיען כענין שנ' ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהיה להם למושיע ועם המדה הזאת מסתעפת מדת החונף שאין לך שקר שלא תהיה החניפה עמו והיא גם היא מדה שנואה ומשוקצ' לפני המקום שכל הרואה את חבירו עובר עבירה או מדבר דבר שלא כהוגן ואינו מוכיחו אלא שמחניף אותו אין לו חלק לעולם הבא שנ' גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא ולא עוד אלא שהוא רואה דבר ערוה בחברו ואינו מוכיחו אלא שמחניף לו ומחפה עליו כאלו הרגו כענין שנ' בפה חנף ישחית רעהו ותנא דבי אליהו חורשי רע ומהפכי דברים ומפטירי שפה ומחליקי לשון עליהם הכתו' אומר יהי דרכם חשך וחלקלקות וגו' ואמר חסיד אחד לתלמידיו אילו לא לכם עון הייתי מפחד עליכם בדבר שהוא גדול מן