ליקוטי חבר בן חיים ו נב

בחרת מעוני ולא עוד אלא שהקב"ה בעצמו נפרע מן המאנ' את חברו שכך אחז"ל הכל על ידי שליח חוץ מן המאנ' שנפרע הקב"ה ממנו שנ' נצב על חומת אנך ובשביל האונא' קצף אף בעול' כענין שנ' על און פלט למו באף עמי' הורד אלהי' ולא עוד אלא שבעון האונ' האומו' פושטין את ידיהן על שונאיהן של ישראל שכך אחז"ל באגדה אם ראית דור שמדותיו של שקר דע שהמלכות באה ומתגר' באותו הדור ומה טעם מאזני מרמ' תועב' ה' וכתי' בתריה בא זדון ויבא קלון לכן בני הוי זהירין מאד במדות הגרועות הללו ותרחקו מהם והאלהים יצילנו מן המדות הגרועות והפחותות ויפתח לנו דרך אמונתו ברחמיו הרבים אמן

המעל' השתים עשרה מעלת התמימות

בני בואו ואלמדכם מעלת התמימות דעו בני כי מעלת התמימות מעלה גדולה ויקרה שכל מי שהולך בתמימו' הקב"ה בוחר בו ובשירותו כענין שנ' הולך בדרך תמים הוא ישרתני וכן צוה משה רבינו ע"ה על עסק התמימות כענין שנ' תמים תהיה עם ה' אלהיך גדולה מעלת התמימות שכל מי שהולך בתמימות לב בכל דרכיו זוכה ויושב במחיצתו של מקו' כענין שנ' ה' מי יגור באהליך הולך תמים וגו' וכן מצינו ביעקב אבינו שנהג עצמו במדת התמימות שנ' ויעקב איש תם וגו' וכן דוד ע"ה שיבח ההולכי' בתמימות שנ' אשרי תמימי דרך וגו' ומהו התמימות שידבר האדם דבריו בלי רמאות ומשאו ומתנו בלי רמאות ופיו ולבו שוין שכל מי שהו' אחד בפה ואחד בלב אינו נקרא תם אלא שנקרא חנף ורמאי בלי ספק כענין שנ' מרמה בלב חורשי רע וגו' ומאותות התמימות מי שעושה צדק' עם הבריות כענין שנ' צדקה תצר בתם דרך וגו' וכל מי שהולך בתמימות הקב"ה מסייעו במעש' עבודתו ומתמים דרכיו כענין שנ' עם חסיד תתחסד וגו' וכן אחז"ל הבא לטהר מסייעין אותו גדולה היא מדת התמימות לפני המקו' שכל מי שהולך בתמימות הקב"ה רוצה וחפץ בו כענין שנ' ורצונו תמימי דרך ולא עוד אלא שבשביל התמימות מיישר האדם לדרך טובה שנ' צדק' תמים תיישר דרכו וכל מי שהולך בתמימות עם השם והבריות הקב"ה משמרו מן החטאים והעונות ויושב שוקט ובוטח כיין שוקט על שמריו כענין שנ' ואהי' תמים עמו אשתמר מעוני וכן הוא אמר ואני בתומי תמכתי בי ותצבני לפניך לעולם ומן המדה המשובחת הזאת יצאת מדת האמת שהיא מי"ג מדות שנתייחס בהן הבו' כענין שנ' ארך אפים ורב חסד ואמת ולא עוד אלא שחתמו של הקב"ה אמת שכן אתה מוצא א' בראש האותיות מ' באמצען ת' בסופן גדולה היא מעלת האמת שכל העולם כלו עומד על האמת כענין שנאמר אמת מארץ תצמח וגו' ואחז"ל באגד' בשעה שבר' הקב"ה את אדם הראשון נעשו מלאכי השרת כיתין כיתין וחבורו' חבורות מהן אומר יברא ומהן אומר לא יברא וכן הוא אומר חסד ואמת נפגשו וגו' חסד אמר יברא שכלו גומל חסדים אמת אומר לא יברא דכולא שקרי' צדק ושלום נשקו צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכה לארץ שנא' ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה אמרו מלאכי השר' לפני הקב"ה רבונו של עול' עד מתי אתה מבזה הטכסיס שלך תעלה אמת מן הארץ לכך נאמ' אמת מארץ תצמח שלולי ששיתף הקב"ה אמת בברייתו לא היה ראוי לעמוד לפי שהשקר אינו עומד לכך הוצרך לשתף אמת בברייתו של עולם וכן הוא אומר ראש דברך אמת וגו' ואומר וה' אלהים וגו' שהוא אלהים חיים ומלך עול' ובידו לקיים אמרותיו לפיכך ילמד אדם ממדת קונו לאמת את דבריו בכל ענין שיוכל ויודה על האמת בכל מה שיעבו' עליו בין טוב ובין רע גדולה מעלת האמת שכן שמה הולך מסוף העולם ועד סופו כשם שאותיות אמת הן מפוזרין אלף בראש האותיות מם באמצען תיו בסופן ולא עוד אלא שהאמת מתקיים ועומד על יסודותיו כשם שאותיות אמת מרובעות ויש להן על מה שיסמכו וכן כשמינה משה רבינו ע"ה את הדיינים בקש אנשי אמת שונאי בצע מפני שכל המחזיק במדת האמת אינו קרוב לבוא לידי הטיית דין ונמצא ששאלו אדם גדול במה הגעת אל הכבוד הזה ואתה מן הכושים אמר בדבר אמת והנאמנות והמונע מן העושק ושלא שאלתי על מה שאינו צריך לי ואמר חכ' אחר שפת אמת פרי הצניעו' והחריצו' מותר התאוות והמתון מגדל עוז והמהירות מביאה אל החרטה

בני הוו רגילין לדבר האמת שכל שאוהב את האמ' מציל את נפשו מדינה של גיהנם ולא עוד אלא שמציל כמה נפשות מן המיתה כענין שנאמר מציל נפשות עד אמת וגו' שכל המעיד