ליקוטי חבר בן חיים ו מט
Lekutei Heber Ben Chaim part 6 49 · ליקוטי חבר בן חיים ו · free full Hebrew text
Open in the reader →כך וכך יצא על המשכן עם כשהוא יושב ומחשב שכח אלף ושבע מאו' וחמשה ושבעים שקל שעשה ווין לעמודי' התחיל יושב ותוהה אמר עכשיו יאמרו יש' משה נטלן לעצמו האיר הקב' את עיניו וראה אותן עשויין ווים לעמודים אמרו ואת האלף ושבע מאות עשה ווין לעמודים באותה שעה נתפייסו כל יש' על מלאכת המשכן ומהו משכן העדו' א"ל משה הרי אתם מעידין עלי ממה שאני נותן לכם את החשבון ואע"פ שלא הוצרך משה ע"ה לעשות החשבון עם יש' למד דרך ארץ שכל מי שנתמנה על הציבור יעשה חשבון עם הציבור כדי להוציא את עצמו מן החשד כענין שנ' והייתם נקיים מיי' ומישראל ואחז"ל אע"פ שיש לו לאדם גזבר נאמן בתוך ביתו יצור וימנה שנ' ויהי בראותם. כי רב הכסף בארון ויעל סופר המלך ויצורו וימנו וגו' ודעו לכם בני כי מן האמונה תוולד הסבל שסובל מאהבה כל מה שיגזור הבורא עליו הן טוב הן רע וסובל בעצמו מכל מה שאסר הבור' עליו ומאמין שישלם לו שכרו לעתיד לבא כמו שאמר חכם א' הסבל שני מינן סבל הצרות והסבל במה שאס' הבורא עליך ואמ' הזכרון שני מינים זכרון הסבל בעת הפגע וטוב ממנו זכרון הבורא במה דאסור עליך מבדיל בינך לבינו
בני אם בא לכם שום פגע יהיה הסבל מזומן ותדיחו אותו בסבל ותנו הודא' לבורא במה שגזר עליכם כי הסבל הוא העושר הגדול ואמר חכם אחד מי שיגביר הסבל בעת צרתו יגיע אל חפצו מרום לבבו
בני אם תתגבר עליכם תאותכם הכניעוה בסבל כי הסבל הוא ממדת החסידים וכל מי שהוא סבלן יהי' אדון ואם יסבול היום דבר א' מן האנשים סוף שיסבלו ממנו האנשים דברים רבים וממדת הסבל אם יחרפוה ב"א ויגדפו אותו שלא יעשה אות' דבר וכ"ש אם יכו אותו ומתגבר בעצמו וסובל שהיא ממדת הסבל החסידים ויראי השם ואמ' חכ' א' הסבל מר ומעבי' מעליו הנזק
בני אם לא תוכלו להנקם מאויביכם אז לא יגיע אליכם נזק טוב שתסבלו ולא תנקמו משתנקמו ותנזקו כמו שאמר חכם א' אין למי שאין לו יכולת טוב מן הסב' ואמ' מי ששם הסבל תכליתו יגיעהו הסבל אל חפצו אשריהן בעלי אמונה שזוכין להן ולכל העולם כלו באמונתן כענין שנ' שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ובקשו בחורבותיה אם תמצאו איש אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה ולא עוד אלא שזוכה לחיים בעה"ז ולעה"ב שנ' בחקתי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת הוא חיה יחיה נאם יי' אלהים חיה לעה"ז ויחיה לעה"ב לבן בני הוו זהירין במעל' המדה הזא' כדי שתרשו חיי העה"ז ותנחלו חיי העה"ב והאלהים יצליחנו בה ברחמיו הרבים
ואחרי אשר הגענו עד כאן לספר בשבח האמונה ובעליה גספר בגנות הגגבה והגזל ובעליהן כדי להביא למדת הנאמנות בעזרת שדי: מדת הגזל
בני דעו כי מדת הגזל והגנבה מדה משוקצ' ושנוא' מאד לפני המקום כענין שנ' אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה שכ"ז שאדם מקריב קרבן מן הגזל לא די שאינ' עולה לו לרצון אלא שמלמד עליו קטיגוריא לפני המקו' שכך אחז"ל לולב הגזול והיבש פסו' משלו חכמי' באגדה למה הדבר דומה ללסטים שהיה יושב בפרשת דרכים ומלסטם הבריות פעם א' עבר לשם שלוחו של מלך שהיה המלך שולחו לגבות מס ממקום א' וקם עליו הלסטים הזה ולקח ממנו כל מה שהיה לו לימים נתפס אותו הלסטים ונתן בבית הסוהר שמע עליו אותו השליח של מלך ובא אצלו ואמר לו אם אתה נותן לי כל מה שלקחת ממני אלמד עליך זכות לפני המלך א"ל אין לי מהם אלא זה המלבוש שהי' מן המלך ונתנ' לו א"ל למחר כשתצא לדין ויאמר לך המלך יש לך אדם שילמד עליך זכות תאמר יש לי אדם א' והמלך ישלח ויקראני ואלמוד עליך זכות למחר כשהי' הולך לדין א"ל המלך כלום יש לך אדם שילמד עליך זכות א"ל יש לי איש פלוני שלח המלך בשבילו וא"ל מה אתה יודע וכו' בזה האיש א"ל ידעתי בשעה ששלחת אותי לגבות המס ממקו' פלוני קם עלי ולקח כל מה שהי' לי והרי זה המלבוש שהחזיר לי יעיד עליו התחילו הכל אומרי' אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו כך אדם לוקח לולב כדי לזכות בו ואם היה הלולב גזול הוא צווח לפני המקום ואומר גזול אני חמוס אני ומלכי השרת אומרי' אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו
בני בואו וראו כמה קשה מדת הגזל שהרי הקישו הכתוב לעבירות חמורות שבתור' כענין שנ' והייתי עד ממהר וגו' עד ובעושקי שכר שכיר וגו'