ליקוטי חבר בן חיים ו מח

סדר זרעי' שהאמינ' התורה לתרום ולעשר תבואתו ופירותיו בלי עדות וראי' אחרת וביעקב כתי' תתן אמת ליעקב וגו' ועוד אמ' כל מי שיש לו מה יאכל היו' ואמ' מה אוכל למחר הרי זה מחוסר אמנה מי שברא יום ברא פרנסתו

בני. הוו זהירין לעשו' מלאכתכ' באמונ' וכל מעשיכ' ההרוחניי' והגופניי' יהיו באמונ' וביוש' כדי שתתברכו מפי האל ומפי הבריו' כי בעשו' האד' הפך האמונה מצינו בו קללה שנ' ארו' עושה מלאכ' ה' רמיה ומכלל ארור אתה שומע ברוך ואמ' חכ' א' ראוי מב"א להיות משובח מי שגדלה תשוקתו בקנות החסד והאמונה גדולה היא האמונ' שכ"ז שהבריו' נושאין ונותנין זה עם זה באמונה הק' עושה להן צדק' מן השמים שנא' והוריד להם גשמי ברכה וטללי רצון בעתם כענין שנ' אמת מארץ תצמח וצדק משמי' נשקף ולא עוד אלא שהעולם מתקיים בזכו' בעלי אמונ' שכך אחז"ל על ג' דברי' העול' עומד על הדין ועל השלום ועל האמ' וגו' ומה היא האמונה תחלתה שיבטח האד' באלהים ולא יירא משום דבר וירצ' בגזירת הבורא וימסו' עצמו וממונו ונפשו אליו ויהיה משאו ומתנו ודבריו כולם באמונה וביושר ויאמר על הן הן ועל לאו לאו ואינו אץ להעשיר אלא שבטחונו בהקב"ה בכל עניניו כענין שנ' בטח ביי' ועשה טוב וגו' ומה שיבטיח יקיים כיכלתו ומסעיפי המדה המשובחת הזא' יוצא הצד' שיהו כל משקלותיו של אד' צדק וכל מדותיו צדק כענין שנ' מאזני צדק אבני צדק וגו' וכל דבריו ועניניו מתוקנים ומסודרים על פי הצדק ואינו מבקש מעלה ויתרון על ב"א ואמר פרי הנאמנות העושר ופרי הכחש הריש והעוני ודבר נמנע הוא שיהי' הנאמן עני והמכחש עשיר ודעו בני כי הנאמן יעלהו האל אל המעלות הרמות ולמשרת השרים והמלכים

בני הדבקו בנאמנות ובצדק כי האמונה והצדק תולדות הנדיבות והחסד ואמ' חכם אחד כי מי שבחר בצדק למעוז יכנעו לו ב"א בעל כרחם וצריך לו לאדם לנהוג עצמו באמונה ובצדק אפילו בדברים בעלמא שנוהג עם חברו שכך אמרו חכמים ז"ל מה תלמוד לומ' איפת צדק והין צדק יהיה לכם והלא הין בכלל איפה היא אלא שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק ועוד אמרו כל הנושא ונותן בצדק בדברים אין מוסרין אותו למי שפרע אבל אמרו ז"ל כל המבטל דבריו אין רוח הבריות נוחה הימנו ושמא תאמר במה שמוציא בשפתיו לבד צריך לו לאדם להיות נאמן אבל במה שמחשב בלבו אין בכך כלום הרי כבר נאמר הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו וכן מצינו ברב ספרא שהיה לו חמור למכור ובא אדם אחד לקנותו ואמר לו תנהו לי בכך וכך מעות ואותה שעה היה קורא רב ספרא קריאת שמע ולא השיבו וסבור אותו האיש שלא היה בדעתו של רב ספרא ליתן לו החמור באותן המעות שאמר לו ולפיכך לא השיבו והוסיף לו על דמו ואחרי שמסיים רב ספרא את תפלתו אמ' לאותו האיש משעה שאמרת לי תנהו לי בכך וכך מעות גמרתי בלבי ליתנו לך ומה שהוספת אחרי כן אינו רוצה אותם ושמא תאמר הריני נוהג באמונה עם ישר' לפי שהוא נוהג עמי באחוה אבל עם הגוי אין בכך כלום כבר אחז"ל גזל גוי אסור וכן אם הגוי סומך על אמונתך בין בדברים בין במקח וממכר צריך אתה לנהוג עמו באמונה ובצד' כדי שיתקדש שם שמים על ידך תנא דבי אליהו בד' דברים העולם מתיישב מתוך צדקה ומתוך הדין והאמת והשלום בא אדם א' ואמר לי ר' מעשה היה שמכרתי לגוי ד' כורים של תמרים ומדדתי' לו בבית אפל מחצה על מחצה ואמ' לי אתה והאלהים אשר בשמים יודע על מדה שאתה מודד לי מתוך שמדדתי' לו חסרתיו שלש סאין של תמרים לאחר מכאן נטלתי את המעות ולקחתי בהן כד א' של שמן והנחתיו במקום שמדדתי התמרים לגוי נקרע הכד ונשפך השמן והלך לו אמרתי לו בני הכתוב אומ' לא תעשוק את רעך הרי הוא כאחיך ואחיך הרי הוא כרעך הא למדת שגזל הגוי אסו' ואצ"ל גזל של אח לכך היה אומר לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו שכל מי שנושא ונותן עם חברו באמונה הרי הוא מודה במקום שהוא אמת וכל המכחש בחברו הרי הוא מכחש במקום שנ' אין יי' רואה אותנו עזב יי' את הארץ

בני אם נתמנית' פרנסים על הציבו' להוציא ממונן על דברי ידוע או על כל ענינים עשו מלאכתכם באמונה ואע"פ שמחזיקים אתכם לנאמנים אל תתפארו בעצמכם לומר אלמלי שמחזיקים אותנו נאמני' לא הי' ממני' אותנו על צרכיה' ולא נבוא עמהן בחשבון אלא תבואו עמהן לחשבון ואל תתביישו מי לנו נאמן יות' ממרע"ה שכתו' בו בכל ביתי נאמן הוא ואעפ"כ כשגמר מלאכ' המשכן א"ל ליש' בואו ונעשה החשבון לפניכם נכנסו כל יש' אצלו ואמר להן משה אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד וגו'