ליקוטי חבר בן חיים ו מה

המשמש בפני כל הבריות הוא דבר נבלה ופריצות וכיון שהפריצו' ודברי הנבלה הן גנאי גדול לאנשים כ"ש לנשים שצריכות להזהר בעצמן בתכלית הזהירו' שלא תהיינה פרוצות ולא מדברות דברי הנבלות פריצות גדול הו' לאשה שמדברת תמיד עם האנשי' ולא עוד אלא שמביאה את עצמה לידי חשד ומן הפריצות האשה שאין לה בעל ומתקשטת אפי' בתוך ביתה מפני שכשיוצאה בשוק בני אדם משיחין בה

בני צאו וראו כמה מכוערת מדת הפריצות לנשים שהנשים שהן פרוצות בשום דבר פריצות אחז"ל שיוצאת בלא כתובה כגון האשה שיוצאת בשוק וראשה פרוע שהוא דבר פריצות ולפיכך כתו' בסוטה ופרע את ראש האשה ואחז"ל מכאן לבנות ישראל שלא תצאנה בפריעת הראש שכן שערות האשה דבר פריצות וערוה ומרגילין את האדם לידי הירהור ותאוה שנאמר שדים נכונו ושערך צמח וכן האשה שטווה בשוק הוא דבר פריצות מפני שמגלה זרועותיה ובני אדם רואין אותה שמא יתאווה לה ותבוא לידי עבירה וכן האשה המשחק' עם הבחורים הוא דרך פריצות וכן האשה שמקללת חמיה בפני בעלה הוא דבר פריצות וחציפות וכן הקולנית שמדברת בבית' ושכינותיה שומעת את קול' וכן האשה שמשמעת את קולה על עסקי תשמי' המטה כל אילו אחז"ל שיוצאת בלא כתובה מפני שנוהגות עצמן בפריצות ומדרכי הנבלה והפריצו' האשה שהי' גרגרנית ושותה מן היין יותר מן השיעור הראוי' לה ופריצות גדול הוא לאשה שמדברת בעסקי תשמיש אפי' עם בעל' אלא שצריכה להיות צנוע וביישנית אפי' עם בעלה ודעו בני כי הפריצות ודברי הנבלה הן סרסורין של זנות והן תחילת הקלקול ומבואו' פתוחו' לזנות ולפיכך הזהירו חז"ל על המדה המגונה הזאת שירחיקנ' מעליהן בין אנשים ובין נשים בתכלי' הריחו' לכן בני הוי זהירין במדת המגונות הללו להרחיקם מעליכם כדי שיתקדשו לפני המקום ותתקרבו אצלו ואלהינו בהמון רחמיו יקדשנו ויקרבנו לעבודתו אמן

המעלה העשירית מעלת הבושת

בני בואו ואלמדכם מעלת הבושת בני דעו כי מעלת הבושת מעלה חשובה עד מאד שכל מי שיש לו בושת פנים ניצול מן החטאים והעוונו' כעני שנ' ויאמר משה אל העם אל תיראו וגו' עד ובעבור תהיה יראתי על פניכם לבלתי תחטאו ואחז"ל בעבור תהי' יראתי על פניכם זו בושה לבלתי תחטאו שהבוש' מביאה לידי יראת חטא מכאן אמרו סימן יפה לאדם שהוא ביישן ואמר חכם א' סימן הבנים הכשירים הבוש' הנראה על פניהם ומעלת המדה הזאת אינה נמצאת אלא בחסידים ויראי חטא כמו שאמרו כל המתביי' לא במהרה חוטא וכל מי שאינו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני

בני בואו וראו כמה גדולה מעלת הבושת לפני המקום שאפי' עבר אדם כמה עברות ומתביי' מהן ואינו שונה בהן הק' מוחל לו על כל עוונותיו כענין שנ' למען תזכרי בושת ולא יהי' לך עוד פתחון פה בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים וכן מצינו בשאול בשעה שהעלה שמואל ע"י האשה בעלת אוב ואמר לשאול למה הרגזתני להעלות אותי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' לא ענני גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני מה אעשה אבל אורי' ותומים נתבייש להזכירם מפני שהרג כהני נוב ומחל לו הק' כענין שנ' מחר אתה ובניך עמי עמי במחיצתי ואחז"ל כל העושה דבר עבירה ומתחרט בה מוחלין לו מיד שנ' וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במנאפים ובמכשפים ובנשבעים וגו' עד לא יראוני הא יראוני מוחלין לו וכן הו' אומ' ומודה ועוזב ירוחם ואמר חכם א' הזהר במדת הבושת כי הבושת מורה על פני הנדיב ואמ' מי שיעטהו הבורא מעיל הבושת יעלמו מומיו מבני אדם גדולה היא מדת הבושת שבעבורה יזכה האדם למעשים טובים ולא עוד אלא שזוכה לגן עדן שכך אחז"ל עז פנים לגיהנם ובוש' פנים לג"ע ואמר חכם א' הבושת והאמונה נצמדות כשתסלק האחת תסתלק חברתה ומהו הבוש' שיהי' האדם מתבייש מנפשו וממעשיו בינו לבין עצמו ויתביי' גם מן האנשים ויהיה צנוע בכל דרכיו ובכל עניניו וידקדק עליה' שלא תוולד בהן שום דופי ודבר של גנאי שאם יראו אותם או ישמעו אחרי' שלא יוכל להתבייש מהן ויסתכל בתחלת הדבר קודם שיעשנה כדי שישתדל לעשותו שלא יבא עליו לידי בושה ויהיה צנוע במאכל ובמשתה כדי שלא יתבזה ויתבייש מן הבריות ויתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו כלל הדבר יתבייש מן הבורא ואז תשלם לו מעלת מדת הבושת על שלימותה כמו שאמר חכם א' כשתעשה דבר בתוך ביתך תתבייש מבני