ליקוטי חבר בן חיים ו מד

כגפן שהוא עושה פירות כל זמן שאשתך בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים מה זית זה יש בו זית לאכילה זית לייבש זית לשמן זית לשמר ושמנו דלוק בכל הנרות כך כ"ז שאשתך בירכתי ביתך אינה דומה אלא לגפן הזה שאינה זזה ממקומה לעולם ובאין בניה מהן בעלי מקר' מהן בעלי משנה מהן בעלי משא ומתן מהן חכמי' ויודעי' דבר בעתו ונבוני' לכך נא' אשתך כגפן פוריה שניה לא טוה בשוק ומדבר' עם ב"א נותנה עיני' בב"א וגורמת לעצמה רעה ומחייב' בעצמה ובבניה מכאן אמר אשה גורמת לעצמ' ולבני' שהויין בעלי מומין כיצד מתגהות על בעלה גורמת לעצמה שהויין בניה בעלי מומין מקללת ילדיה בפניו גורמת לבניה שהויין בעלי מומין פעם בחוץ פעם ברחובות גורמת לעצמה שהויין בניה בעלי מומין לא קוצה לה חלה בטהר' נודר' ואינה מקיימ' גורמ' לעצמה שהויין בניה בעלי מומין ואינה מוצאה קורת רוח בעול' ובשביל מעשי' מקולקלי' הויין בניה א' חיגר א' סומא א' שוטה ורשע לפיכ' צריכו' הנשים לנהוג בעצמן צניעו' גדול. בכל ענין בין בתו' בתיהן ואפי' בפני בעליהן ק"ו חוץ מבתיהן בין בהליכתן בין בישיבתן בין במאכלן בין במשתיהן בין בדיבורן בין במלבושיהן בין בתכשיטיהן בין בכל ענין וענין שעושו' כדי שלא תגיע להן שום שם רע וחשד לכן בני הוו זהירין מאוד במדת הצניעו' כדי שתנחלו שם טוב בעולם והאלהים ידריכנו בה למען רחמיו הרבים אמן

ואחרי אשר הגענו עד כאן לספר בשבח מעלת הצניעות ובעליה נספר בגנות הפריצות והנבלה ובעליה כדי להדריכם במדת הצניעות בעזרת האל

מדת הפריצות

בני דעו כי מדת הפריצות והנבלה הן מן המדות המגונו' והמכוערות לפני המקו' שכך אחז"ל כל המנבל את פיו אפי' נחת' עליו גז"ד של ע' שנה לטוב' נהפך עליו לרעה שנ' על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת אלמנותיו וגו' עד וכל פה דובר נבלה בכל זא' וגו' הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל את פיו אפי' נחתם עליו גז"ד של ע' שנה לטובה נהפך עליו לרעה ועוד אחז"ל כל המנבל את פיו מעמיקין לו גהינם שנ' שוחה עמוקה פי זרות ולא עוד אלא אפי' שומע ושותק שנא' זעום ה' יפול שם וכן הוא אומ' כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו עבד שרבו מגיד עליו מה שיחו כלו' תקנה יש לו אחז"ל שאפי' שיחה קלה של פריצות שבין אדם לאשתו מגידין לו לאדם בשעת מיתתו פריצו' גדו' הו' לאדם שמרבה דברי' עם האש' שכך אחז"ל כ"ז שאדם מרבה שיחה עם האש' כו' ואל תאמ' לא נאסרו אלא דברי' של תפלו' או דברי' המביאי' לידי תפלות אלא אפי' בדברים שאינן של תפלות אסור להרבו' שיחה עמהן ואם הוצרך לדבר לה בדברי' בעלמא יקצר בדבריו בכל יכולתו וידבר בדרך קצרה כדי להפרד ממנה מהרה כדי שלא יחשדוהו עליה

בני בואו וראו כמה הזהירו רבותינו עליהם השלום בענין הפריצות כדי שלא יתאו' לה ועו' הזהירו מאד ואמרו שלא לזמר יחד האנשי' עם הנשי' כדי שלא יתפרצו זה עם זה שכך אחז"ל זמרן גברי ועניין נשי פריצות' זמרן נשי ועניין גברי כאש בנעורת ואם להרבות שיחה קלה עם האשה ולהתכוין לשמוע קולה יש איסור ופריצות קל וחומר להסתכל בה ואמרו חכמים ז"ל לא יהלך אדם אחרי אשה בשוק ואפילו היא אשתו נזדמנה לו על הגשר יסלקנה לצדדין וכל העובר אחרי אשה בגשר אין לו חלק לעה"ב וכן הו' אומר עוצם עיניו מראות ברע זה שאינו מסתכל באשה בשעה שעומדת על הכביסה ואחז"ל כל המרצה מעות מידו לידה כדי להסתכל בה אפי' הוא כמרע"ה שקבל התור' מידו של הקב"ה לידו לא ינקה מדינה של גהינם שנ' יד ליד לא ינקה רע ועוד אמרו כל המסתכל אפי' באצבע קטנה של אשה כאילו נסתכ' במקום התורף פריצו' גדול הו' לאדם שמהלך ערו' אפי' בתוך ביתו שכל מי שהוא הול' ערום הוא מבזה את עצמו והרי הוא חשוב כבהמה שאין לה בושה ואחז"ל באגדה אין שבחו של אדם להיות עומד ערום שכשברא הקב"ה את האדם לא בראו ערום שנא' בשומי ענן לבושו וערפל חתולתו בשומי ענן לבושו זה השפיר וערפל חתולתו זו השלייא וכן הוא אומר אמר נבל בלבו אין אלהים במתנית' תנא אלו בני מרטיניי' שהולכין ערומים בשוק שאין לך משוקץ ומתועב לפני המקום ממי שמהלך ערום הא למדת שכל המהלך ערום נקרא נבל וחצוף ומדרכי הפריצות והנבל' האדם המשמש מטתו ביום שכך אחז"ל אסור לו לאדם שישמש את מטתו ביום שנ' ואהבת לרעיך כמוך וגו' שלא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו וכן