ליקוטי חבר בן חיים ו ד

אני יחיאל בר יקותיאל בר בנימין הרופא ז"ל בכתבי הקודש ובספרי ובדברי רבותינו ז"ל ועיינתי גם בדברי הפילוסופים והחכמים ובמשליהם ובמוסרם וראיתי לחבר חיבור בהנהגת האדם כל ימי חיי הבלו למען ייטב לו בעה"ז ולעוה"ב ופתחתי בו תחלה בדברים יקרים המועילים באמונתינו ומחזיקים את דתינו והם הם שרשי הדת ויסודות האמונ' ועליה' נתונו' כל פינו' התור' ואחרי כן כתבתי בו דברי' נחומי' המתקבלי' ומתיישבי' בלבו' הבחורי' והתלמידים התאבים וחושקים ללכת בדרכי החכמ' והמוסר החרדי' לתקן נפשות' ולהכשי' גופות' בהנהגו' נכבדות אשר ראוי לאדם להתנהג בהם בעולם לטוב לו ואם אשר ראוי להתרחק מהם כדי למנוע מהזיקם וכאשר מצאה ידי הבאתי על כל מעל' ומעל' ראיות מן המקרא מדברי רבותינו ז"ל בדרך קצר' ולשון קל למען ירוץ קורא בו כמו שאמרו חכמים ז"ל לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה ועם כל זה לא נמנעתי מלהזכיר בהם דברי הפילוסופים ומשליהם ומוסרם כדי להמשיך לבות הבחורי' בדרכי החכמ' והמוסר ולשאר מעלות המדות הכתובות בספר הזה ואע"פ שיודע אני בעצמי שאני לא חכם ולא נבון ולא משכיל ולא בעל תורה ומעשים טובים ואף לא בעל דרך ארץ לחבר חבור כזה ושמא מקצת מן האנשי' ידברו אחרי לאמר מה יועילנו זה הסכל השוטה איש דל ונבזה. אשר הפליג לדבר ומלין לחבר אעפ"כ לא נמנעתי מלחברו כי האלהים יודע מחשבות ולפניו גלוים כל סתרי הכליות והלבבות. הוא היודע כי עיקר כוונתי בחבור זה לצורך הבחורים והתלמידי'. כדי ללמדם יראת שמים ודרך ארץ ובו יירשו חיי העולם הזה וינחילנו חיי העולם הבא וימצאו חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם ואמרתי בלבי אכתוב להם חבור בהנהגת האדם כדי שיעיינו בו תמיד ויסייעם ללכת בדרכי החכמ' והמוסר ולשאר מעלות המדות. כמה שנאמר ישמע חכם ויוסיף לקח ונבון תחבולת יקנה וכמו שאמרו חכמינו ז"ל בא ליטהר מסייעין אותו ובו יתקנו מעלות מדותיהם בעזרת שדי ולא חברתיו לצורך הגדולי' ממני בחכמה ובמוסר ובדרך ארץ ובשאר מעלות המדות אף לא לצורך הסכלי' חסרי המוח ועניי הדעת הבועטים במוכיחיה' ומתעתעי' ומלעיבי' במלמדיהם כמו שאמר חכם אחד אל תשליכו את התאנים לפני החזירים כי אינם יודעים לעשות בהם מאומה ואל תמסרו החכמ' לפני מי שאינו יודע מעלתה כי החכמ' יקר' מפנינים ומי שאינו דורש אותה רע מן החזיר אף לא חברתי כדי להתפאר בו ולא כדי ליטול עטר' לעצמי כי כל מה שפעלתי בחבור זה לא בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי כי אם כמו שקבלתי מפי סופרים ומפי ספרי' אשר חברו המחברים אשר היו לפנינו ומי באריהם דליתי וממקוה מימיהם שתיתי ומורם אריתי ויערם עם דבשם אכלתי ופריים מתוק לחכי כי דבריהם וחידותם משמחי' הלבבו' ומשעשעי' הגוייו' העלובות ומנחמי' הנשמו' הנכאבו' וקבצתי דבריה' בכל אשר מצאתי וחברתי מהם ספר זה בחמלתי על התלמידים הבחורים התאבים לשמוע בקול מוריהם וחרדים להטו' אזנם אל מלמדיהן כדי לתקן נפשותם ולהכשיר גופותם במעלות מדות טובות והנהגות מיוחסים וקראתי שם הספר הזה מעלות המדות בעבור אשר נכללו בו מקצת מעלות מדות החשובות והמיוחסות אשר ראוי לאדם להתנהג בהם כל ימי חיי הבלו לטוב לו ולתיקון נפשו והכשר מדותיו וחיי גופו ולהתרחק מהפכם וחלקתיו לכ"ד מעלות למען ירוץ קורא בו וכל מי שמעיין בספר הזה ידינני לזכות באם ימצא בו דבר שגיאה ודבר בלי מתוקן יתלה שגיאתי בעצמי ולא באחרים ויגיה השגיאה ויתקן המעות ויקבל שכר וגמול טוב מאת המקום ברוך הוא ואם ימצא בו דבר מתוקן ומכוון בו ידע כי לא מלבי בדיתיו ולא מעצמי חברתיו כי משדי אנשי התבונות לקטתיו וכעמיר גורנה קבצתיו ועל ספר כתבתיו ואם ימצא בו דבר המשמח הלב ומשעשע הנפש ומוצא בו קורת רוח והנאה וברכני בחסדו ויזכירני לטובה ונשתדלתי לכתוב הספר הזה ולהביאו אל הפועל בעזרת שדי כי יראתי מתהפוכות הזמן וטרדת הבלי העולם ושבוש העניינים וימי הזקנה והשכחה ושמא לא יהיה העולם בידי לפיכך נשתדלתי עליו ואולם קויתי לאל כי יש שכר לפעולתי בעולם הזה ולעולם הבא בכתבי את הדברים אשר אני עתיד לכתוב על ספר כדי שילמוד בו רב הבחורי' והתלמידי' ובאלהים אבטח ובו אשען וממנו אבקש סמך ועזר עזרני במלאכתי כי היא מלאכת שמים ויצליחני וידריכני באור' מישו' וישי' בפי דברים טובי' דברי' נחומים נכוחים וערבים המשמחי' לבבות מאנחות' ומנחמים הגויות מיגונ' ויצילני משגיאו' ומנסתרות ינקני כמו שאמר משיחו שגיאות מי יבין מנסתרות נקני והאלהים יורנו דרך הטובה וידריכנו בנתיבה.