ליקוטי חבר בן חיים ו לו

ופריצות ומתקוטט שם עם הבריות שאם עשה כן נוח לו שלא הלך שם להתפלל ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישר' וגורם להם לבתי כנסיות שיחרבו כענין שנ' לכו אל מקומי אשר בשילה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעות עמי יש' אם במשכן שילה נא' כן כ"ש בבתי כנסיות לכן בני הואיל שהק' חפץ בתפלתינו של יש' וביותר מי שמתפל' בבתי כנסיו' עם הציבו' כשתקומו ממטותיכ' הוו זהירין וזריזין לנקו' את עצמיכ' מכל טומא' וטינוף ותלכו לבה"כ ותפנו לבבכם מכל שאר הענייני' והעסקי' ושאר הבלי העולם כדי שלא יטרידו אתכם המחשבות ויבלבלו אתכם בתפלותיכם והשתדלו להתפלל כל תפלותיכ' בעונתן וסדרן ותקראו ק"ש שחרית וערבי' בעונתה כדי שיקבל הק' תפלותיכ'. לרצון ותזכו לראות במהר' ביאת משיח כענין שנאמר והביאותי' אל הר קדשי וגו' למען רחמיו ישמע את קולינו ויקב' ברחמי' וברצון את תפלתינו אמן

המעלה השמינית מעלת הענוה

בואו ואלמדכם מעלת הענוה דעו בני כי מעלת הענוה גדולה ונכבדת עד מאד להגיע אל כל שאר מעלת המדות שכן מצינו בהקב"ה ית' שמתנהג בענוה עם בריותיו שכך אמרו חכמים ז"ל בז' מקומות מצינו שהשהה הקב"ה עם חבורת הנמוכים כי ה' אלהינו הוא אלהי האלהים וגו' וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה וגו' כי רם ה' ושפל יראה כי כה אמר ה' רם ונשא וגו' עד ואת דכא ושפל רוח כה אמר ה' השמים כסאי והארץ וגו' וכתיב בתריה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וגו' וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות עושה שמי' וארץ וכתיב בתריה עושה משפט לעשוקי' ועוד אחז"ל כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה כי ה' אלהיכם הוא אלהי וגו' וכתי' בתרי' עושה משפט יתום ואלמנה ושנוי בנביאים דכתיב כי כה אמר ה' רם ונשא וגו' עד ואת דכא ושפל רוח ומשולש בכתובים סולו לרוכב בערבות וגו' וכן דוד מלך ישראל ע"ה התפלל להקב"ה שירבה לו מדת הענו' כענין שנ' ותתן לי מגן ישעך וענותך תרביני ואחז"ל באגד' מהו וענותך תרביני בשעה שנגלה הקב"ה לאברהם היה אברהם מתעסק במילתו אמ' הק' למלאכים לכו אצלו והלכו שנ' והנה שלשה אנשים וגו' מה כתוב בסוף הענין ואברהם עודנו עומד לפני ה' תיקן סופרים הוא לא היה למקרא לומר אלא ויי' עודנו עומד כלום יש ענוה גדולה מזו זהו שאומר וענותך תרביני ועוד אמר תלמי' הולך עם רבו מי נוטל הפנס לפני מי לא תלמיד נוטל את הפנס ברם הכא וה' הולך לפניה' יומם הוי אומר וענותך תרביני וכן מצינו שביקש הקב"ה ליתן את התורה לישראל נטל רשות ממשה שנ' וידבר אלקי' את כל הדברים האלה לאמור מהו לאמור שנטל רשות ממנו כלום יש גדול שנוטל רשות מן הקטן הוי אומר וענותך תרביני בנוהג שבעול' הרב אומ' והתלמי' עונה ברם הכא משה ידבר והאלהים יעננו בקול

בני בואו וראו כמה גדולה מעלת הענו' שהרי משה רבינו היה רבן של כל הנביאים ומבחר כל הנבראים שהיו מאדה"ד עד כאן שכך אחז"ל נו"ן שערי בינה נבראו בעולם ונתנו למשה חסר א' שנ' ותחסרהו מעט מאלהים ואעפ"כ לא נשתבח אלא בענוה שנ' והאי' משה ענו מאד וגו' ונכת' ענו חסד יו"ד לפי שהיה עניו ושפל בתכלית השפלות והענוה ולפיכך כתי' בו מאד שהיה משפיל עצמו ביותר וחז"ל צוו במדת הענו' ואמ' מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רימה גדולה מעלת הענוה שמביאה את האדם לידי יראת שמים וזוכה לג' מעלות טובות בעה"ז ואילו הן עושר וכבוד וחיים וכן מצינו במרע"ה שהיה מתנהג בענוה בשפלו' שזכה בכולן שכך אחז"ל מחצב של סנפרינון נתגלה לו למשה מתוך אהלו ופסל ממנו לוחות הברית אמר לו הקב"ה פסל לך הפסלת תהא לך וכן אתה מוצא שזכ' לכבו' שנ' וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו וכך הוא אומר גם האיש משה גדול מאד בעיני עבדי פרעה ובעיני העם וכן אתה מוצא שזכה לחיים שנ' ומשה בן ק"ך שנה במותו וכן אחז"ל הוי קבל וקיי' כלומ' תהיה חשוך ושפל בעיניך ותתקיים בעולם ותחי' וזהו ששאל אלכסנדרוס מקדון את חכמי הנגב אמר להם מה יעשה אדם ויחיה אמר לו ימות כלומ' ימית את עצמו שיראה עצמו במדרגה התחתונה של שפלות ויחשב עצמו כאילו מת ואינו כלום אמר להן מה יעשה אדם וימות אמר לו יחיה כלומר יחיה את עצמו בעוה"ז במאכל ובמשת' ובתענוגי' ובהנאות הגופניות ואז תמות הנפש

בני צאו וראו כמה גדולה מעלת הענו' ומי