ליקוטי חבר בן חיים ו לד

משרה שכינתו ביניהן מאי טעם ואתה קדוש ועוד אמרו באגדה מלאך הממונה על התפלה ממתין עד שיתפל' כנסת אחרונ' שביש' ונועל כל התפלו' ועושה אותן עטרה ונותנן בראשו של מקום שנ' ברכו' לראש צדיק לראש צדיק של עולם

בני בואו וראו כמה חפץ הק' בתפלתן של ישראל שאין לך אומה בעולם קוראה ונענית כישר' כענין שנ' ומי גוי גדול אשר לו אלהים וגו' בכל קראינו אליו וכן הוא אומר יקראני ואענהו ואמרו חז"ל לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שאלמלא לא הקדים אברהם תפל' לצר' בין בית אל ובין העי לא נשתיירו משונאיהן של יש' שריד ופליט ואמרו עוד באגדה לא תהא בוסר בשעת הריוח שלא להתפלל אמר הק' כשם שאני זקוק להוריד לך גשמים וטללים לגדל צמחים לתחיי' הבריו' כך תהא זקוק להתפלל לפני ולברך אותי מעין מעשי ולא תאמר אני בריוח מה אני מתפל' וכשתבא לך צרה תבא ותתפלל אלא עד שלא תבא לך צרה הוי מקדים ומתפלל וכן אמר בר סירא אוקיד לאסיא על דלא תצטריך ליה חביבה היא התפלה לפני המקום ביותר שכך אמרו חז"ל גדולה התפלה יותר ממ"ט שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממרע"ה ואעפ"כ לא נענה אלא בתפל' שנ' אל תוסף דבר אלי וכתי' בתרי' עלה ראש הפסג' ועוד אמרו כל המארי' בתפלתו אינ' חוזר' ריקם מנלן ממשה רבינו שנ' ואתנפל לפני ה' כראשונ' וכתיב וישמע ה' אלי גם בפעם ההי' חביב' היא תפלתן של יש' לפני המקו' שאדם מקבל בה פני שכינה בכל יום ולא עו' אלא שמה"ש משכימין לבהכ"נ לשמו' תפלותיהן של יש' וכיון שאדם נכנס לבהכ"נ להתפלל הן אומ' לו ברוך אתה בבואך ומכיון שהו' מתפל' תפלתו ובא לצא' הן אומר' לו ברוך אתה בצאתך ולא עו' אלא שהק' נגלה עליו ומברכו שנ' בכל המקום אשר אזכיר וגו' גדולה כחה של תפלה שכ"ז שאדם מתפלל ומכוין לבו לאביו שבשמים הקב"ה מקבל תפלתו ולא עו' אלא שמוחל לו על כל עונותיו שנ' כי לא אל חפץ רשע אתה וגו' ודחז"ל באגדה אין הק' חפץ לחיי' כל בריה אלא מבק' שיתפללו הבריות לפניו ויקבלם וכן הוא אומר ה' שמעה ה' סלחה ואחז"ל באגדה עכשיו אין לנו נביא וכהן ולא מקדש ולא מזבח ולא קרבן מי מכפר עלינו ואע"פ שחרב הבי' לא נשתייר בידינו אלא התפלה הזאת לפיכ' אמר דניאל ה' שמעה ה' סלחה ואחז"ל באגדה גדולה תפלה יות' מן הקרבנות דכתי' להשתחו' ולזבו' להשתחו' בריש' והדר לזבוח וכיון שהתפלה הוקשה לקרבנות צריך לו לאדם לכוין את לבו לשמים ולעמו' לפניו באימה וביראה ברתת ובזיע ולא יהא מתפל' ואין לבו על התפלה אלא שפונה אל דברי הבטלה שמחשב' מפגלה התפל' ואינה עולה לרצון וכן הו' אומר זבח רשעים תועבת ה' ותפלת ישרים רצונו הואיל והתפלות נתקנו במקום הקרבנות א"כ צריכין הציבור לברור להן שליח ציבור שיהיה אדם כשר חסיד וירא שמים ומנוקה מכל דופי לפי הדור כדי שיתקבלו תפלותיו לרצון שכך אחז"ל גבי תענית עמדו בתפל' אע"פ שיש שם חכם או זקן אין מעבירין לפני התיבה אלא הרגיל ומטופל ואין לו יגיעה בשדה וביתו ריקם מן העבירה זקן ופרקו נאה שלא יצא עליו שם רע בילדותו שפל ברך ומרוצ' לעם ויש לו נעימה וקול ערב ורגיל לקרות בתור' ובנביאי' ובכתובי' ובקי בכל הברכות כולן ואם אין להם מעבירין כל מי שירצו כדי שלא יתבטלו מן התפלה ואחז"ל מאי דכתיב היתה לי נחלתי וגו' כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה זה שליח ציבור שיורד לפני התיבה שאינו הגון שכשם שהכהן העובד עבודה על גבי המזבח צרי' שיהיה מנוקה מכל מום ומכל דופי כדי שיתקבלו קרבנותיו לרצון כן צריך להיות שליח ציבור חסיד וירא שמים ומנוקה מכל דופי כדי שיתקבלו תפילותיו לרצון משל לבני מדינה שהי' להן דבר לפני המלך מי שולחין אצלו לא חכם והגדול שבהם שהו' חביב אצל המלך ושהוא יודע לתבוע צרכיהם מלפניו ק"ו לפני ממ"ה הק' שצריך להעביר לפני התיבה אדם כשר והגון שתהא תפילתו רצויה לפני המקום ושיה' יודע לתבו' צרכיהן של יש' כענין שנ' קחו עמכם דברי' וגו' ואחז"ל באגד' מהו דברי' בעלי דברי' פשוטין וטובין קרויין טבין דרושין טבין כגון לוי בר סיסי וחביריו לוי בר סיסי נכנסו הגייסות לעירו נטל ס"ת ועלה לראש הגג אמר רבון כל העולמים אם חדא מילא מדין ספר' ייעלון להון לסטיא ואם לאו יזלון להון לסטייא ואזלן להון

בני אל תהי התפלה קלה בעיניכ' מפני שהתפלות אבות העול' תיקנו' שכך אחז"ל באגדה מאי דכתי' אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך אם ראית מנהג שנהגו אבותיך אל תשנה אותו כגון אברהם שתקן תפלת שחרית שנ' וישכם אברהם בבקר אל המקום וגו' ואין עמידה אלא תפל' שנ' ויעמד פנחס ויפלל יצחק תיקן תפיל' המנחה שנ' ויצ'