ליקוטי חבר בן חיים ו כז

גנזו אוצרות ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות שנאמר פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשו' חכם אבותי גנזו אוצרות בעולם הזה ואני גנזתי לעה"ב שנ' והלך לפניך צדקך וגו'

בני בואו וראו כמה גדול כח ג"ח שכל מקום שיש ג"ח וצדקה שם יש שלום וכ"מ שיש שלום יש צדקה כענין שנ' חסד ואמ' נפגשו צדק ושלום נשקו שכל זמן שהבריות נוהגים בשלום זה עם זה עושין צדקה וג"ח זה עם זה ובכל מקום שיש צדקה שם שלום מצוי ולא תאמר בתחתונים בלבד עשה שלום אלא אף בעליונים שכך אמרו חכמים ז"ל באגדה העני הזה יושב ומתרע' מה פלוני בן פלוני יושב בתוך בית והוא נד ומטלטל פלו' ישן על גבי מטתו והוא ישן על גבי קרקע ועמדת אתה ונתת לו אמר הק' מעלה אני עליך כאילו נתת שלום בינו לביני שנאמר משובב נתיבות לשבת ואומר או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי שכל הגומל חסד עם הבריו' ומרחם עליהם משים שלום בפמלי' של מעלה ובפמלי' של מטה שנ' או יחזיק במעוזי וגו' שלום בעליוני' שלו' בתחתוני' שלו' לו שלום לעני שלו' בעה"ז ולעה"ב ועו' אחז"ל מנין שצדקה וג"ח פרקלי' גדול בין יש' למקו' שנ' כה אמר ה' אל תבא בית מרזח ואל תלך לספור ואל תנוד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאום ה' את החסד ואת הרחמי' וגו' כי אספתי שלומ' וגו' את החס' זו ג"ח ורחמי' זו צדק' לומ' לך שהצדקה וג"ח פרקלי' גדול ושלום גדול בין ישראל לאביהם שבשמים

בני צאו וראו כמה מעלה של בעלי צדקה וג"ח גדול שהן חסין בצילו של מקום כענין שנא' מה יקר חסדיך אלהים וגו' ולא עוד אלא שג"ח מכפר' אפי' בדבר שיש בו שבועה כענין שנ' לכן נשבעתי לבי' עלי אם יכופ' עון בית עלי בזבח ומנחה עד עול' ואמרו חז"ל בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה וג"ח כי הא דרב' ואביי תרווייהו מדבית עלי קאתי רבא דעסק בתורה חיה ארבעין אביי שנין דעסק בתורה וג"ח חיה שיתין שנין

בני הוו זהירין בג"ח מפני שזכות' עומד' לו לאדם ולבניו ולבני ביתו עד סוף כל הדורו' שכך אמרו חז"ל החסד עומדת לו לאדם לעולם עד סוף כל הדורו' שנ' וחסד ה' מעול' ועד עול' על יריאיו אבל הצדק' עומד' לו לאד' עד ג' דורו' שנ' וצדקתו לבני בני' ואם חישב אד' לעשו' ג"ח או שו' דבר מצו' ונאנס ולא עשאה מעלין עליו מן השמי' כאילו עשא' ומקב' עליה שכר ומי כותבה אליהו ז"ל ואמרו חז"ל באגד' הו' פנחס הוא אליהו ז"ל שאלמל' הו' לא היינו חיים בגלו' שמיום שחרב בהמ"ק היו מקריבים שני תמידין בכל יום וכותב בעורותיהן מצות וצדקו' שעושין יש' בכל יום ויום ומה אם בספרו של ב"ו נתן חסד לאומ' שלימ' כדכתי' ויכתב בס' דברי הימי' לפני המל' לכשיבא ספרו של הקב' שנ' אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקש' ה' וישמ' וגו' עאכ"ו אשריהן ג"ח מה צפון להן לעתיד לבא שכ"ז שהם יכולים לעשו' חסד בממונן עושין ואם אינן יכולין לעשו' בממונן עושין ג"ח בדבריהן ומנחמין את העניים ומסבירין להן פנים ועולה להן לחשבון גדול שנ' ותפק לרעב נפשך לחמך אין כתי' כאן אלא נפשך מכאן אמרו חז"ל אם אין לך מה ליתן לו תנחמהו בדברי' תצא נפשי עליך שאין לי מה ליתן לך ואם יש יכולת בידך ונפש נענה תשביע ועל שניהן הוא אומ' וזרח בחשך אורך ואחז"ל באגדה העני הזה עומד על פתחך והק' עומד על ימינו שנ' כי יעמד לימין אביון דע שאני עומד על ימינו ועתי' לשל' שכר ואם אין אתה נותן לו דע ששמי עומ' על ימינו והו' עתי' ליפרע מאותו האיש שנ' להושיע משופטי נפשו וכל פרוטה שאד' נותן לצדק' ואפי' דבר של חסד שאין בו מעש' הכל נכתבין לפני המקו' ועולין לו לחשבון מצוה כאילו עשאה שנא' ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו

בני אם בקשת לידע כח ג"ח צא ולמד מבועז הצדיק שבשכר ג"ח שעשה בועז עם רות המואביה זכה ויצא ממנו דוד שכך אמרו חז"ל באגדה המגיל' הזו והי' מגילת רות אין בה לא טומאה ולא טהרה ולמה נכתב' כדי ללמדך כח ג"ח ומהו ג"ח שיהי' האד' רחמן מרחם על הבריו' כדרך שהבור' ית' הוא מרחם ומלא רחמים כענין ה' ה' אל רחום וחנון וכן הו' אומר ורחמיו על כל מעשיו ובמעלת המדה הזאת נתיחסו בה בני ישראל שכך אמרו חז"ל כל המרחם על הבריו' בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו ושיהא גומל חסד עם כל אדם לעשירים ולעניים ולחיים ולמתים ושיהא מקרב את הרחוקים כ"ש הקרובים היו צריכין לפרנסה מתפרנסם לכסות מלבישן לאכסניא מכניס' בתוך ביתו ללו' מלוה להן לשאול משאילן ללמוד תורה מלמדן להוכיחן מוכיחן מדבר בטובתן ומעלי' עיניו ממומיהן בזמן שה' שמחי' שמח עמהם וכשהן עציבין משדלן בדברים