ליקוטי חבר בן חיים ו כה

מכאן עד שתעשה צרכי היו' הזה שכן כתו' אחריו היו' הזה ה' אלהיך מצוך לעשות וגו' יצתה בת קול ואמרה תשנה לשנה הבאה ותביא כהיום הזה וצריך לו לאדם לעשות סייג וגדר למצות כדי להתרחק מן האסורין שכך צוו חכמים ז"ל הוו מתונין בדין ועשו סייג לתורה גדולה היא מעלת התור' ויקרה יותר מכל כסף וזהב ואבני' טובי' ומרגליו' שבעולם ודבר קל הוא לאבדה ולשכחה שכך א"ח ז"ל בתחלה דומה התור' לכסף וזהב ואבני' טובות ומרגליו' שנ' לא יערכנה זהב וזכוכית וגו' אלו דברי תורה שקשין לקנותן בכלי זהב ונוחין לאבד' ככלי זכוכית שאין דמיהן יקרים כל כך ולא עוד אלא שנופלין בקרקע ומשתברים וכן הוא אומר התעיף עיניך בו ואיננו וגו' וכל זמן שאדם עסוק בדברי תורה הן מתוקין וערבין בפיו כדבש כענין שנ' ומתוקים מדבש ומצינו באגדה כי פילוסוף אחר שאל את רבן גמליאל ואמר לו אפשר שדברי תורה מתוקין מדבש אמר לו הן התחיל אומר לפניו דברי תורה ואמר לפניו דברים המשיבין את הנפש והודה לו אותו הפילוסיף ואמר לו ודאי מתוקים מדבש ובאי זה דבש בדבש הבא בצפחיות לכן בני הוו זהירין וזריזין בתורה ובמצות כדי שתזכו לחיי העול' הזה ולחיי העול' הבא שכך א"ח ז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנא' ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ואלהינו יפתח לבנו לתורתו ויחכמנו מצותיו ברחמיו הרבים אמן

המעלה החמישית מעלת גמילת חסדים

בני בואו ואלמדכם מעלת גמילו' חסדים דעו בני כי מעלת גמילות חסדים מעל' חביבה מאד לפני הקב"ה ובעבורה יזכה האדם לקנות חיי העולם הזה והבא ולא עוד אלא שכל מי שהוא עושה חסד עם הבריות הרי העולם מתיישב בשבילו כענין שנ' ישב עולם לפני אלהי' חסד ואמת מן ינצרוהו וא"ח ז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים גדולה היא מעלת גמילות חסדים שהיא אחת מי"ג מדות שנתיחס בהן הבורא כענין שנא יי' יי' ארך אפים ורב חסד וא"ח ז"ל ורב חסד מטה כלפי חסד כלו' שאם האדם מחצה זכאי ומחצה חייב מכריע כף של זכיו' על כף של חובות ומזכה אותו בדין זהו חסד גדול שה"ק עושה עם בריותיו שמזכה אותן כדי להביאם לחיי ע"ה וז"א דוד דלותי ולי יהושיע ומצינו שה"ק בעצמו נתעס' בג"ח שכך אח"ז תור' תחילתה ג"ח וסופה ג"ח תחילת' ג"ח שנ' ויעש ה' אלהי' לאד' ולאשתו כתנו' עור וילביש' וסופה ג"ח דכתיב ויקבור אותו בגיא ולא עוד אלא שכל העול' נבנה בחסד כש"א אמרתי עולם חסד יבנה וכה"א זכור רחמיך ה' וחסדך כי מעול' המה גדולה ג"ח יותר מן הקרבנות שנ' כי חסד חפצתי ולא זבח ואח"ז באגד' עוברי הים פירשו אותו נחית בחסדך זה גמילות חסדים נהלת בעזך זה תורה כמה דתימא ה' עוז לעמו יתן ועדין היה העולם מתמוטט אימתי נתבסס העול' אל נוה קדשיך עד שלא נברא בהמ"ק היה העול' עומ' על (טריפט) של שתי רגלים כיון שנבנה בית המקדש נתבסס העולם ועכשיו שאין בית המקדש קיים גמילו' חסדי' מכפר' במקומו שנ' כי חסד חפצתי ולא זבח ולא עוד אלא כל מי שהוא עוסק בגמילות חסדים זוכה לחסות בצילו של מקום שנ' ואשים דברי בפיך ובצל ידי כיסיתך ואמרו חז"ל באגדה ואשים דברי בפיך זו תור' ובצל ידי כיסיתך זה גמילות חסדים כמו שנ' מה יקר חסדיך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון גדולה גמילת חסדים מן התורה ומן הקרבנות שנאמר פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה ותורה וחסד לא נאמר אלא ותורת חסד מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול תדע לך שכן הוא שהרי מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת הכלה מפני שהם גמילות חסדים לפיכך צריך אדם שיהא מחזר ורודף לעשות צדקה וגמילות חסדים שכן שלמה מזהי' בחכמה ואומ' רודף צדקה וחסד וגו' שכל המחזיר ורודף אחר גמילו' חסדים הקב"ה ממציא לו מעות לעשות מהן צדקה לבני אדם המהוגנין

בני בואו וראו כמה גדולה מעלת גמילות חסדים לפני המקום שהיא אחת מג' מדות טובות שהקב"ה מבקש מישראל כענין שנא' הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כ"א עשות משפט ואהבת חסד ואמרו חכמים ז"ל עשות משפט זה הדין אהבת חסד זו גמילות חסדים והצנע לכת עם אלהיך זה הוצא' המת והכנסת הכלה כלומר שאם הם עניים ויצטרכו לגבות מעות לצורך קבורת המת או לצורך תכשיטי הכלה שיעשה הדבר בצנעה כדי שלא לביישם