ליקוטי חבר בן חיים ו כד

באור לומר לך מה נר זה אינה מאירה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה בעול' הזה אלא לפי שעה ואת התורה תלה באור לומר לך מה האור מאיר לעולם אף התורה מאירה לעולם וכן הוא אומר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך וגו' בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה בשכבך תשמ' עליך זה יום המיתה והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא

בני אם באת מצוה לידכם עשו אותה מן המובחר שכך א' חכ' ז"ל אני אמרתי לך שתוצי' מעש' מן המובחר הא כיצד בא בן לוי אצלך אם אתה נותן לו מן המובחר אף אני יש לי ליתן לך מן המובחר שנ' יפתח ה' לך את אוצרו הטוב ואם נתת לו מן החפוריות ומן הקטניות אף אני יש לי ליתן לך מהן שנ' יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים וכן מצינו בקרבנות נדבה שנ' אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן וגו' וא"כ אם עז קרבנו וא"כ ואם מן העוף וא"כ ונפש כי תקריב קרבן מנחה וכן מצינו בנדבת המשכן שחביב חביב קודם שנ' וזאת התרומה זהב וכסף ונחשת

בני התנאו לפני קונכם במצות נאות והדורות כענין שנ' זה אלי ואנוהו וא"ח ז"ל וכי אפשר לו לאדם להתנאות לקונו אלא אנוה לו במצות עשה לפניו לולב נאה ציצית נאה שופר נאה ואכתוב לו ספר תור' נאה בקולמוס נאה בדיו נאה בלבלר נאה ואכרוך אותו בשיראין נאה ואמרו ולהידור מצוה יוסיף משלו עד שליש במצו' כלו' יתן בו יותר שליש ממה ששוה עד שליש משלו מכאן ואילך אם יוסיף יותר משליש משל הקב"ה כלו' יזמן לו ריוח בכלל מה שהיה מרויח ועליו לשלם שכרו ואם עבר אדם עבירות הרבה יתיעץ עם שכלו וישתדל לשוב עליהם בתשובה ויעשה מצות הרבה כדי שישלים עצמו עם בוראו ויתכפרו לו עונותיו ויושע מהן כענין שנ' כי בתחבולו' תעשה עמך מלחמ' ותשועה ברוב יועץ וא"ח ז"ל באגדה אם עשית חבילו' של עבירות עשה כנגדן חבילות חבילו' של מצוה כיצד ענים רמות והיו לטוטפת בין עיניך לשון שקר ולמדתם אותם וידים שופכת דם נקי וקשרתם לאות על ידך לב חורש מחשבות און והיו הדברים האלה על לבבך ורגלים ממהרו' לרוץ לרעה לעולם הוי רץ למילה שנתנה בין ברכים יפיח שקרים עד שקר ואתם עדיי נאם ה' ומשלח מדנים בין אחים אמור לחכמ' אחותי את ואמר עוד לעולם יעשה אדם עצמו קברניט לדבר מצוה פי' רב החובל ואם אין בידו ממה לעשות המצוה יהא ממשכן עצמו עד שיעשנה שנ' אם חבל תחבל שלמת רעך גדול כח התורה וקיום המצות שכן מצילין את האדם מיצר הרע שכך א"ח ז"ל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ שנ' הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע וכן הוא אומר אתה צוית פיקודך לשמור מאוד שלא ניתנה לישראל אלא לשמרם מיצר הרע וא"ח ז"ל באגדה נרי בידך ונרך בידי נ בידך כענין שנ' כי נר מצוה ותור' אור ונרך בידי שנ' נר אלהי' נשמת אדם שמור את נרי ואני אשמור את נרך וכן הוא אומר שומר מצוה שומר נפשו וגו' גדול תלמיד תורה שכך א"ח ז"ל כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למי שמגדל את בנו לתלמוד תור' ולמי שהוא משיא את בתו לתלמיד חכם ולמי שמשביח לת"ח בעסקו אבל ת"ח עצמן עין לא ראתה וגו' וא"ח ז"ל באגדה אם נפשך לידע מתן שכרן של צדיקי' לעתיד לבוא צא ולמד מאדם הראשון שלא נצטוה אלא על מצוה אחת ולא עשה ועבר עליה ראה כמ' מיתות נקנסו לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות וכי איזו מדה מרובה מדה טובה או פורענו' הוי אומר מידה טובה מרובה היושב לו מן הפיגולין ומן הנותרים והמתענה ביום הכיפורי' והפורש מן הגזל ומן העריות ומשאר כל אסורין שבתורה על אחת כמה וכמה שזוכ' לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות

בני הוו מחשבין הפסד מצו' כנגד שכרה ושכר עביר' כנגד הפסדה שאם אתם מחשבי' בזה לעולם לא תתבטלו מן המצוה ולא תבאו לידי עבירה

בני צאו וראו כמה גדול מתן שכרן של עושי מצוה שהן מתחטאין לפני המקום ועושה להם רצונם שכך א"ח ז"ל באגד' בא וראה כמה מתחטאין עושי מצו' ויש להם פה לפני המקו' אדם שיש לו עסק לפני המלכו' פעמים שהוא נותן כמה ממון עד שמגיעין אותו אצל המלך כיון שהגיע אצל המלך ספק עושה שאלתו ספק אינו עושה אבל הקב"ה אינו כן אדם יורד לתוך שדהו ראה אשכול שביכר רמון שביכר תאנה שבכרה מניחו בסל ובא ועומד באמצע העזרה ומבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ועל ארץ ישראל שנ' השקיפה ממעון קדשך וגו' ולא עוד אלא שהיה אומר אינו זז