ליקוטי חבר בן חיים ו קפח

כגוף אחד הרוצה להשתדל בשלימות עצמו צריך להשתדל בשלימות הכל כי בלי זה ה"ז דומה לאדם שמשלים בריאות מקצת גופו ועל מקצתו האחר לא ישגיח דגם המקצת אשר השגיח עליו הוא חסר מפאת חסרון מקצתו האחרת וכן הדבר הזה נמצא כל מבקש שלימות צריך להשתדל בטובת הכלל והיינו גמי"ח ונתבארו ד' שמעון הצדיק ובגמ' שבת פ' ב"מ הביאו מעשה בנכרי א' שבא להתגייר לפני הלל ע"מ שילמדנ' כל התורה על רגל א' וא"ל דעלך סני לחברך לא תעביד ואידך פירושו זיל גמור וע' רש"י שם שנדחק ונ' דכוונת הגוי הי' שילמדנו דרך א' או לדרוש במושכלות או דרך המעשה וא"ל הלל בא ואראך הנך מודה כי זולת נפשך לא הי' גופך יודע להנהיג עצמו לא במשא ומתן ולא במאכל ומשתה והרי עתה כי שלימות האדם תלוי בהשלמת נפשו המשכלת ואמנם מכל מה שיהנה הגוף בעוה"ז לא תהנה הנפש מאומה ועל הגוף לחקור שוב מה לעשות לטובת הנפש הגומלת לו טובה בכל עת ואין מקום עמה לידע מה היא טובת הנפש כ"א ע"י התורה וזה שא"ל הלל אם אתה מקיים דעלך סני לחברך לא תעביד ממילא תמצא כי אתה מחויב לשלם שכר טוב לנפשך הגומלת לך טוב ומה הוא הגמול כל התור' העשה והל"ת והיינו ואידך פירושו הוא זיל גמור ומעתה הבין אותנו הלל כי חיוב קבלת התורה עלינו יסודו דעלך סני והיינו דקאמר רשב"ג כי מה שיבין האדם שהעולם עומד על התורה תלוי בדין אם העולם מקיימי' דין איש ברעהו ועיקר מה"ד הוא דעלך סני לחברך לא תעביד ואמנם דין זה תלוי במדת האמת כי כל זמן שאמת בעולם דין בעולם וכ"ז שדין בעולם תודה ועבודה בעולם ואמנם לפעמים אף כי אין דין ואמת בעולם מ"מ תורה ועבודה בעולם דהיינו כ"ז שאהבת השלום בעולם אם גם האמת נעדרת מ"מ יש קיום לתורה ועבודה והיינו דקאמר רשב"ג ועל השלום כי גם השלום הוא דרך לקיום התורה אם עדן יש בכמה בני אדם דין ואמת והשאר שאין בהם דין ואמת מ"מ מפני השלום ומעתה זה הי' הדין בין פמליא של מעלה הנה מדת החסד היא המעוררת האדם על דעלך סני כי אם הוא עושה חסד עם חבירו וחבירו מונע ממנו חסד ירע לנפשו ואחרי כי כל הברואי' צריכי' לחסד ממילא מדת החסד יביאם לקנות התורה אמנם בעו"ה כ"ז שהשקר ואין אמת בעולם לא יועיל זה כי אם אין אמת אין דין וז"ש חסד אמר יברא שהוא גומל חסדים וממילא יגמול גם לנפשו חסד ואמת אמר אל יברא שכולו שקרים ולא יועיל לו מדת האמת וצדק אמר יברא כי הוא מלא צדקות ואמנם אם גם לפעמים יצדיק בנפשו כי מן הדין ראוי לעשות כך אבל מחמת קטטה שיש לו עם בני ריבו יעשה כנגד שכלו וז"ש צדק אמר יברא אבל שלום אמר אל יברא שכלו קטטות אמנם באמת הוא קיום העולם ואם אין אמת אין כלום ולאחר שתהא האמת נעדרת יפקחו בני אדם עיני' ויראו וז"ש נטל הש"י אמת והשליכו לארץ המתין עד שתשלך אמת ארצה והאמת הוא תכסיסו של הש"י ואם הוא יעדר יעדר קיום העולם והמלאכי' לא הבינו זה לאיזו תועלת יהי' והשיב להם הש"י אמת מארץ תצמח ומעתה פי' הכתובי' לד' המ' עפ"י מה שבארנו הוא כך חסד ואמת נפגשו כלומר למלחמה ע"ד פגש בי וכן צדק ושלום נשקו ל' מלחמה מל' נשק בית הנשק וכן נשקו בר אמנם כאשר אמת מארץ תצמח אזי הצדק משמים יהא נשקף ואז אם גם ה' יתן הטוב וארצינו תתן יבולה לא יהי כמו לעת עתה אשר עי"ז וישמן ישרון ויבעט כ"א אעפ"י שה' יתן הטוב צדק לפניו עצמו יהלך ואין מעכב וישם לדרך פעמי' ר"ל לדרך אשר הכין לו כיה"ר בב"א

דרוש לחינוך ס"ת בבית המנוח ה' וואלף שפיטצער ע"ה בנ"ה עש"ק פ' וישב תרמ"ד

בגמ' סנהדרין אמר רבא אעפ"י שהניחו לו אבותיו של אדם ס"ת מצוה לכתוב משלו שנ' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וביאר הרמב' ס"ת מאחר דקיי"ל אין כותבין ס"ת מגילה מגילה ע"כ הכוונה על כל התורה כולה ויל"ד למה לא כ' קרא בהדי' כתבו לכם את התורה הזאת ובמ' מנחות א"ר גידל כל הכותב ס"ת כאילו קבלה מסיני ונ' לבאר פתח מרע"ה בפ' הברכה ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קדש מימינו אש דת למו אף חבב עמים כל קדושיו בידך והם תכו לרגליך ישא מדברותיך תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב והפסוקי' צריכין ביאור ונ' דהן אמת משניתנה תורה לישראל היא גלויה לכל העמים וצוה הש"י בעצמו לכתוב. על האבנים בגלל כל דברי התורה באר היטב וארז"ל בע' לשון אבל אם גם התורה בכתב ביד האומות אבל אמר הנביא הלא כה דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע