ליקוטי חבר בן חיים ו קפז

ישראל מי כמוכה וגו' הכוונה החילוק בין ישראל לאו"ה אם עושין חילהם מיחסין זה לעצמם כי המה גבורי' אנשי חיל אנשי עצה וגבורה כמו שמצינו בסנחרי' וכיו"ב לא כן מלכי ישראל החסידי' אשר הי' כל אמונתם בה' לא יחסו מעולם הישועה לזרועם כמו שמצינו בדהע"ה שאמר ה' סלעי ומצודתי ולא זה אם ה' הושיע להם בלתי אשר עשו דבר לישועתם כ"א אף בעת אשר בכל כחם פעלו לא יחסו הישועה כ"א לה' לבדו והנה באמת בזה אין אומה דומה לעם בני ישראל וז"ש אשריך ישראל מי כמוכה עם נושע בה' בכל עת אתה מאמין כי לה' הישוע' ואפי' אם הש"י רק מגן בעדך שלא תבואך רעה או שהוא עזרך ואשר חרב גאותיך אפי' עשית גאות וגדולות בחרבך אתה אומר כי ה' הושיע לך ובזה ויכחשו אויביך לך ובגלל זה ואתה על במותימו תדרוך והנה זה ג"כ כוונת דהע"ה באמרו כוס ישועות אשא אם גם אנכי אשא בכפי כוס ישועות להושיע לעמי ונחלתי לא אאמין בעצמי כי הישועה בידי כ"א ובשם ה' אקרא לאמור הושיעני ואמר מה שאנכי אקח כוס הישועות הוא ע"ד שאמר הכ' בזאת יתהלל המתהלל כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה כלומר תכלית החכמה שניתנה לחכם הוא כדי שיעשה משפט ותכלית הגבורה שניתנה לגבור לעשות חסד ותכלית העושר שניתנ' לעשיר לעשות צדקה וז"ש דהע"ה אם אצא למלחמה נגד שונאי ישראל היא רק כי נדרי מה שאני חייב מצד הממשלה שניתן לי לה' אשלם והם אותם הנדרים שאני מחויב נגדה נא לכל עמו

(ח"א שאמרתי לפני כל בני קהלתינו והגליל בליל ד' כסלו טרם צאתינו מול המתחדשים תרכ"ט)

בר' פ' בראשית בשעה שבא הקב"ה לבראת את האדם נעשו מ"ה כיתות וחבורות מהם אומרים יברא ומהם אומרים אל יברא הה"ד חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים צדק אומר יברא שהיא עושה צדקות שלום אומר אל יברא דכולא קטטה מה עשה הקב"ה נפל אמת והשליכו לארץ הה"ד ותשלך אמת ארצה אמרו מ"ה לפני הקב"ה רבון העולמ' מה אתה מבזה תכסיס שלך תעלה אמת מן הארץ הה"ד אמת מארץ תצמח ע"כ והוא תמוה

ונ'. לבאר תחילה הסתירה במ' אבות ריש אבות תנן שמעון הצדיק הי' אומר על ג' דברים העולם עומד על התורה וכו' כידוע ובסוף פ"א שם תנן רשב"ג אומר על ג' דברים העולם קיים על הדין וכו' ונ' דהנה מה שהעולם עומד על התורה בנקל ישכיל האדם מעצמו עד"ז אחרי כי יבין האדם כי הוא מורכב מגוף ארציי ונפש משכלת כי הנה הוא רואה אין בהם גם אחת אשר לה כח המשפט והדיבור והשכל וכיו"ב כאשר היא באדם והמושכל הראשון מסכים עם תוה"ק אשר הנפש באדם היא חלק אלוקי ממעל כמ"ש ויפח באפיו וארז"ל המנפח לא משל עצמו הוא מנפח ומאחר שנתברר לנו כי נשמתינו איננה ארציי א"כ כל אשר יהנה בו הגוף של האדם איננו רק מזון לגוף לבדו אבל אין הנפש ניזונת ממנו כלל ומאחר שכן ואנו רואי' כי כל דבר אשר לא יקבל איזו שפע ממנו ישבע למען לא יסוג אחור יפחות משלימות ומה גם שלא יוסיף ישאל לנו מעצמינו היכן ומאין הוא המזון ואחרי כי אנחנו מהות נפשינו לא נדע מאין להכין מזון לה וע"כ כי יש תורה מן השמים מאת אדון כל הנשמות הידע מהותה וטיבה ויודע מה לה להועיל והם המ"ע ומה יזיק לה והם הל"ת נמצא דהעול' עומד על התור' אמנם באמת גם פילוספי' היונים השכילו זה ובכל זאת הלכו דרך עקלתון כי אמרו להשלים הנפש דיו אם ישתדל האדם רוב זמנו רק במושכלות ואין צורך למצות מעשיות ואמנם ד' תוה"ק אינה כן כ"א כ' בהדי' משה ואהרן כן עשו וכ' רש"י אף משה ואהרן שהיו כמעט בבחינת מלאכים מושכלים מ"מ קיימו ג"כ מצות מעשיות והטעם בזה כי צריכין אנו לידע אחרי כי נפשינו זאת חלק אלוק' היא והיא שלימה בעצמותה לאיזו ענין ניתנה צורה בתוך החומר העכור הזה ואמנם טעמו של דבר כי האדם מבחר יצורי הטבע וכל היצורי' באדם נכללי' כי הדומם עולה בצומח והצומח עולה בחי וכלם עולים במדבר וכאשר יקנה האדם שלימות נמצא כל ברואי הטבע הגיעו על ידו לתכליתם ואמנם כל זה אם הגוף הניזון מן הברואים ג"כ קונה שלימות ע"י עשותו רצון קונו משא"כ אם יעסוק האדם רק במדעות נמצא אם ישעבד הנפש את הגוף לעבודת בוראו נשכיל ונבון לאיזו תכלית ניתנה בחומר העכור הלזה למען השלים על ידה כל מעשה תבל משא"כ אם תעסוק הנפש רק במושכלות גלל כן לא הוכרחה לבא בחומר העכור וזה שאמרו העולם עומד על התורה ולא המדרש לבד כ"א ועל העבודה והנה ידוע בהעמדת גופו של אדם אשר אם יחלה א' מאיבריו של אדם ה"ז חסרון בכל גופו ומאחרי כי כל בני האדם בזמן אחד הרי הם