ליקוטי חבר בן חיים ו קפו

המנורה העלה להגיד שבחו של אהרן שלא שינה וצריך ביאור ונ' דענין מה שצוה הש"י אל מול פני המנורה הכוונה כי תורה אור ועיקר המנורה להשפיע שפע תורה ניתנה כמ"ש רז"ל הרוצה להחכים ידרים מנורה בדרום והנה התורה הנקראת תפארת לה שש קצוות חסד גבורה נצח הוד צדק מלכות כמ"ש לך ה' הגדולה וגו' והנה המנהיג אשר משרת התורה על שכמו לא כחפצו בשש מדות אלו כ"א יסתכל בתורה ועל פיה יעשה חסד ומשפט וכיוצא והנה השש נרות המה רומזים לשש קצוות אלו והזהירה תורה את אהרן כי כל מעשיו הטובים על פי התורה יהיו ולא כשאול שלמד ק"ו להחיות עמלק והיינו אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות והנה אהרן שהיה אוהב שלום אוהב את הבריות היה הדבר קשה עליו שלא להטות כלפי חסד נגד רצון התורה ובכל זאת כבש את יצרו ועשה כן והיינו להגיד שבחו של אהרן שלא שינה וזה שנחמו הש"י בהדלק' הנרות מול המנורה שלך גדולה משלהם והנה מול ז' הנרות היו קודם מ"ת הז' מצות לב"נ ואמנם אברהם אף שלא זכה לקבלת התורה אהבתו להש"י הביא אותו אשר שם ה' בו ובצאצאיו חותם אות ברית קדש והנה אהבת ה' לא תמוש מלב הצדיקי' אפי' בעת עסקם בתענוג העוה"ז וזה ענין המאמר כיון שנסתכל במילה שבבשרו שזכה לה אברהם קודם קבלת התורה ע"י ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית נתישבה דעתו

(מלה זעירא על ברית מילה הילד נח יעקב בן מו"ה יוסף סג"ל בפערבעטא כ"א תמוז תרמ"ד)

המנהג בגלילותינו לומר בעת שמכניסין הילד לבית הכנסת פרשה הראשונה דהיינו ג"פ הראשונים בפ' פנחס עד את בריתי שלם ומה ענין פסוקי' אלו להכנסת הברית ואולי סמכו בזה על המ' פנחס הוא אלי' שהוא מלאך הברית אמנם י"ל דבפנחס כ' ויקח רמח בידו וביאר מרן הגאון ח"ס דקאי אק"ש שיש בו רמ"ח תיבות עם הכפל בסוף ומרע"ה קרא אז ק"ש וכמ"ש הת"י ע"פ והמה בוכים וקריין שמע וי"ל ע"ד זה דרש"י פי' ע"פ והיה שמך אברהם כי אברהם בגימ' רמ"ח וע"י שנימול אברהם נתוספו לו בקדושה ה' אברי' ב' עינים ב' אזנים וראש הגויה נמצא דתכלית הברית קדש להיות נקרא אברהם שהוא בגימ' רמ"ח ואמנם מי שהוא חתום בברית קדש והולך אחרי עצת יצרו ה"ז מחרף חותם קדש שבבשרו וזה שהביא לפנחס להתקנאות כשראה שהקריב הרשע את המדינית לפני משה וע"ז נאמר ויקח רמ"ח בידו אות אברהם שהוא רמ"ח והש"י הודה לו ואמר פנחס השיב חמתי בקנאו קנאתי ואמר לו הנני נותן לו את בריתי הדין עמו כי בריתי שחתמתי בזרע אברהם לא יצלח כ"א כשהוא שלם ולא כשהוא חסר שמשחית זרעו וז"ש את בריתי שלם כשהוא שלם ולא כשהוא חסר כמו שד' רז"ל ע"פ זה

(על הנשואין של מו"ה דוד צבי עה"פ)

בפ' אין עומדי' אר"ח ב"א כל הנביאי' לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל עוה"ב עין לא ראתה ואר"ח ב"א כל הנביאי' לא נתנבאו אלא למשיא בתו ועושה פרקמטיא לת"ח אבל ת"ח עצמן עין לא ראתה נ' דהני תרי מילי א' מפ' על חבירו דיל"ד מאי ל' אלקי' זולתך יעשה למחכה לו אמנם ד' רז"ל במ' שבת אל בית עולמו כל צדיק עושין לו מדור לפי כבודו ואמרו כל צדיק נכות חפתו מחפתו של חבירו הכוונה כמו שביאר מרן זי"ע כי אהבת הצדיקי' את ה' יצא בכל צדיק ע"ד אחר אל הפועל לזה בעסק התורה ולזה בעבודה ולזה בגמי"ח וא"כ לא יכלו הנביאי' להתנבאות על העוה"ב כלל וז"ש עין לא ראתה אלקי' זולתך יעשה מה שיעשה הש"י לכל צדיק זולת צדיק חבירו למחכה לו ואמנם כ"ז בת"ח אבל המחזיק ת"ח הרי עושה מצותו ע"ד אחד ועליו אמר שהע"ה בקהלת בצל החכמה בצל הכסף וד' רז"ל עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לעומלי מצות אצל עומלי תורה ואמר לפי יתרון דעת החכמה אצל עומלי מצות תחי' את בעלי' יקבל שכרו וז"ש רחב"א אפי' לעוה"ב התנבאו הנביאי' למשיא בתו לת"ח וכו' אבל לת"ח עצמן אצלם שייך זולתך יעשה למחכה לו ועד"ז יל"פ המאמר סוף כתובות ע"פ אינם חיים שנ' טל אורות טל תורה בעי' ואמ' לבסוף מצאתי להם תקנה עץ חיים היא למחזיקי' הנה בזוהר פי' ענין ת"ה לתקן הקלקול כי אין צדיק אשר לא יחטא אמנם זה בת"ח ששגגות נעשין לו זדונות אבל לע"ה שזדונות נעשין להם שגגות ת"ה למה להם אמנם אם מחזיקי' ת"ח כמה פעמים יסיתם היצר להחזיק ת"ח אחד ולא חבירו ויעמדו בת"ה לתקן חטא זה

(מלה זעירא בליל י"ט מרחשון בעת התאספו בני קהלתינו ה' עלי' יחי' להתייעץ על ענין הקאנגרעס)

כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא אמר הכ' אשריך