ליקוטי חבר בן חיים ו קפה

השם אמונתו לא כסף וזהב עיקר וידרוך את בניו בתוה"ק עליו נאמר לא תהיה משכלה קוברת בניו מתשובה בארציך והעיקר כי ההתקצפות על חוסר המאווים יקצר חייו של אדם ועל המסתפק נאמר את מספר ימיך

אמלא

(מלה זעירא לברית מילה הילד אליעזר בן ה' ישראל חיים צבי בלוהם כ"ז תמוז תרמ"ג

) בגמ' שבת פ' ראד"מ תניא רשב"ג אומר כל מצוה שקבלו ישראל בשמחה עדן עושין אותה בשמחה ואיזו זו המילה שנ' שש אנכי על אמרתיך פי' רש"י אמירה יחידית ונ' לפ' תחלה הפ' שרים רדפוני חנם ומדברך פחד לבי כללא כיילו רז"ל במ' אבות כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו וכלל זה יסודו במ"ש יאר ה' פניו אליך ויחנך כ"ז שהש"י אהובך ומקבלך בסבר פנים יפות יהא לך חן וכן אמר אסף לו עמי שומע לי משנאי ה' יכחשו לו ואמר שהע"ה ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו וז"ש דהע"ה שרים רדפוני חנם בלא גרמתו וע"כ מדברך שאמרת יאר ה' פניו אליך ויחנך פחד לבי ואמנם באמת שנאת או"ה לישראל היא מפורשת בתורה אמר הכ' ויהי שם לגוי גדול שהיו מצוייני' שם ועי"ז וירעו אותנו ואמנם לא נוכל בשום אופן להתערב בגויי הארצות חתם אותנו הש"י מלידה ומבטן באות ברית קודש וממילא בראותינו שרים רדפוני חנם ומדברך פחד לבי נזכרתי בברית המציין אותנו וידעתי כי לא בי העון אשר רדפוני והיינו שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב

(מילי דאגדה על ברית מילה של הילד ניסן בן מוה' יעקב וועכסלער בוועראביל כ"ב שבט תרמ"ד

) במ' שאל טורנוסרופס הרשע את ר"ע איזו מעשים נאים של הקב"ה או של בו"ד א"ל של בו"ד והביא לו חטין וגלוסקין א"ל מפני מה נימולין א"ל יודע הייתי מה דבלבך לשאול והקדמתי לבאר לך וק' הרי טוב הוה ולמה זה חזר ושאל הנה קהלת חתם ספרו סוף דבר הכל נשמע וגו' ובארנו במקום אחר הכוונה הפילוסופים היו אומרים דיו לאדם באמונת נפשו ויראתו את ה' אף שאינו מקיים כלל מצות מעשיות וא"כ הגוף נברא ב"ת ואמנם להיפך המקיים המצות מעשיות מבלי שיכוין לשם ה' עליו הכ' אומר יראתם אותי מצות אנשים מלומדה וז"ש את אלקי' ירא בלבב זה עבודת הנפש כמו שביאר החו"ה ואת מצותיו שמור בגוף כי זה כל האדם הן הגוף הן הנפש ואמנם יש בעבודת הגוף עוד דברים בגו כי על כל מצוה מעשיו' אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו והענין כי מאחרי שהגוף נברא לעניני עוה"ז והנפש לעניני עוה"ב נמצא זה מושך אילך וזה מושך אילך והו"ל חמר גמל אבל אם גם הגוף יסייע להשלמת הנפש יתווך השלם בין אלו השני קצוות והנה קו' ראשונה של טורנוסרופס הרשע היה הנפש חלק אלקי והגוף בו"ד ולמה זה אתם משתדלים להשלים הגוף ולא להשלים הנפש והביא לו ר"ע חטין וגלוסקין דע"י מעשה בו"ד נעשה מן החטין גלוסקין וכן ה"נ ע"י מצות מעשיות תזדכך הנפש והשיב אכתי אמאי אתם נימולין אם הערלה מום בגוף למה נבראת והשיב לו ר"ע גם קו' זו מתורצת כי הנה הכח המוליד היא המתנה היותר גדולה שנתן הש"י לאדם אשר אם גם לא יהיה קיים בגוף שיהיה קיים במין ואמנם הכח הזה אם אין האדם משמרו ויהיה מרבה בתשמיש מקצר חייו כמו שכ' הרמב' בה' דעות אמרו הרופאים רוב בני אדם שנפטרי' קודם זמנם הסבה רבוי התשמיש ולזה ברא הש"י הערלה וצוה עלינו לחותכה למען נידע כי מוטל עלינו להשליך ממתנה הגדולה הזאת כל מיני רבוי וה"ז דומה שוב לחטין וגלוסקין וזה ענין שארז"ל על דהע"ה שנצטער שראה עצמו ערום בלא מצוה בבית המרחץ וכשנסתכל במילה נתישבה כי המילה היא מצוה מוסריי' וכמ"ש

(על הברית מילה של הילד יעקב זאב אייבענשיטץ ט"ז סיון תרמ"ד פ' בהעלותך)

בגמ' חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו ערום בלא מצוה אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה כיון שנסתכל במילה שבבשרו נתישבה דעתו כשיצא אמר למנצח על השמינית על מילה שניתנה בשמיני פי' הגאון מוה' יעב"ץ ז"ל כי ב"נ נצטוו על ז' מצות ומילה היתה מצוה השמינית כ' רש"י ר"פ בהעלותך מה ענין מנורה אצל חנוכת הנשיאים כיון שראה אהרן שהקריבו הנשיאים קרבנם חלשה דעתו א"ל הקב"ה למשה אמור לו שלך גדולה משלהם שאתה מדליק את הנרות ודקדק הרמב"ן מ"ט נחמו בנרות דווקא וכ' עוד רש"י ויעש כן אהרן אל מול פני