ליקוטי חבר בן חיים ו קפד

תישן ואמנם אם דיו דפיקה מועטת נקראת תנומה וזה שאנו אומרים וה' לא ינום ולא יישן אין רצונו להסתיר פנים מאתנו כלל וכלל אבל אם מתנמנם הוא לעורר אותנו שאנחנו ישנים ואם יישן הוא מפני שאנחנו נרדמים וזה ג"כ ענין אמרינו בערבית אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים ובתבונה משנה עתים ומחליף את הזמנים והנה ל' מעריב ערבים צריך ביאור מעריב יום היה לו לומר אבל הענין ע"ד שארז"ל משחרב ביהמ"ק אין יום שאין קללתו מרובה משל חברו וביאר זה המגיד מדובנא במשל לאדם שהיה לו חולי שינה שקורין [שלאפזוכט] וצוה הרופא שימעטו כר אחד מראשותיו ואמנם לאחר זמן מועט לא הועילה תחבולה זאת כי היה רגיל לשכוב על שני כרים והסירו עוד כר אחד מראשותיו עד שהשכיבוהו על הארץ וכן אנחנו בעו"ה בעת חרב בית קדשינו קרינו בקול גדול נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו אבל אחר שהורגלנו בלא בית המקדש לא עשה זה רושם בנו ובא אחר זה חרבן ביתר ועשרה הרוגי מלכות ואח"כ נתפזרנו בארבע כנפות הארץ וזה אמרינו אשר בדברו מעריב ערבים אף שכבר הוא ערב מעריב הש"י עוד אותו ע"ד וימש חושך שביאר רש"י יאמש חושך שיהא חושך כפול ומגמת ענין זה לעורר אותנו לתשובה וזה בחכמה פותח שערים ובמה הוא ענין פתיחת השערים הלא כמו שראינו בעו"ה זה שנתים אחרי אשר היינו לחן ולחסד נתגברו בנו שונאינו והיינו בתבונה משנה עתים ומחליף את הזמנים וזה שאנו אומרים בסיום הברכה אל חי וקיים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד וצריך ביאור הרי בעינן מעין פתיחה סמוך לחתימה אבל הענין א' ע"ד שכ' רש"י סוף פ' שלח לך אני ה' אלקיכם שנית למה נאמר שלא תאמרו אין אנו עושין ואין אנו מקבלין שכר ת"ל אני ה' אלקיכם על כרחכם וכן הוא אומר אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם וזה ענין מעריב ערבים וביארו רז"ל זה בחתימת הברכה אל חי וקיים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד וזה ענין התגרות שונאינו בנו אבל עד אתה היתה רק תנומה ע"ד שארז"ל במ' רבות דומה דודי לצבי הצבי הזה כשהוא ישן עינו אחת פתוחה וכן היה בשנה הזאת מצד אחד נתקשרו עלינו ומצד שני קמו אנשי צדק להצדיק אותנו ואמנם אם ח"ו לא נשוב מה יהיה בנו וע"ז אמר ישעי' דרשו ה' בהמצאו כ"ז שהוא במצא לנו לעתות בצרה קראוהו בהיותו קרוב טרם יתקיים ח"ו למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה ואמר יעזוב רשע דרכו הענין רשע נקרא כל העובר עבירה שחייבין עליו מלקות וזה אם שב אל ה' ירחמיהו אבל האיש און הוא הרע בין אדם לחבירו שב כזה אין ביד ה' למחול אבל בעת ישוב בכל לבבו יתנהו ה' לחן בעיני האנשים אשר הרע להם ויסלח לו והיינו ואיש און מחשבותיו וישב אל ה' וירחמיהו ר"ל הרשע בין אדם למקום ואל אלקינו כי ירבה לסלוח ר"ל לאיש און ה' ישיבינו בתשובה שלימה לפניו ויתנינו לחן ולחסד ולרחמים בעיניו ית' ויתקיים בנו ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו אכי"ר (כ"ד שבט תרמ"ג על ברית מילה אצל הילד אהרן יהודא בן הרבני מוה' משה שמואל לוסטיג

) בפ' השבוע ועבדתם את ה' אלקיכם עד את מספר ימיך אמלא ובגמ' ב"ק ועבדתם זו ק"ש ותפלה וברך את לחמך ואת מימיך זו פת של שחרית וקיתון של מים מכאן ואילך והסרותי מחלה מקרבך ומפ' כמנין מחלה תלויין מיני חלאים במרה וכולן פת של שחרית וקיתון של מים מבטלתן הענין העובד הש"י למען ישפיע לו עושר ונכסים ואם לפעמים ינסיהו ה' ית' ולא יעשה יקיים והיה כי התקצף אבל המבין ויודע כי אם הש"י יתן לאדם חיות אפי' לא יהיה לו כ"א לחם צר ומים לחץ יודה לה' חסדו וישבח ויפאר על שזכה לעבוד ה' ית' והנה אם האדם יבחר בדרך הסתפקות כזה ולא יתן עיניו באחר וישמח במתת גורלו יסר כעס מלבו וז"ש ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימך שאינו נותן לך כ"א לחם ומים וזה כ' ברכתו עי"ז והסרותי מחלה מקרבך וארז"ל דהיינו אם האדם בימי ילדותו הרגיל עצמו על פת חרבה וקיתון של מים עי"ז יבטל כל החלאים התלוים במרה שלא יהיה מתקצף ע"י אחרים ואמר ראה כמה טובה יגיע ממדה זאת כי השם זהב כסלו אם יהיה לו בנים יפנה אותם אל רהבים ולא ילמדם תוה"ק ויתקיים בו מ' ע"פ ולמדתם את בניכם למען ירבו ימיכם וימי בניכם שכל שאינו מלמד בנו תורה כאלו קוברו ולא די בהגיון תורה משפה ולחוץ כ"א תהיה האמונה שידע להשיב למתעקש כמ' רז"ל הוה שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפקורס ואמר הכ' בענין זה וחכך כיין הטוב כפי' רש"י שם והנה ברבות פ' עקב ע"פ לא יהיה בך עקר דרשו שלא יהיה עקר מתשובה למתעקש ואמנם