ליקוטי חבר בן חיים ו קפג

ות"א ומשלם לשנאוהי טביין דאינון עבדין הרי רשע וטוב לו וכ' והיה עקב תשמעון ושמר ה' וכו' הרי צדיק וטוב לו נאמר כי כאשר ייסר איש את בנו כן ה' מייסריך הרי צדיק ורע לו ואמר כי אז יעשן אף ה' באיש ההוא הרי רשע ורע לו ואמנם הענין הוא עד"ז שארז"ל במ' רשע שאינו גמור דהיינו עם רשעתו יש בידו מע"ט שעושה אותן לש"ש וע"ז נאמר ומשלם לשונאיו אל פניו ואמנם הרשע גמור אשר אם גם יעשה טוב אין כוונתו לשמים ואין תביעה על הש"י לשלם לו ע"ז נאמר אז יעשן והוא רע לו ואמנם כמו כן צדיקי' הנלחמי' עוד עם יצרם והש"י מביא לעתיד עליהם יסורים למען לא יפלו ביד יצרם הן הנה שנ' עליו כאשר ייסר איש את בנו אמנם הצדיקים אשר דרך ה' סלולה לפניהם ולא ידעו דרך אחר כמ' הכ' אשרי אדם עוז לו בך הוא דבק כ"כ בך עד אשר מסלות בלבבם אין צריכין להדרכת אחרים וזה החילוק שבין נח שהי' צריך סעד לתומכו לאברהם שהתהלך לפני ה' מאליו וצדיק כזה הוא צדיק וטוב לו ומעין זה היה אאע"ה שנ' עליו וה' ברך את אברהם בכל ועל כיו"ב תנן הנוי והכח והעושר והכבוד נאה לצדיקים ונאה לעולם ע"ד בי יכתירו צדיקים ר"ל יסבבוני צדיקים כמ' כתרו את בני בנימין כי תגמול עלי ואמר הכ' ויאמר אדם אך פרי לצדיק אם יאכל רק פירות מעשיו אוכל בעוה"ז כמו שאמר ישעי' אמרו לצדיק כי טוב כי פרי מעלליהם לא יצטער הצדיק ע"ז שאוכל פירות מעשיו בעוה"ז כי ע"י שאוכל פרי מעלליו יאמר האדם אך יש אלקים שופטים בארץ בעוה"ז לא לעוה"ב לבד וזה מענין ברכות בפ' כי תבא וראו כל עמי הארץ בעוה"ז כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ואמנם לפי המבואר נמצאו שני המדות הן שלוה הן יסורין בין בצדיקים בין ברשעים ואם יתראו ייסורין ברשעים ויבאו חכמים להביא מוסר לבני אדם עי"ז ישיבו הרי גם בצדיקים ימצאו יסורים ואם יראה שלוה בצדיקים ויבאו חכמים להורות ראו גורל צדיק ישיבו להם הרי גם רשעים בשלוה וזה ענין מ' ר' ינאי במ' אבות אין בידינו ר"ל אין ביד חכמים לתקן העולם משני צדדים כי שלות הצדיקי' לא יועיל מפני שלות הרשעים ויסורי הרשעים לא יועיל מפני יסורי הצדיקי' וזה בכלל מה שנ' עמו אנכי בצרה כי כן יסורי הצדיקי' המה כדמות חלול כבודו ית' וכמו שאמר יחזקאל ע"ה ויבא אל הגוים ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו וז"ש אחרי כי היסורין אצל הרשעים לא יועילו למוסר מפני יסורי הצדיקי' אין ראוי לברך עליו יען עלי' נאמר עמו אנכי בצרה ואמנם עד"ז גם מהברכות שניתנו לצדיקי' אין תועלת לאחרים מפני שלות הרשעים ג"כ והיה נח לצדיקים שלא יאכלו פירותיהם בעוה"ז אבל באמת הענין ענין אחר תכלית הברכות והקללות הוא עד"ז התורה העידה אם שמוע תשמע בקול ה' אלקיך ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה וכיו"ב והעידה והיה אם לא תשמע יבאו ח"ו הקללות ואם מאיזה סבה יצאו מלפניו ית' אשר צדיק רע לו ורשע טוב לו אבל הדרך מבואר בתוה"ק איזו דרך יבחר ראה זה דרך הטוב וההולך בו ישיג אורחות חיים כמו רופא נאמן שאומר למקשיבים לקולו עד"ז תתנהג ותעמוד בבריאות ואם גם לפעמים ע"י איזה סבה לא יבאו דברי הרופא לא מפני זאת עצתו איננה נכונה וזה ענין המאמר לא לרעתך אחרי שאמר הכ' ראה דבר תמוה אנכי נותן לפניכם ומה הדבר תמוה וביאר המדרש שלא תאמר לרעתכם אני נותן לכם ברכות וקללות כי הברכות שיחולו על רשעים והקללות שיגיעו לצדיקים שני רעות הנה לא כן כ"א תכלית הענין למען תדעו איזו דרך החיים וזה ענין הכ' ראה אנכי נותן לפניכם היום ר"ל בכל יום ויום ברכה וקללה ברכה לצדיקי' ולרשעים וקללה כמו כן ואתה תתמה על זאת אודיעך ביאור הענין תכלית הברכה למען תדעו כי זה דרך החיים והיינו אשר תשמעו אל מצות ה' ואמנם יסורי הצדיקים אינם קללה כ"א אשר יאהב ה' יוכיח אבל פורענות הרשעים אמר עליו ישעי' אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו והיינו והקללה הייסורין הם קללה רק אם לא תשמעו ולא שייסורי הצדיקים קללה הם

סיומא דרשו ה' בהמצאו עד כי ירבה לסלוח תקנו לנו רז"ל בנשמת כל חי לומר לפניו ית' וה' לא ינום ולא יישן המעורר ישנים והמקיץ נרדמים הענין ע"ד שכ' רש"י בשיר השירים אני ישינה ישינה מן המצות ולבי זה הקב"ה שנ' עליו חלקי וצור לבבי ער שומר לראשינו ופותח לנו דרך למען נשוב אליו וגם כן קול דודי דופק הש"י דופק על פתחינו ואמר שובו אלי ואשובה אליכם ואמר שראשי נמלא טל אם תשובו אלי אהיה כטל לישראל מלא רצון וברכה ואם לא תשובו ח"ו וקווצותי רסיסי לילה אייסר אתכם ח"ו בייסורין ואמנם אם הישן נרדם בשינה צריך דפיקה חזקה והנה בעת יסתר ה' ח"ו פניו מאתנו נקרא כביכול שינה לפניו כ"כ עורה למה