ליקוטי חבר בן חיים ו קפב

סיומא ברבה פ' אחרי א"ר אבא בר אבינא מפני מה נסמכה פ' מיתת מרים לאפר פרה אלא מלמד כשם שאפר פרה מכפרת כך מיתת הצדיקים מכפרת א"ר יוד' מפני מה נסמכה מיתתו של אהרן לשביר' הלחות בפ' עקב אלא מלמד שהיה קשה לפני הקב"ה מיתתו של אהרן כשביר' הלחות א"ר חייא בר אבא בא' בניסן מתו בניו של אהרן ולמה מזכיר מיתתן ביום הכפורים אלא מלמד שכשם שיום הכפורים מכפר כך מיתת צדיקים מכפרת ומנין שיום הכפורים מכפר שנ' כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' ומנין שמיתתן של צדיקים מכפרת דכ' ויקברו את עצמות שאול ואת עצמות בניו ויעתר אלקי' לארץ

ונ' לבאר דמיתת מרים ע"י שלא הספידוה כראוי גרם להם אשר לא היה להם מים לשתות ולולי באו למרע"ה ושאלו לו מה זאת למה חסרנו מים היה משה אומר להם המים הי' בזכות אחותי הצדקת ולולא ספדתם אותה כראוי לה כבר היה לכם מים ואמנם הם באו בתלונה וחרה למשה ואמר להם המן הסלע הזה נוציא אני ואהרן לכם מים היתה כוונתו כי מרים אשר בזכותה היה להם המים מתה ורצה להראות להם זה והכה הסלע ולא נתן מים ואלמלא לא הכהו פעם שנית כבר היה נודע להם מה לעשות דהיינו להספיד כראוי למרים הצדקת והמים היו באים בזכותה כי גדולים צדיקים במיתתן ואמנם ע"י שהכה את הסלע פעמים נתן הסלע בגבורתו של משה מים אבל לא היה קידוש השם כל כך כאשר היה אם לא נתן הסלע מים שהיו יודעים כמה גדול זכותן של צדיקים וז"ש יען לא האמנתם בי להקדישיני נמצא דעכ"פ ע"י מיתתה של מרים ניטל המה"ד מעל ישראל ונתנה על ראש משה ואהרן וזה היא המשל בפרה אדומה שמטהר טמאים ומטמא טהורים ואמנם ענין שביר' הלחות להורות כמה החטא גורם כי זה אחת מדברים וקשי הבנה האיך יגרום חטא גשמי לחלל נפש רוחני ואמנם גם הלחות מעשה אלקי' היו ולא היו ראוים להשתבר וחטא העגל גרם שפרחו האותיות מהם וברגע נשתברו ועי"ז עשו ישראל תשובה שלימה על חטא העגל ואמנם גם במיתתו של אהרן כ' ויבכו אותו כל בית ישראל כי אמרו אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר ועשו כמו כן תשובה שלימה נמצא דמיתת אהרן ושביר' הלחות ענין א' הם ואמנם ענין יום הכפירים קיי"ל דעצומו של יום מכפר דהיינו שמענה עצמו והנה גם במיתת בני אהרן כ' וכל בית ישראל יבכו את השריפה הענין ע"י שהיו ישראל מקרבי' עצמם למקום הקדש ולא יכלו לסבול אשר המקדש קדושתו מסכנת לקרובי' אליו וכמו שמצינו להם בפ' קרח שאמרו כל הקרב קרב אל משכן ימות האם תמנו לגוע ולזה אמר הש"י למשה ונקדש בכבודי על ידי יקרב א' ממכובדי במקום שאינו רשאי ולכשימות יבינו אח"כ קדושת המשכן ולזה אמר משה הוא אשר דבר ה' לאמור אם בקרובי אקדש שיראו עונשן של צדיקים ואז כל העם יסוגו אחור והיינו ועל פני כל העם אכבד ולזה אמר הש"י לאהרן ראשיכם אל תפרעו כי אין לכם חלק במיתת הצדיקים כ"א וכל בית ישראל יבכו את השריפה נמצא דהצער שנצטערו על מיתת הצדיקים כיפר להם כמו יום הכפורים וע"ז מק' המדרש מאחר דבפ' עבודת יוה"כ כ' מנ"ל דהתענית לבדו מכפר ומייתי מקרא דביום הזה וכמ"ש הרמב' בה' תשובה בזה"ז שאין שעיר המשתלח עצומו של יום מכפר והדר מק' דלמא וכל בית ישראל יבכו היינו למצוה מנין שמכפר ומייתי אחר שספדו לשאול כ' ויעתר ה' לארץ וכן יתקיים בנו ויעתר ה' לארץ אכי"ר

דרוש לער"ח אלול פ' ראה תרמ"ג מרחץ איינאטשקא

במדרש רבות ר"פ זו הל' אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לקרות התוכחות בקריאות הרבה כך שנו חכמים אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולם ילמדינו רבותינו למה אין מפסיקין בקללות וכו' א"ר יושע דסכנין בשם ר' לוי אמר הקב"ה אני כתבתי על כבודי עמו אנכי בצרה אין שורת הדין שיה' בני מתקללין ואני מתברך כיצד אם יקראו את התוכחות קריות הרבה אין קרוי וקרוי שאינו מתברך שני פעמים לפניה ולאחריה אלא א' קורא את כולם רבנן אמרי אמר הקב"ה לא לרעתכם נתתי להם ברכות וקללות אלא להודיען איזו דרך טובה שיבחרו אותה כדי שיטלו שכר מנין ממה שקרינו בענין ראה אנכי נותן לפניכם היום וצריך ביאור הברכות האיך ס"ד שיהיו לרעתינו הענין הנה באמת הכ' ראה אנכי נותן צריך ביאור מה ענין לו' ראה במ' ראה דבר תמוה ומה תמוה יש כאן ואמנם באמת הכתובים נ' כסותרים זה את זה סיים הכ' בפ' ואתחנן ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו