ליקוטי חבר בן חיים ו קעח

שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות אשרי אנוש יעשה זאת שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רעה החל הנביא במשפט וצדקה וסיים בשמירת שבת אמנם הכל הולך אל ענין אחד כי אם האדם רוצה לקרב אליו ישועת ה' וכן עם ב"י בכלל את תשועתם העיקר בזה האמונה להאמין כי הש"י ברא העולם ומנהיגו וגומל לאיש חסד כמפעלו ומשלם לעושה רעה כרשעתו ואמר יהושפט האמינו בה' ותאמנו ואמר הנביא טוב ה' ביום צרה ויודע חוסי בו והנה זאת נכרת בראש אם ישמור אדם עצמו מעשות עול יען ידע כי תועבת ה' כל עושה עול ונוסף על סור מרע ועשה טוב כי יאמין אשר הכין הש"י עניים בעולם הוא לזכות בהם את הבריות וע"ז אמר שמרו משפט דהיינו לא תעשו עול ועשו צדקה וע"י שתים אלו אחרי רואי אמונתכם כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות אמנם גם שני מדות טובות האלו יוכל להיות באדם סבתם סבת המשפט מורא מלכות וסבת הצדקה לב טוב בטבע ואמנם אם העושה משפט וצדקה שומר כמו כן שבת מחללו ומעיד ע"י שמירה זאת עדות על מע"ב אז מבואר כי אמונת שבת הוא שמונעתו מלעשות עול וליתן צדקה והנה זה ג"כ כוונת רז"ל שלא נחתם גז"ד של דור המבול אלא על הגזל הכוונה כי על ע"א ועל ערוה היה די באנדרלמוסיא אבל על הגזל שחטאו לאמור לית דין ולית דיין לא היה די באנדרלמוסיא כי היו תולין הענין בעיפוש האויר ואומרים מקרה הוא שהיה ולא יתקיים נודע ה' משפט עשה אכן שע"י שארובות השמים ומעינות תהום נפתחו עליהם למחותם מן הארץ אזי נודע לכל כי ע"י מעשיהם הרעים ההפך עליהם בלהות נמצא כי טורח המבול לא היה בשביל שיאבדו הרשעים כ"א ללמוד לנח ובניו משפטי ה' למען יאמינו בה' ויבטחו בו ולא יפנו אל עושק וגזל וכזה באת היונה להורות להם ותבא אליו לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה לאמור נוח שיהיו מזונותיו של אדם מרורים כזית ע"י הקב"ה ולא מתוקים כדבש ע"י בו"ד וזה כמ' שהע"ה הטריפיני לחם חקי למען לא אשבע וכחשתי ולא אורש וגנבתי כי אם אודה שמך ואומר ברוך ה' יום יום והנה אנחנו עם ב"י צריכין לאמונת היונה הזאת ביותר כי אחרי שגדר ה' בעדינו למנוע מכל מעשה עול ולשמור שבת קדשו ומקראי קדש מבלי עשות בהם כל חפץ הלא בנקל יפתח היצר לאיש הישראלי ויאמר מאין יבא עזרך אף אתה השב לו יהיו מזונותי מרורים כזית ע"י הקב"ה מבלי עבור רצונו של מקום וז"ש הש"י למרע"ה אחרי שנתתי לפניהם תורתי תצוה את ב"י ויקחו להם שמן זית זך כתית שמן מר הובא ע"י יגיעה כזה למאור להעלות נר תמיד כי אמונה זאת לבד תועיל להעלות נר התורה תמיד וע"ז ביארו רז"ל אמר שהע"ה עיניך יונים מה יונה זו הביאה אורה לעולם ע"י מאמרה זה יהיו מזונותי מרורים כזית אף אתם תביאו שמן זית ותאירו לפני

ארז"ל במ' מגילה כיון שנפל פור באדר שמח אמר נפל פור בירח שמת בו משה רבן ולא ידע אותו רשע כי בז' אדר מת משה ובז' אדר נולד משה הנה א' מהענינים הסתומים בתוה"ק הוא חטא מרע"ה במי מריבה עד שכ' הרמב"ן כי הענין יתבאר רק ע"ד הקבלה וכן הוא בזהר חקת שם ואמנם אחרי שרבים חקרו לבאר גם ע"ד הנגלה הענין נבא בעקבותם לחתור עד מקום שיחוננו החונן דעת ונקדים תחלה ענין מסה ומריבה בפ' בשלח אשר גם שם התלוננו למה העליתנו ממצרים ואחרי כי ה' ית' הלך לפני' יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש כמ"ש מרע"ה במרגלים אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם וגו' והאיך תלו הכל במרע"ה אמנם הענין היה עד"ז הם ידעו והבינו כי אמונתם ומעשי' אינם כדאי לכל המראה הגדול אמנם הבינו ג"כ כי זה משה האיש עליו נאמר ותחסרהו מעט מאלקי' וכל הנסים שנעשו להם תלו רק בזכות משה ואמנם קדושתו הרבה ועמו קדושתו של אהרן ופחיתת אמונת העם הם עניני' המעוררים חמה זע"ז וכמו שאמרה הצרפית לאלי' ז"ל איש האלקי' באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני אשר ע"כ בעת באו בצרה הן בחוסר לחם או חוסר מים התרעמו על מרע"ה לאמור הלא ידעת משפל מצבינו בענין האמונה הזכה וידעת כי אין אנו כדאי לעשות לנו נסים ולמה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת מקני בצמא ולזה כפל הכ' בפ' בשלח וירב העם וילן העם וכמ"ש הרמב"ן בפ' בשלח כי כנוי העם על ההמוניי' זולת הצדיקים ולתכלית זה צוה עליו ה' ית' שם לקראת עמו מזקני ישראל והמה יעידון כי השכינה נגלית שם על הצור ובאמת הצור לא רצה ליתן מים יען לא היו כדאי מחמת תלונתם אבל מרע"ה הכה בצור ויצאו ממנו מים רבים וככה עמד