ליקוטי חבר בן חיים ו קעז

ברבה פ' זו ע"פ ואברהם זקן בא בימים זש"ה עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא ר"מ אזל לממלא ראה אותן כולן שחורי ראש א"ל רבי התפלל עלינו א' שמא מדבית עלי קאתיתו לכו וטפלו בצדקה שנ' עטרת תפארת שיבה וגו' וכן אתה מוצא באברהם שנ' בו למען אשר יצוה לעשות צדקה וזכה לזקנה שנ' ואברהם זקן

ענין צדקה ומשפט ביאר ישעי' ע"ה באמרו שמרו משפט ועשו צדקה דהיינו סור מרע ואח"כ עשה טוב כמ"ש נורו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים וביאר ענין המשפט שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע דהיינו נושא ונותן באמונה ואל ישיאכם היצר כי עד"ז אי אפשר לכם לכלכל את ביתכם לא כן כ"א אדרבא בשבת כ' ויברך אלקים את יום השביעי והנושא ונותן באמונה מעשי ידיו מתברכים בכל הין צדק יהיה לך אם יהיה לך הין צדק יהיה לך כמ"ש רש"י שם וכמ' רז"ל ברכות מברכות את בעליהן ובצדקה כ' כי בגלל הדבר הזה יברכך וז"ש כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות והנה באמת הכל ענין אחד כי המשמר שבת מאמין כי הש"י ברא את העולם ומקיימו וכן העושה משפט כי יודע אשר גבוה מעל גבוה שומר וכן העושה צדקה אומר כי ממך הכל ומידך נתנו לך ואמנם עדן יל"ד למה באברהם נאמר להיפך לעשות צדקה ומשפט ולא משפט וצדקה וביאר מרן זצוק"ל כי הכוונה הצדקה צריכה משפט דכשם שמצוה לרחם על הרחמנים כך מצוה להתאכזר על האכזרים והנה העושה צדקה עד"ז הוא שלוחו של הש"י ממש וספרו רז"ל במדרש כי לאיש א' נגלה אלי' ז"ל על פני השדה וא"ל שבע שנים טובות נגזרו עליך אימתי אתה רוצה בהם מיד או לעת זקנותך א"ל לאשתי אשאל והוא יועצתו לבקש עליו מיד וכן היה מצא מטמון והעשיר והאשה פזרה מתן לאביונים באותן ז' שנים וכתבה כל צדקתה בספר ויהי ככלות הז' שנים בא אלי' ז"ל וא"ל דע לך כי הז' שנים שלמו והלך לאשתו ונתנה לו ספרה לאמור ראה מה עשינו במשך השנים הטובות ולמה יבקש הש"י לו גבאי אחר והסכים הש"י עמה ולא נטלה מהם וז"ש ע"י צדקה ומשפט זכה אברהם לזקנה שהיה מבורך עד יום מותו ומבואר הכל מאין בא צדקת אברהם ואמר כי הסבה יען וה' ברך את אברהם בכל הכל חישב לברכת ה' כמ' דהע"ה כי ממך הכל ומידך נתנו לך

דרוש לז' אדר פ' תצוה תרמ"ד פה שוראן

ובו הספד על הגאון מוה' יקותיאל יהודא אב"ד בקהל סיגעט ועל הגאון מוה' אברהם יהודא כ"צ אב"ד בקהל מאדע

בתנחומא פ' זו ע"פ ואתה תצוה זש"ה הנך יפה רעיתי עיניך יונים א"ר א"ל הקב"ה דוגמא שלך דומה ליונה כיצד כשהיה נח בתיבה כ' שם וישלח את העורב ואח"כ וישלח את היונה מה היונה הביאה אורה לעולם אף אתם שנמשלתם כיונה הביאו שמן זית והדליקו לפני את הנר שנ' ואתה תצוה וגו' כ' רש"י פ' נח ע"פ עשה לך תיבת עצי גומר והלא הרבה ריוח והצלה לפניו ולמה הטריחו ונ' כוונתו מאחר שכ' כל מקום שאתה מוצא ערוה אנדרלמוסיא באה לעולם והגם שכ' והורגת טובים ורעים מ"מ לא יבצר מה' ית' להגן על נח וביתו והטרחת תיבה זו למה ונ' דהנה כ' ע"פ קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס אעפ"י שהיה שם גם ע"א וגילוי עריות מ"מ לא נחתם גז"ד אלא על הגזל ונ' לבאר הענין הנה רש"י כ' בפ"ק דחולין דמומר לחלל שבתות גרע ממומר לע"ז דחמירא שבת מע"ז וכ' המג"א סי' ש"ן דדייק לי' רש"י מדאמרינן פ' כל כתבי כל המשמר שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו ומ"מ צריך ביאור ונ' הענין ע"ד שפירשתי במקום אחר מ"ש רש"י בפ' ואתחנן ע"פ אשר חלק ה' אלקיך לכל העמים החליקו בדברים הכוונה אחרי שלא יוכלו האומות להכיר האמת כי אשר ברא העולם התחתון הזה הוא מנהיגו היה להם ליפול ברשת האומות או ככת שאמרו העולם קדמון או ככת שאמרו ע"י מקרה נתהוה העולם כאשר המינות הזאת בעו"ה פרחה בזמנינו עד למרבה והם קוראים עצמם מאטריאליסטען ואומרים לית דין ולית דיין ופרי שורשם הוא הארכאניסמוס בזמנינו אשר רציחה וגזילה וגניבה היתר גמור בעיניהם ועלי' נאמר ותעש אדם כדגי הים שא' בולע את חבריו ולזה החליקן הש"י בדברים שיאמינו כי הש"י אשר ברא עולם העליון והתחתון מסר העולם השפל ביד כוכבים ומזלות ועכ"פ היה עליו מורא מהכוכב והמזל שפחדו אותו במצרים טלה ובפלשתים דגון וכיו"ב והנה המחלל שבת כמו כן סבתו יען לא יאמין במעשה בראשית ועושה כן להראות כי לית דין ולית דיין וממילא הוא חמור מע"ז ועתה בא וראה מ' ישעי' ע"ה כה אמר ה'