ליקוטי חבר בן חיים ו קעו

רצונו והם שלחו יד בקדושי עליון ואמנם תשובתם עמם שלא ידעו להבחין בין רע לטוב אבל מאחר ששרפו גם בית ה' ונתגלה קלונם שפיר טען אסף אתה פרע להם גם על מה שנתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים והיינו שירה שאמר אסף

אמנם לע"ע נ"ל לפ' ע"ד אחר בנפ' תחלה מדרש בפתיחא דאיכה אלו זכיתם הייתם קוראים במסלה נעלה ועכשיו שלא זכיתם אתם קוראים סלה כל אבירי ה' בקרבו הענין כאשר התפלל מרע"ה בעת חטאו המרגלים אמר בתפלתו אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עלי' כוונתו בזה לולא השראת שכינתך היה נ' עין בעין לא היה בזה החילול ה' כ"כ משא"כ עתה אשר בעין נ' כי אתה ה' בקרבם החילול השם עצים שיאמרו מבלתי יכולת ה' והנה ישראל שלחו למלך אדום במסלה נעלה ומאין ידעו שיש בארץ אדום מלבד דרך המלך עוד מסלה כזאת שיעברו עלי' ששים רבוא מלבד נשים וטף אמנם הרי העמוד ענן היה הולך לפני' ומיישר להם כל אדרכתא נמצא כי עיקר סמיכתם על העמוד ענן היה והנה בעת החורבן לולא לא הרג האויב בישראל רק אחר שריפת ביהמ"ק לא הי' חילול השם כ"כ אחרי שכבר נסתלקה השכינה מעליהם אבל באמת רוב ההרוגות הי' בעוד ביהמ"ק קיי' החילול הי' עצום כמ' ירמי' ע"ה למה תהי' כאיש נדהם כגיבור לא יוכל להושיע וזה ענין המדרש אלו זכיתם היה העמוד ענן הולך לפניכם ומיישר הדרכים ואינכם צריכין לדרך המלך כ"א במסלה נעלה ועכשיו שלא זכיתם אתם קוראי' סלה כל אבירי בעוד הן בקרבי ואמנם אסף ראה ברוה"ק כי עיקר ההריגה לא יהיה כ"א לאחר החורבן אז נהרגו עשרה הרוגי מלכות וכיו"ב הר המלך וכרך ביתר ולא היה חילול ה' כ"כ וע"ז אמר מזמור כי תחלה באו גוים בנחלתיך ואח"כ נתנו את נבלת עבדיך

במ' איכה כד דמך ר' יוסי ממלחיא סליק ר"י ור"ל לג"ח וסליק עמהון ר"י פסאקא והוה תמן חד סב' בעי מיעל ומפתח עליו ולא שבקינא וא"ל ר"י פסאקא קדם אילין אריותא דאוריית' את פתח פומך א"ל ר"י שבקי' דהוא גברא סב ייעול וישתבח באתרי' עאל ופתח וא' מצינו שסילוקן של צדיקים ק' לפני הקב"ה יותר ממאה תוכחות חסר שתים שבמשנה תורה ומחורבן ביהמ"ק בתוכחה כ' והפלא ה' את מכותך ובחרבן ביהמ"ק כ' ותרד פלאי' אבל בסילוקן של צדיקים כ' לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו אר"י פסאקא יהוי דין גברא בריך פומא א"ל ר"י אלו לא שבקתונא מנן הוינן שמעין דא מרגלותא

ועדן ק' מ"ט נדחק לפרוש קודם ר"י ור"ל הנה מה שמי"צ מכפרת למדו רז"ל תחלה ממה שנסמכה מי"צ ליוה"כ ושוב למדוה ממה שנסמכה מיתת מרים לפ' פרה והענין דמה שמי"צ מכפרת אמרו רז"ל במ' שאמר אע"ה לפני הש"י אם בני יחטאו מה תהא עלי' אמר הקב"ה יביאו קרבן ויתכפר השיב אע"ה בזמן שאין ביהמ"ק קיים מה תהא עלי' אמר הקב"ה הרי נוטל צדיק א' ומכפר עליהם נמצא כ"ז שיש צדיקים בדור מיתתן מכפר כביהמ"ק בזמן שהיה קיים ואמנם אם ח"ו צדיקי' כאלו יעברו אזי ח"ו על הכלל יצא והומלצנו ע"ז במקום אחר כי תשא את ראש בני ישראל כשיעדר הצדיק ח"ו ונתנו איש כופר נפשו כ"א יכפר על עצמו וע"ז אמרו רז"ל במ' גדלי' בן אחיקם שלא הניח כמותו בענוה ויראת חטא אשר ע"כ לא קיבל לה"ר על ישמעאל בן נתניה ששקולה מיתתו כשריפת בית אלקינו שאין מי שיכפר על כלל ישראל ע"י מיתתו ואמנם לפעמים יש צדיקים גמורים בדור ומוכיחים אנשי דורם והתוכחה לא תכנס באזניהם ועי"ז תוכחת הצדיק ח"ו עוד יעורר דין על הדור והש"י מסלקו למען לא יהיה מי מוכיח את ישראל וזה מ' ישעי' ע"ה כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ואמנם הנה שמוע מזבח טוב אבל לבו רחק ממני לכן הנני יוסיף להפליא הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו וזה הוא הדמיון לפרה אדומה שמטהר טמאים ומטמא טהורים כי סלוק הצדיק הזה מטהר עוברי עברה שלא יאבו לקבל תוכחה אבל מטמא טהורים השואפים לקבל מצדיק זה תורה ומוסר ול"ק מ' זה על מ' רז"ל במ' ר"ה שאמר כי שקולה כשריפת בית ה' והנה ההוא סבא רצה לעורר את ר"י ור"ל שידעו כי פטירת ר"י ממלחיא לא היה ע"ד מיתה המכפרת כ"א ע"ד סילוק כי לא רצו בני עירו לקבל תוכחה ממנו ולזה נדחק ופינ' קדמי' ונ' סיי' בד' הגאון בעל מחצית השקל דהיינו דכל שאלו שלום ירושלים התפללו שיבנה ביהמ"ק ולא יהיו צריכין לצדיקים לכפר וממילא ישליו אוהביך אמן כי"ר: בע"ה עש"ק פ' חיי שרה כ"ג מרחשון תרמ"ד

מילי דהספידא על הקצין ה' קלמן שווארטץ בלאפאש גיארמאטה.