ליקוטי חבר בן חיים ו קעד

זו והכת הזאת לא תשנא את ההולך בדרך ה' ואדרבא על הרוב תקנא אותו והכת השנית שנקראו פושעים המה המורדים ועושים להכעיס הוא מתלוצץ על הצדיקים ההולכים בתורת ה' ותשתדל בכל עוז להסיר ממנו כו' ומדה כנגד מדה יחיה הש"י אותן הפושעים כמו שביאר ישעי' למען יראו הצדיקים בעונשם הקשה חלף אשר נצטערו מהם בעוה"ז

וצריכין אנחנו עוד לבאר מאמר א' בכתובות פ' שני דהיינו אמר ר"א ע"ה אינן חיים ומסיק מקרא אחד אני דורש כי טל אורות טליך ר"ל תחילת הפסוק הקיצו ורננו שוכני עפר מי שיש לו טל תורה טל תורה מחייהו המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו כיון דחזיי' לר' יוחנן דקא מצטער א"ל ר' מצאתי להם תקנה מן התורה ואתם הדבקי' בה' וכי אפשר לידבק בשכינה אלא כל המשיא בתו לת"ח והעושה פרקמטיא לת"ח והמהנה ת"ח מנכסיו מעלה עליו הכ' כאילו נדבק בשכינה

הביאור הנה הע"ה אשר עיקר עסקיו בעניני העוה"ז אם גם שעה א' ביום יעבוד הש"י אבל כ"ג שעות יעסוק בצרכי הגוף ה"ז דומה לאדם שהיה חייב לחבירו כ"ד זהובים ופרע לו זהב אחד הכי יבקש עוד שכר על הזהב אשר פרע אם קבע לחבירו כ"ג זהובים וכל איש הזה שחייב לפרוע להש"י בכל יום כ"ד שעות והוא יקבע מהם כ"ג שעות בכל יום ויבקש עוד שכר ת"ה זאת לא כן הת"ח אשר לא זה שיעסוק רוב היום בתורה גם אכילתו גם שינתו לש"ש כמ' הרמב"ם אם כוונתו להוסיף לעסוק גם על אכילתו יקבל שכר וזה כוונת ר"א אמנם כ"ז בע"ה אשר כל מסחרו רק להרבות בתענוגי הגוף לא כן הע"ה העומל למען על ידו יעסוק ת"ח בלי דאגה בתוה"ק כזבולון עם יששכר ושמעי' אחי עזריה עליו אמר שהע"ה מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו והטעם כי אם אין קמח אין תורה וז"ש אם הע"ה מהנה ת"ח מנכסיו ועושה פרקמטיא לת"ח עליו נאמר ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום

דרוש לז' אב פ' דברים תרמ"ג

ובו הספד על הגאון מו"ה שמעון סופר ז"ל אב"ד בקראקא והגאון מו"ה שמואל עהרענפעלד אב"ד בקהל מט"ד ועל הרב מו"ה משה הערנפעלד תושב בסערדאהעלי

ברבה פ' זו ע"פ אלה הדברים זש"ה מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון מוכיח זה משה אדם אלו ישראל שנ' ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם מהו אחרי אמר הקב"ה בשביל להביאן אחרי חן ימצא זה משה שנ' וגם מצאת חן בעיני ממחליק לשון זה בלעם שהחליק בנבואותיו וגבה לבם ונפלו בשטים

ארז"ל בפ' אלו מגלחין כי לח נפשי' דר' זירא פתח עלי' ההוא ספדנא ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גדלה שעשועיה אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה הענין כי במקו' שנולד ונתגדל האדם וכל ימי חייו עומדים לנגדם וראו קדושתו מנערותו עד זקנתו אין מן התימא אם תיקר נפש האדם הזה בעיני' אבל בבא אדם מארץ מרחק ואין אהבה לגר כמו לתושב ובכל זאת יגבה נפשו בעיני' הנה זה אות מופת כי ה' שלחו למקום הזה ואמנם כל זמן שהצדיק בחיים והעם יוצאים ונכנסי' על פיו ולא יוודע אם העם מעצמם צדיקים או הוא מעשה ידי הצדיק אבל בעת צאת הצדיק מן העיר וחשך עליו השמש בעוד יומם אזי יוודע כי הוא היה הודה זיווה והדרה וז"ש ארץ שנער הרה את ר' זירא ובכל זאת ארץ צבי גדלה את שעשועי' של ארץ שנער ולאחר פטירתו אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה וכן הצדיק הזה נתגדל במדינותינו ובכל זאת ארץ צבי ארץ פולין גדלה את שעשועי' של מדינתינו ולאחר פטירתו אוי נא לה אמרה רקת שנתרוקנה מן הצדיק כי אבדה כלי חמדתה ונוכל להמליץ על הצדיק הלזה ד' המקונן רוח אפינו משיח ה' אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים נלכד בשחיתותם כי הצדיק הזה ישב במסבת שרי ויועצי המדינה שלש שנים בכבוד ויקר כאשר סיפר עליו הפרעזידענט במה שהספיד עליו במסבת היועצים וע"י ישיבתו שם היה לחומת ברזל שלא יבואו פריצים להרוס דת תוה"ק במדינת פולין והנה הצדיק בצדקתו בשעה שהקב"ה יעורר ח"ו אפו על עמו ומסתכל בצדיק הזה יעביר רוח הנחה לפניו כמ"ש רש"י ע"פ ויזכר אלקי' את נח ויעבר אלקים רוח על הארץ רוח הנחה בשביל הארץ וז"ש רוח אפינו רוח ששכך האף העולה בחטאינו משיח ה' פי' רש"י בכמה מקומו' כי ל' משיחה הוא ל' גדולה ות"א רבותא שגדלו ה' אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים נלכד בשחיתותם

אמר הכ' וזרח השמש ובא השמש והק' רז"ל וכי אין אנו יודעי' שזרח השמש ובא השמש אלא עד שלא שקעו שמשו של מרע"ה כבר זרחה שמשו של יהושע