ליקוטי חבר בן חיים ו קעא

דרוש לז' אדר ראשון פ' תצוה תרמ"ג ובו הספד על הרב הגאון מוה' מרדכי ברודא אב"ד בקהל מיאווא והרב הגאון מוה' יוסף שמואל סג"ל אב"ד בטרענשין והרב המאור הגדול מוה' יששכר בער אב"ד בקהל יאקע והמאור הגדול מוה' פנחס לינקזיין בקהל ט"ש והרב מוה' ליב פריינד מורה הוראה בשאללא והרבני מוה' איצק הרש פאשקעס בכפר מאצעהאז והרב המופלג מוה' פנחס צבי המכונה זעליג הרעש מורה הוראה בקהל גאלאנדא והרבני מוה' יעקב אדלער בפעסטו

בתנחומא ע"פ ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע באורך נראה אור ואתה מצוה שנדליק לך נרות א"ר יצחק בית מלא פנסר (לאנטערנא) אמר בעה"ב לעבדו הדלק לנו בתוך החצר נרות א"ל כל הבית מלא אורה ואתה אומר שאדליק בו נרות א"ל הדלק בשביל העבדים שיהי' מאורין להם וכך הוא אומר אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות אמר הקב"ה לא שאני צריך לאור ב"ו הזהרתי אתכם על הנרות אלא שתדעו מה חבתכם לפני תדע שהרי כ' ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שוכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן אלא בשביל חבתכם אמרתי לכם

במ' רבות קהלת ע"פ גם במדעך מלך אל תקל' ע"פ היטיבו אשר דברו תרי מ"ד ח"א הטבה כהטבת נרות כמה שנא' בהיטיבו את הנרות וח"א כהטבת קטורת שנאמר הדק היטב וכו' נ' לפ' דתחלת דברי ה' אל משה בהר סיני היה ועתה אם תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש

ביאור דברים כי כל אומה ואומה שבעולם לולא נגלה לה השם ית' בכבודו היתה מקבלת התורה מפיו אבל היתה התורה רק מנת כוסה ואמנם האומה ישראלית יש להן ב' מעלות יתירות האחת שהנבוא' ירושה אתם מאבותיהם ולא יסתפקו בה כלל יכולין לספר שמו ית' בגוים כמ' דהע"ה ספרו בגוים את כבודו וזה ענין ממלכת כהני' כי כל אחד מישראל צריך להיות כהן לה' להגיד אמונתו לבני אדם וזאת שנית אחרי כי זרע אברהם מוכתר בג' מעלות טובות בושה רחמנות וגמי"ח והיה כאשר יתנהגו במעלות אלו יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליהם ויראו מהם כלומר על ידיהם יראו מה' כך פי' הטל אורות פסוק זה ויראו ממך וז"ש אמת כי לי כל הארץ ויכלתי לבחור גם שאר אומות אמנם אם אתם תשמעו בקולי והייתם לי סגולה יותר מכל העמים כי אתם תהיו לי ממלכת כהנים ע"י דברי פיכם תפרסמו אמונתי בעולם וגם גוי קדוש ע"י מעשיכ' ידבקו האומות ועד"ז שיבח שהע"ה בשה"ש אותנו אמר נפת תטופנה שפתותיך כלה מתוקים כנפת תשובותיך שתשיב לאומות העולם ולא תהי' צריכה להתבונן להשיב אמרים כ"א דבש וחלב ר"ל מתוק וחיות כי החלב הוא חיות להיונק תהי' תחת לשונך ומעשיך הטובים יריחו שמך מרחוק וז"ש וריח שלמותיך מלבושיך מדותיך שתתנהג בהם כריח לבנון והנה לשנים אלו צוה הש"י על המנורה ועל הקטרת המנורה היא להאיר בחכמה לבני תבל והקטרת הוא כנוי על המע"ט כמ' רש"י ז"ל ע"פ מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן ואמרה תורה בשני' ל' הטבה כי החכמה לא תאיר אם לא בהשכל ודעת ידובר בה וכן רוח המע"ט צריכין להיות שקולין זה מול זה וחזרה התורה אותם יחדו ואמרה בהטיבו את הנרות יקטירנה לומר כי כל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת וצריך הת"ח להיות נאה דורש ונאה מקיים והנה נ' כי מטעם זה שיבח הש"י את ישראל על שאמרו קרב אתה ושמע ואת תדבר אלינו כי אם ישראל יקבלו כלם התורה מפי הש"י לא יהיו מוכשרים כל כך להורות גם לאו"ה כי אינו דומה מי שראה את החדש למי שלא ראה והאמת שראה אדם בעיניו אינו מייגע בו להבין טעמו וסודו משא"כ אם ילמדו מפי מרע"ה והוא נצטווה מפי הגבורה אלה המשפטים אשר תשים לפניהם כשלחן הערוך כפי' רש"י שם תהיה התורה ערוכה ושמורה אצלם ויוכשרו ביותר להביע אמריה לאו"ה והיינו ושמענו ועשינו ע"ד את הנפש אשר עשו בחרן והיינו הטבה כהטבת נרות ואמנם יש עוד דברים בגו כ"א הש"י ילמד תורה לעמו ישראל ישפוך רוחו על כל בשר וכדכתיב כי כלם ידעו אותי מקטנים ועד גדולים וא"צ הכנה לקבלה משא"כ אם המלמד ב"ו צריך התלמיד להכין עצמו לשמוע כמ' רז"ל כך היא דרכה של תורה חיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ואמרו אין התורה מתקיימת בגסי הרוח וכיו"ב כל שאין יראת חטאו קודמת לחכמתו אין חכמתו מתקיימת והיינו הטבה כהטבת קטורת ופליגו במלת ועשינו דלמ"ד נרות קאי על ועשינו