ליקוטי חבר בן חיים ו קסז

משנתן וכ' התוי"ט דבכלל זה ג"כ המורה הלכה מתוך השו"ע ומעולם לא ירד לעומקה של הלכה וזה ענין דלרבא כל ימי עני רעים אלו בעלי משנה אשר תלמידי' אין בהם שום הבנה בחדרי תורה ונמשלו לאבן וע"ז אמר שהע"ה מסיע מבית מדרשו אבנים יעצב בם כי תלמידיו יהיו בכלל תלמיד שלא הגיע להוראה מורה וטוב לב משתה תמיד אלו בעלי תלמוד המשיגי' לתלמידיהם תהלוכות הלימוד ועומקה של תורה שנמשל לעץ כמ"ש רז"ל במ' תענית למה נמשלו ד"ת לעץ מה עץ א' מדליק את חבירו אף ת"ח קטנים מחדדי' הגדולים וא"ר יוסי הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכלם וע"ז אמר שהע"ה ובוקע עצים יסכן בם כי הוא לומד מתלמידיו יותר מרבותיו והנה ארז"ל במ' סוטה מ"ד כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הכוונה דתנן במ' אבות חרב באה לעולם על המורים בתורה שלא כהלכה וזה רבים חללים הפילה וחרב ר"ל כי שונאי ישראל מתגברים וזה כוונת ד' רש"י כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן כי כ"ז שהקול קול יעקב אין הידים ידי עשו ואמנם ארז"ל המעמיד דיין שאינו הגון כאלו נוטע אשרה אצל מזבח במקום הצדיק שמה הרשע

ונציע לפנינו ד' תוס' חגיגה ט"ז ע"א ד"ה שובו בנים בירושלמי מפ' למה אירע לו כך וסוף ד' הירושלמי שא"ל אחר לר"מ מהו טוב אחרית דבר מראשיתו והשיב לו ר"מ וא"ל אחר ר"ע רבך לא כך דרש אלא טוב אחרית דבר שהוא טוב מראשיתו ובי הי' המעשה אבי אבי הוה מגדולי ירושלים וביום שבא למהולי קרא לכל גדולי ירושלים והושיבן בבית אחד ולר"א ולר' יהושע במקום אחר מן דאכלין ושתין שרין מטפחין ומרקדין אמרי עד דאילין עסקין בדידהו נעסוק בדידן ישבו ונתעסקו בד"ת ירדה אש מן השמים והקיפה אותם אמר לין אבויה אבא גברין מה באתם לשרוף ביתי אמרו לו ח"ו אלא יושבין היינו וחוזרין ד"ת מתורה לנביאים ומנביאים לכתובי' והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני לא באש נתנו אמר הואיל וכך כחה של תורה אם יתקיים הבן הזה לתורה אני מפרישו ולפי שלא היה כוונתו לשמים לפיכך לא נתקיימה בו ע"כ ומה יעשה באותם התלמידים אשר האבות לא יסתפקו במה שהבטיחה תורתינו ולמדתם אותם את בניכם למען ירבו ימיכם וימי בניכם והמה יעברו ע"ז ר' צדוק במ' אבות א' חל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך הי' הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף בא וראה שכר לימוד בניו לש"ש בעת יצקתי מים ע"י מורי בעיר פ"ב סיפר לי הרב הגדול קדוש ישראל מוה' מרדכי פישל סופר זצ"ל כי כהיום ההוא שאל אותו רופא יהודי א' אם הדבר אמת שיש לו ארבעה בנים וכלם עוסקים בתלמוד תורה והשיב לו הן וא"ל הרופא ומה יהיה תכלית הבנים האלה והשבתי לו הקב"ה צוה עלינו להניח בכל יום תפילין כ"כ וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם ובאותו ציוי נאמר ולמדתם אותם את בניכם כשם שאיני חוקר מה יהיה תכלית הנחת תפלין ודי לי לעשות צווי ה' ית' כך לא אחקור על תכלית ולמדתם אותם ועלינו להתבונן מה זכה הצדיק הזה באמונתו זאת שלשלת בניו המה מאורי הדור והבכור אשר נאסף בחצי ימיו לא הניח כמותו כמעט בתלמידי מרן הגאון ח"ס כי היתה תורת רבו שגורה בפיו

סיומא לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאינו יך ויחבשינו אמר הכ' וישב מצרף ומטהר את בני ישראל כזהב וככסף הכוונה צירוף זהב וכסף הוא להסר הסגים וכן הבטיח הנביא ישעי' ואצרוף כבור סגיך ואסורה כל בדיליך ואמר וברותי מכם וגו' והפושעים בי ואמר מהרסיך ומחריביך ממך יצאו הן המה הקטני אמנה אשר תוה"ק עליהם למשא ולא זו שהם פורצים גדרה של תורה משתדלים בכל עוז להמית תמימים וישרי לב עמהם כמ"ש שהע"ה חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן וכללו של דבר שהם סרסורי שונאי התורה ומשתדלים להפוך הקערה ר"ל על פיה וכבר ראה כ"ז יעקב אבינו ע"ה ולזה ספרה לנו תוה"ק ממנו ויחץ את הילדים לשני מחנות ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה ראה יעקב אשר יבא עת אשר ישאר לו זרע אמת אין תקוה כ"א להחצות לכלל ישראל לשתי מחנות למען אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו שיסורו למשמעתו לכה"פ לא יהי' באגודה א' למען לא ישחיתו את הכל והיה המחנה הנשאר לפליטה וז"ש לכו מאתנו אתם המכחישים אמתה של תורה ומיד ונשובה אל ה' כי הוא טרף חלק מאתנו שהיינו לשני מחנות וע"ש וירפאינו ואם מהלאה עוד יך ויחבשינו.