ליקוטי חבר בן חיים ו קסה

במציאות דנחזי אנן י"ל אין כל בישול שוה אם נמצא בהתירא דידן דקדרה בת יומא פגמה דלמא גרם לדבר שלא בא אל הכלי טעם גמור ובאי' יכול היות שבא טעם גמורה והא פגמא אפי' פורתא

ונתקשו המפו' בד' רבי' יקיר בד' תוס' בע"א שם שכ' דר"ש לא קאמר אלא בכ"ש בעין אבל לא בתערובת דא"כ מאי מק' הש"ס בפ' שבועות שתים אי ר"ע כר"ש ס"ל ל"ל צירוף הרי בתערובת מודה ר"ש ויש מקשי' עוד מגמ' דסוגי' בנזיר דמק' ולר"ש דלית לי' צירוף והא וודאי לא ק' דע"י תערובת בהיתר קאמר רבי' יקיר אבל לא ע"י תערובת באי' אחר מאותו אי' אי' נזיר באי' נזיר ואמנם קו' ראשונה ק' טובא והמעיין בנזיר בתוס' שם ד"ה ולר"ש דלית ימצא דעיקר כוונת תוס' דהא דר"ש ס"ל כ"ש למכות היינו דס"ל כר"י דח"ש אסור מדכ' כל חלב וס"ל דארבוייא דכל מלקי' ולא כר' יוחנן ואמנם לפי"ז דרק מכל מרבי' לח"ש שייך לומר אשכחן מקצתו עירובו מנין ואצטריך משרת לעירובו וזהו שהביאו ראי' מבריי' דכ' שאור ואמנם קרא לא אתי כ"א להורות דאפי' בתערובת היתר מצטרף לאי' ושפיר פריך הש"ס ואי ר"ע כר"ש ס"ל א"כ צירוף עכ"פ ל"ל דיו למימר דגם בתערובת מחייב אכ"ש אבל כזית מאן דכר שמי' ולישנא דהיתר מצטרף היא לאו דווקא כ"א הכוונה כמ"ש תוס' בנזיר דאפי' בתערובת חייב אכ"ש וכן צריך לפ' ד' רבינו יקיר לפי התי' המפורסם בשם הגאון מו"ה משולם טיסמניץ דשרה פתו ביין שאני דאחשבי' להאי כ"ש וכאילו בלי תערובת דמי וק' הא גם רבי' יקיר נקיט שרה פתו ביין וצ"ל דלישנא לאו דווקא

ובמ"ש נתיישב קו' ר"פ ע"ד רבי' יקיר מאי איכא בין כ"ש לר"ש לכזית לרבנן לא היא דהא דמחייב ר"ש אכ"ש היינו מרבוייא דכל ואצטריך שפיר רבוי אחריני לתערובת וכד' תוס' בנזיר הנ"ל

מדרבנן. נשמע לר"ע ק' להו להמפ' בשלמא לרבנן טע"כ ילפי' לאי' מנזיר אבל היתר מצטרף לאי' לא אצטריך דח"ש אסורין התורה וג"כ למלקות והרי אין עונשין מן הדין ומזה נ' ראי' לדברינו בריש שמעתין דבאמת ח"ש אסור מן התורה והא דלא מלקי' משום דאכילה כ' ואי אמרי' היתר מצטרף א"כ גם אכילה היתר ולמה לא נילף מזה לכל אי' שבתורה מאחר דגם בנזיר אכילה כתיב ומ"מ אכילת היתר מה שזה לאכילת ח"ש אי' אכילה

נזיר וחטאת ב' כתובי' הק' תוס' בנזיר שם דלמא חטאת לטע"כ אתא ותי' טע"כ מגעולי נכרים ילפי' ולד' ה"ר יוסף בע"א בתוס' שם דאגעולי נכרים לא לקי ק' דלמא אצטריך חטאת למלקות וצ"ל כיון דלה"ר יוסף לא אמרי' אהדרי' לאי' קמא גם אקרא דכל אשר יגע בבשרה יקדש ליכא מלקות אבל אי ק' הא ק' בין אד' תוס' נזיר הנ"ל בין אד' רש"י בשמעתין שכ' ג"כ חטאת לטע"כ דמגעולי נכרי' לא ילפי' דחידוש הוא בחטאת גיעולי נכרים למה לי הרי כ' בהדי' בכלי נחשת מריקה דהיינו בחמין ושבירה בכ"ח וצ"ל דאי לאו דידעי' טע"כ מעלמא הו"א מריקה ושטיפה גזיה"כ והא דילפי' משבירת כלי חרס דאין כלי חרס יוצא מידי דופיו היינו למסקנא דידעי' מטע"כ והתם ג"כ משום טע"כ אתי' עלה משא"כ אי לית לן קרא אחרינא לטע"כ

תוס' ד"ה נזיר וחטאת נימא נזיר וחמץ נ' דע"כ צ"ל ג"כ דנזיר מחמץ לא ילפי' דנזיר קל מכל אי' ואתה אומר חמץ מיותר הרי אי לא הוה כ' חמץ דהיינו כ' מחמצת וילפי' לחמץ מנזיר הי' כרת ג"כ מחייב אבל השתא דכ' כל מחמצת אתערובת חמץ וכי כ' קרא בתר הכא כי כל אוכל חמץ ונכרתה אנא ידענא דאין כרת בתערובת

בענין דיוק ד' רבינו יקיר הייתי אומר ע"ד שכ' למעלה דר"ש יליף מכל חלב ח"ש ס"ל מלקות ארבויא דכ' אבל דווקא דומיא דחלב שהוא אי' בא מאליו אבל לא באי' הבא מעצמו ואצטריך משרת בנזיר שהוא אי' הבא מעצמו מדכ' רחמנא כל חלב ולא נילף מנזיר ש"מ דבנזיר היתר מצטרף דמה דאמרה בשאר אי' כ"ש ואמנם ר"ע בשבועות שם דס"ל בשבועה שהוא אי' הבא מעצמו ג"כ לקי אכ"ש שפיר פריך הש"ס א"כ צירוף בנזיר ל"ל

למדתי בעה"י סוגי' עמוקה זאת תחילתה ביסורין קשין ל"ע וסיפה בדאגות וטרדות וש"ל על המעט אשר זכיתי לחדש בה

דרוש לער"ח אלול פ' שופטים ערדע בעניע בענין הלא תועלת בבית הספר הנקרא ראבינער שוהל

צדק צדק תרדוף למען תחי' וירשת' את הארץ כ' רש"י כדאי הוא מינוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן וסמוך לי'