ליקוטי חבר בן חיים ו קנד

שני ללא תתגודדו ונ' משום דא"כ ע"כ אתה מצריכו אכילת מצות גם אליל ב' ואכילה בסוכה בש"ע וכיון דבקיאי' בקבוע דירחא הו"ל בל תוסיף

והנה כל הצעת ד' תוס' כאן הוא ג"כ בר"ה ר"פ יו"ט אלא שהקדימו שם ד' רש"י דבמקדש הוא דוקא וקו' שם הוא באמת ממתני' דמוליכין לולבי' וזה ראי' למ"ש דתוס' בשמעתין בסוכה בשטת הרמב' אזלי ולכך לא הק' ממתני' ומאחר דהתם הסכימו לפי' רש"י דמקדש דווקא שפיר הק' ממתני' דביהכ"נ וכ"כ ביום תרועה

ונבאר ד' תוס' כאן דעיקר קו' היתה כיון דמסקי' דמה דאיתא מה"ת בגבולין לא גזרו בו כלל והרי שופר ג"כ מה"ת בגבולין ומ"מ גזרו בגבולין ותי' משום דבשופר שייך טפי שמא יעבירנו וכמו שביארנו לעיל וע"ז הק' כיון דאמרת דבשופר שייך טפי שמא יעבירנו למה הקילו בו לאחר חורבן יותר מלולב ותי' דכ"ז שביהמ"ק היה קיים וזה שער השמים הי' די שם במקדש היו מעלין זכרונם של ישראל משא"כ לאחר חורבן דבמקום ב"ד ע"כ התירו שלא לבטל לא רצו לחלק בין ב"ד לב"ד

שם ע"ב ערבה שלוחי ב"ד מייתי לה ע' רש"י שהאריך כוונתו בלולב ל"ש שלוחי ב"ד מייתי לה כיון דהמצוה על כל ישראל ליטול לולב שייך עכ"פ שמא יעבירנו וגם ל"ש דמייתי שלוחי ב"ד לכל ישראל משא"כ ערבה דרק הכהני' מקיפין בה לא זולת

א"ה האידנא נמי יל"ד כיון דעיקר מצוה האידנא בחבטה מאי אהני לן אי שלוחי ב"ד מייתי לה וכי יחבטו בשבת ונ' דמה"ט פי' רש"י לקמן חביט ל' נענוע ושפיר מק' לא ינענעו בה כ"א שלוחי ב"ד ומ"מ מבואר מד' רש"י דלשון א"ה דקאמר הש"ס ר"ל כיון דאמרת דבערבה ל"ש שמא יעבירנו וא"כ יל"ד מאי משני לא בקיאי' בקבוע דירחא כיון דליכא חשש שמא יעבירנו מאי אכפת לן בהא דלא בקיאי' ואמנם למ"ש הר"ן והביאו רמ"א בה' לולב דגם עכשיו המנהג דשלוחי ב"ד דהיינו שמש הקהל מייתי לערבה ועיי' בחי' ריטב"א קו' הגמר' פשיטא כיון דהאידנא ג"כ המנהג דשלוחי ב"ד מייתי לערבה בכל שנה ואמאי לא נטלי' ערבה בשביעי ואמנם ע"כ קו' הש"ס משום לפרסמה שהיא מן התורה היא דהכי אמר ר"י מאן לימא לן דערבה בנטילה דלמא בזקיפה הא עכ"פ מנהג נביאי' בנטילה אלא ש"מ דהעיקר לפרסם שהוא מן התורה בעי' כעין דאוריי' בזקיפה ולא בנטילה וזה א"א

ומ"ש תוס' דק' לרש"י הבאת ב"ד מאי אהני ולמה לא הרי כ"א יקבל שמה הלולב ואם לא ידע ישאל שמה ומאי שמא ילך שייך נ' דק' להו אכתי איכא למימר דמס' אתסר א' שאינו מגיע לו ערבה וע"ז כ' תדע דאל"כ ליתקנו בלולב ג"כ דשלוחי ב"ד מייתי ומ"ש תוס' דפ"ה דחוק כוונתם דא"כ עכ"פ לא יקיימו מצות ערבה דאוריי' דמצו' על כל או"א ליטול

לא אקלע פי' רש"י שהיו דוחין ומעברין החדש וק' כיון דמצי מתקנו דשלוחי ב"ד מייתי אמאי מעברין החדש ונ' משום לא תתגודדו קאמר דבא"י יטלו ערבה ובחו"ל לא יטלו ונח להם לעבר החדש כדדרשי' אתם אפי' מוטעין

גמ' מאי לאו כלולב נ' דק' לי' לאביי כיון דששה ושבעה האמורי' בערבה תלי' ביום שביעי ולולב תלי' בראשון הו"ל לתנא למתני' כל א' בפני עצמו אלא ש"מ לאשמעי' ערבה דומיא דלולב ומשני לי' לעולם הא כדאיתא ודתנן להו בהדי הדדי משום דאי לאו דאתי לפקפוקי אלולב הוה מתירי' ערבה כל שבעה ולכך תנן ערבה ולולב בהדי הדדי ומק' אח"כ מהקפה וקאמר בשלמא אי בערבה טעמא דז' הקפות דלא נימא דווקא בשביעי ערבה דאוריי' ולא בשאר ימי' לכך עבדי ז' הקפות לומר דכל שבעה דאוריי' משא"כ אי בלולב הני ז' הקפות מאי עבידתיי' ותו לעבדנה בראשון ג"כ דדחי שבת ומשני לא לעולם אלולב וז' הקפות לידע דבמקדש כל ז' דאוריי' ודלא עבדי בראשון להודיע דראשון גם בגבולין דאוריי'

רש"י ד"ה תחת האבני' ע' רש"א שהק' הא טלטול מוקצה שרי במקום מצוה מדמק' הש"ס ריש פרקין טלטול בעלמא הוא ודבריו צע"ג דמשנה שלימה שנינו שופר של ר"ה אין מפקחין עליו הגל דהוה ג"כ רק טלטול אבני' ואמאי לא הק' רש"א התם והחילוק היכא דעל המצוה עצמה הוא אי' טלטול משום מוקצה ואמנם כיון דמצותו היום התור' הכינתו וגם הוה בעידנא דעבר אדרבנן קיים המצוה משא"כ בטלטול אבנים דהמוקצה במקומו עומד וליכא בעידנא שפיר לא התירו וכדברי מבואר כמעט בחי' ריטב"א כאן עיי"ש וכ"כ הלח"מ בה' שופר

מגילה פ"ק תוס' ד"ה ויעבירנה ובמגלה לא גזר שתקו תוס' מלהק' קו' זאת עד השתא משום דבשלמא לולב ושופר גזרו שמא יעבירנו דטעה בר"א דאמר מכשירי שופר ולולב דוחה שבת משא"כ במילה כיון דגזרו על כל מכשירין שאסור לעשות אספלנות ולשחוק כמון ידע דגם הוצאה