ליקוטי חבר בן חיים ו קנב

אצל בקי ובדרך עמד לפוש וכמ"ש לעיל בביאור ד' רש"י ויישוב קו' תוס' על תי' בתרא אבל במגילה מהי"ת יאחזנו בידו וע"כ משום לן בשדה נ"מ ואולי מ"ש רש"י במגילה ומגילה בידו ר"ל בידו ממש כלומר שהיתה בידו ונמלך ללכת אצל בקי

ודע דמ"ש תוס' דמרה"י לרה"ר איכא היכיר' ר"ל ולהכי מיירי ע"כ לן בשדה ואין זה תי' חדש ומשו"ה בביצה גבי טבילת כלים לא כ' תוס' כ"א האי סברא דמרה"י לרה"ר איכא חיפופי ולא הזכירו מלן בשדה דהיא היא

ולכאורה יש ליישב קו' רש"י ע"ד אחר דהנה בן עזאי ס"ל בפ"ק דשבת דמוציא מרה"י לרה"ר דרך כרמלית. פטור משום מהלך כעומד ומבואר שם דלמ"ד צידי רה"ר לאו כרה"ר ה"ה במוציא דרך צידי רה"ר דינא הכי לבן עזאי והנה סתם מוציא מרה"י לרה"ר דרך צידי רה"ר מוציא לי' שהוא לפני הבתים ופטור לבן עזאי ואמאי לולב ששה במקדש ואמנם במעביר ד"א כ' תוס' שם דד' גמ' דידן דמודה בן עזאי במעביר דהל"מ הוא דחייב ולכך שפיר נקט רבה מעביר דאית' שפיר גם לבן עזאי והנה בהזאה בפ' אלו דברי' וודאי דל"ש נמלך ולרש"י ותוס' מיירי בלן בשדה ק' קצת מאחר דמי חטאת צריכין שמירה לד' הרמב' אפי' כבר נתן בהם אפר האיך ילון עמהם דקשה עלי' שמירתו

והנה כבר כ' לעיל לעורר אמאי לא קאמר רבה גם ע"ז כבר עורר בטורי אבן וה"ט דהזאה ונ' דהזאה מלתא אחריתי דבהיל לא שייך התם דהמז' אינו בהול אמנם מדאסרי רבנן להזות בכל שבת משום תיקון גברא אתי למימר דפסח וכל מכשיריו דוחה שבת והזאה ג"כ בכלל כדס"ד דש"ס שם למימר מעיקרא דלר"א הזאה דוחה שבת וא"צ בהול משא"כ שופר לולב ומגילה מהי"ת יאמרו שדוחין שבת הלא אין בהם מלאכה דומיא דשחיטת הפסח ואפשר דעד"ז פליג רב יוסף במגילה דס"ל בשופר ולולב נהי דלדידן שופר חכמה ואינו מלאכה ולולב טלטול בעלמא מ"מ מאחר דבכל שבת אסורי ובר"ה וסוכות שרי אתי למטעי ולומר דדוחין שבת עם מכשיריו וכר"א משא"כ במגילה דאדרבא בכל שבת שרי לקרות לא יטעו א"וו במגילה טעמא אחרינא איכא וע"ז קאמר רבה דה"ט דמגילה ג"כ דלא בטעות תליא מלתא כ"א בבהילות משום דהכל חייבין וכן ביאר רש"י במגילה שם והנה רב יוסף הביא ראי' מבריי' שם דתני' בהדי' דטעמא דמגילה משום דעיני' של עניים ואמנם מסיים שם שמחה אינ' נוהגת אלא בזמנה פי' אלו הוה השמחה ביום שלאחר פורי' גם משלוח מנות ומתנות לאביונים הי' אחר פורי' וממילא עיניהם של עניים תולות במקר' מגלה אבל רבה ס"ל כמו שהביא הרי"ף בשם הירושלמי דסעודת פורי' מאחרין ולא מקדימין א"כ אין עיני' של עניי' תולות במקר' מגלה כ"א בסעודת פורי' ונ' משום דהש"ס הביא בג' מקומות הך וה"ט דמגילה וע"כ לית לן הך דשמחה אינה נוהגת אלא בזמנה לזה פסק הרי"ף במגלה כהך דירושלמי דסעודת פורי' מאחרין לד' החולקי'

והנה תוס' במגלה שם כ' דנ"מ דלרבה במקדש קורין המגלה דאין שבות במקדש וצ"ע הא שמא יעבירנו גם במקדש גזרו דהרי לולב וערבה ששה ושבעה ובראשון דלולב לא גזרו משום דהוה דאוריי' בגבולין ובז' של ערבה לפרסמה שהיא מן התורה כדאי' בלולב וערבה שם וא"כ עכ"פ במגילה דהוה דרבנן למה לא יגזרו במקדש

וא' מן התלמידי' נתעורר דגם ע"ד רש"י ריש פ' יו"ט של ר"ה ובמקדש לא גזור יש להק' כן וכ"כ דרש"י כ' כן להביא ראי' לשטתו דמקדש דווקא ולהכי לא מק' הש"ס במקדש מ"ט תוקעין ואף שהי' יכול להק' מלולב וערבה כיון דלאחר חורבן תוקעי' בכל מקום שיש ב"ד לא חש הש"ס אבל ע"ד תוס' הנ"ל צ"ע ומצאתי קו' זאת בס' טורי אבן מגלה שם ולא תי' מידי ונ' דד' תוס' ע"ד שכבר כ' וכבר עורר על זה בס' פ"י במ' ביצה דגזירה דשמא יעבירנו הוא על ב' דרכי' או שיטעו ויאמרו דמצוה זאת ומכשיריו דוחין שבת או כמ"ש רש"י במגלה שם מתוך שהוא בהול וכ' רש"י כן במגלה דטעות לא שייך שם דמאי חזי שיסבור דוחה שבת וכמ"ש לעיל מנ"מ דטעות שייך גם במקדש משא"כ בהול לא שייך דכהני' זריזין ומעתה בשופר ולולב דשייך טעות גם במקדש איכא למגזר וה"ט דלולב וערבה ובשופר כבר תי' תוס' משא"כ במגלה דליכא טעמא אלא משום בהול ס"ל דבמקדש לא שייך למגזר דכהני' זריזין הן

גמ' בפ' לולב וערבה א"ה ראשון נמי אף דבלא"ה ק' מה לי ראשון מה לי שאר ימי' מאחר דכולהו דאוריי' לא מק' הש"ס מעיקרא מ"ש ראשון ומ"ש שאר ימי' דבעי' למיקם אטעמא תחלה דלמא בכך יבואר ג"כ מה בין ראשון לשאר ימי' אבל לבתר