ליקוטי חבר בן חיים ו טו

לא אמרתי אלא בזמן שהוא נוהג כשורה ושמא יאמר אדם הריני אוהב את המקום ואת התורה ואת חכמי התורה וכל אדם שנוהג כשורה ואוהב כל אדם שעוסק במצות ובמעשים טובים אבל מותר לי להחניף את הרשעים ולהתערב עמם בשעה שרואה אותן שאינן נוהגין כשור' ת"ל אוהבי ה' שנאו רע ולא עוד אלא שמצוה לשנא את הרשעים ולהתקוטט עמהן בשעה שרואה אותן שאינן נוהגין כשורה כענין שנ' הלא משנאך ה' אשנא ובמתקוממיך אתקוטט ושמא יאמר אדם הרי כבר נאמ' לא תשנא את אחיך בלבביך הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא לא דב' הכתו' אלא במי שרואה נוהג שלא כשורה שאסור לשנאתו עד שלא יוכיחנו שאם יוכיחנו שמ' יחזור בו ועל זה אמר הכתו' הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא מי שאתה נושא חטא על שנאתו שאם אתה מוכיחו חוזר בו יצא מי שאתה מוכיחו וחוזר ומוכיחו ואינו מקבל תוכח' ואינו חוזר בו שמצוה לשנאותו שכל האוהב את הרשעים סופו להיות לוקה עמהם שכן אמ' במשל בהדי הוצא לקיא כרבא וכן מצינו ביהושפט מלך יהודה שהלך למלחמה עם אחאב כדי לעזרו נקנסה עליו מיתה שנאמר ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט וה' עזרו ויסתם אלהים ממנו ומנין שנקנסה עליו מיתה שנאמר ויצא אל פניו יהוא בן חנני החוזה ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לעזור ולשונאי ה' תאהב וכזאת עליך קצף מלפני ה' מה כתיב שם אבל דברים טובים נמצאו בך כי בערת האשירות מן הארץ מלמד שנקנסה עליו מיתה אלמלא לא נמצאו לו זכות וכן צריך לו לאדם לאהוב את הגרים כענין שנא' ואהבתם את הגר ואמרו חכמים ז"ל אתה מוצא מ"ח פעמים הזהיר הקדוש ברוך הוא על הגרים וכנגדן הזהיר על עבודה זרה אמר הקדוש ברוך הוא מי שהניח עבודה זרה שלו ובא אצלי לפיכך אני מזהירך עליו שלא תוניהו שאני אוהבו שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה ובמה יגיע האדם לאהוב את חבירו אהבה שלימה שיזכריהו ה' לטובה בכל שעה ובכל עת וירא' אותו תמיד לפניו בכבודו ומספר בטובתו ומעלים עיניו מגנותו ומכסה פשעיו ומוכיחו בינו לבינו כשרואהו נוהג שלא כשורה ושמח בזכירתו וערבים עליו דבריו ואינם עליו למשא וירא מאהבתו שלא תבוא עליו שום סיבה להפרידו ממנה ומתוך אהבתו משפיל עצמו לפניו ומכניע את לבו לעובדו ומחזר להתרצות אליו במעשיו ואוהב את אוהביו ושונא את שונאיו ומדריכו בדרכי התורה והמצות וכל מי שנוהג כמנהג הזה בידוע שאוהב את חברו אהבה שלימה. בני אהבו נשותיכ' כגופיכ' כמו שתרצו שתאהבנה גם הן אתכם ותכבדו אותן במלבושן ובתכשיטין יותר מגופיכם. כענין שנא' איילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבת' תשג' תמיד ותאהבו גם את בניכם ואחיכם וקרוביכ' כענין שנא' ומבשרך אל תתעלם ותאהבו גם את ריעכ' ושכינכ' הטובים כי לפעמים יועילו לכם יותר מקרוביכם כענין שנא' בכל עת אהוב הריע ואח לצרה יוולד ואומר טוב שכן קרוב מאח רחוק

בני התנהגו עם כל אדם במוסר הזה כי בדבר הזה הרבה עליכם אהבת בני אדם כמו שאמר חכם אחד מי שרוצה להיות אהוב לבני אדם יתנהג עמם במוסר הטוב שכשם שהנזק מביא את האדם לידי שנאה כך ההנאה מביאה לידי אהבה ותאהבו התורה והמצות כענין שנאמר מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי ותאהבו גם את העוסקי' בתורה ובמצות ביותר כענין שנ' אני אוהבי אוהב ומשחריי ימצאונני אוהביה כתיב ויש אם למסורת כלומר אוהבי התורה והמצות ואומר כל מי שמעורב עם הבריות ונושא ונותן עם הבריות באמונה וביושר ובאהבה ובשלום זורע האהבה בלבות האדם ומפיק ממנו כל רצונו ונאמר כי אדם אחד שאל את חבירו שהיה אוהב אותו ביותר ואמר לו מדוע תאהביני ואני איני קרובך ולא שכינך והשיב לו בראותי אותך מעורב עם כל אדם ואינך מבזה הקטנים ממך במעלה ובשנים וראיתך נוהג בדרכי הענוה והמוסר הטוב אז נקשרה אהבתך בלבי ואהבתיך אהבה שלימה ואומר אין דבר שישיב האויב אוהב כענוה והמוסר הטוב לכן בני הוו זהירין באהבת הבורא ובאהב' כל הבריות להתרצות לכל אדם בדברים הנעימים והעריבים ובמעשים הטובים כדי שיאהבו אתכם בני אדם ולא ישנאו אתכם כמו שאמרו חכמינו ז"ל מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך ואם בני ישנאו אתכם בידוע שתשנאו אותם ועל הדבר הזה הזהיר' התורה ואומר' לא תשנא את אחיך בלבבך ואמר חכם אחד מי שזרע השנאה יקצור החרטה ואמר חכם אחד אין ברעת כשנאת בני אדם בין שנאת אנשים נכבדים בין שנאת אנשים נקלים כי פעמים שיחנק