ליקוטי חבר בן חיים ו קמה

בודקין לחזקה דהמיעוט אינו מגרע הרוב משא"כ סברא בתרא לא שייך הכא דע"ז אנו דנין אם נסתלק החזקת אי' או לא וא"כ שפיר י"ל דאבעי' הש"ס איזו סברא עיקר והי' מדוקדק בזה ל' חזקתו בדוק דקאי אבית משא"כ לרש"י הול"ל חזקתו בדוק אמשכיר ואמנם נ' דרש"י יישב זה במ"ש ד"ה לישיילי' להאי אם בדקו ומאי בעי רש"י בזה אמנם כוונת רש"י מאחר דחשדי' לי' שעבר על תק"ח שציוו לבדוק מאי אהני לן באמירתו ולזה כ' רש"י דלא חשדי' לי' שלא קיים מצות בדיקה דבדירה שלו וודאי קיים אבל הך דירה סבר מאחר דלא ידור שם בפסח א"צ לבדוק דלא יבא לאכלו ומשום ב"י הרי ביטל כשבדק בדירתו ושפיר סמכי' אאמירתו וז"ש רש"י לישיילי' להאי אם בדקו ולא אם בדק ומה"ט ג"כ לא אמרי' חזקתו בדוק דאיהו וודאי בדק במקומו ואבית זה דנינן

והנה הא דפשיטא להש"ס דבעי' לי' לשיילי' לרש"י דמשום חזקה לחוד אתי' עלה וודאי צריך לברורי היכא דליכא טרחא ולדידן ג"כ אפי' ברובא ס"ל היכא דליכא טרחא מבררי' אמנם היכא דאיכ' טרחא אפי' בחזקה כ"ז דליכא ריעותא, א"צ לברר דהרי במקוה כ"ז שלא נמצא חסר סמכי' אחזקה אף דאיכא חזקת טומאה נגדה ולא אמרי' קודם כל טבילה צריך למדוד משום דבמקום טרחא סמכי' אחזקה כ"ז דליכא ריעותא

ואמנם רש"י כ' ד"ה כגון דליתא להאי משכיר לישיילי' ומבעי' לן לאטרוחי להאי שוכר לבדוק מאי נ' דק' לי' אמאי לא קאמר הש"ס בקיצור דליתא קמן כדאמרי' ריש חולין א"וו דר"ל דלא ידעי' ג"כ היכן הוא וא"א לברר כ"א ע"י טורח בדיקה אבל אי ידעי' היכן הוא אף שצריך לטרוח אחריו עכ"פ צריך לטרוח וטעמא נ' כמ"ש הרשב"א גבי בדיקת הריאה דלא סמכי' ארובא דחיישי' דממילא יתברר הטריפות וה"נ כן הוא משא"כ בטורח בדיקה

רש"י ד"ה נאמנים על ביעור חמץ להעיד בי"ד נ' דבא ליישב ל' ביעור דנקט תנא בשלמא למסקנא דמיירי שהם בעצמם בדקו וממילא יבערו ג"כ נקט על הביעור דנדע שהם המבערי' אבל לס"ד דמעדות מיירי אמאי לא נקט על בדיקת חמץ וע"ז כ' רש"י דתנא בי"ד קאי ואפי' לאחר זמן איסורו דלא מהני ביטול וא"כ הבדיק' דאורייתא אעפי"כ נאמני' וז"ש רש"י נאמנים בי"ד אבל לא תימא דאפי' אמרו שבדק בי"ד שחרית נאמנים לא היא לפי מאי דס"ד השתא משום חזקה נאמנים א"כ כי אמרי שלא בדק אמש בזמן בדיקה ל"ש שוב הכל חברי' לגבי' כ"א מיירי שאומרים שבדק מאמש בזמנו

רש"י מ"ט נאמני' הא לאו בני אסהודי נינהו יל"ד מנא פשיטא להש"ס ועיי' בפ"י דנשים לאו בני אסהודי והי' אפשר לדחוק דעיקר הקו' מעבדי' וקטנים אמנם אין ד' תוס' לפנינו הכי וצ"ל דפשיטא להש"ס דהיכא דאתחזק אי' ואין בידו וודאי אין נאמנת בדאוריי' מיהת וכ"כ דל' ביעור מ' בי"ד לאח"ז אי' דא"כ ילפי' מוספרה לה ה"ט כמ"ש תוס' ריש גיטין דלא מקרי אתחזק אי' והכי ס"ד דעל אחרי' מעידין כמ"ש רש"י שבדקו בעליו וא"כ אין בידם ולמסקנ' דמיירי שהם בדקו הוה בידם אלא משום טרחא אינם נאמנים רק בדרבנן

ונ' דמ"ש דדרשי' דאפי' ע"י טרחא צריך לשאלו דייק לי' לרש"י דע"כ למאי דאמרי' בס"ד דהכל נאמנין משום דחזקתו בדוק ע"כ דל' נאמנים ר"ל דא"צ לשאלו ואי דאיתא קמן אמאי לא נישיילא כיון דסהדותא דהני לאו כלום הוא אלא ש"מ דבמקום טרחא סמכי' עלייהו ש"מ דבלא"ה אפי' במקום טרחא צריך לשאלו

הכל חברים והנה לעיל לא קאמר כ"א חזקתו בדוק ולא יהיב טעמא ומזה ראיה למ"ש דהאי בעי' הוה אי שייך כאן סמוך מיעוטא לחזקה וכמו שבארנו והתרצן השיב דלא שייך כאן סמוך מיעוטא דאפי' מיעוט ליכא דהכל חברי' ומייתי ראיה מחדר דהתם וודאי שייך סמוך מיעוטא דמיעוט חברי' שמוציאין מת"י דבר שאינו מתוקן וע"כ משום דאין כאן אפי' מיעוט וה"נ י"ל כן

גמ' ומאי דלמא שאני הכא וכו' צריך ביאור דהרי מעיקרא מהא נחתינן דאמירה דהני לי' בהו מששא ונ' דה"ק מאחר דאתה מודה ובא דלכה"פ להאי מהני אמירה דידהו דל"צ לשאלו ודלמא גם אם אין חזקתו בדוק סמכי' עליי' וי"ל מטעם מלתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי וזה נ' כוונת רש"י שאומרי' ראינו שבדקו וכה"ג וודאי עבידא לגלויי וכמו שסמכו על נשי' ועבדי' מה"ט גבי עיגונא ודחי לא מהני אמירה דהני במקום חזק' איסור לא מעלה ועיגונ' אקילי בה רבנן משום חומר שהחמרת עליה בסופה

כל הבתים באזקת בדוקין מבעי' לי' פי' בשלמא למאי דס"ד מעיקרא דמשו"ה נקט הכל נאמני' לומר דנאמני' זא"צ לשאלו שפיר נקט הכל נאמני' אבל לדידך דאמרת אמירה דהני לית בהו מששא ק' וכ"ת משו"ה לא נקט כל הבתים בחזקת בדוקי' משום בתים דאשה ועבד וקטן דאי' להם