ליקוטי חבר בן חיים ו קמד

יבא לאכלו וא"כ למסקנא דקיי"ל על המשכיר לבדוק ש"מ דעיקר טעמא משום בל יראה וכד' רש"י במתני' וכתי' שני של תוס' לעיל

תוס 'ד"ה מסר מפתחות כ' הק"נ דד' רש"י דלא קאמר הש"ס כ"א דמהני בשכירות קרקע מה דמהני במכירה ומ"מ נוסף ע"ז מסירת מפתח ונתן טעם לדבר ונ' דתוס' בעצמם כאן דחו דבריו במ"ש דמסירת מפתח לא הוה כ"א לך חזק וקני וכי נימא דבזה הוה קנין ומ"מ מד' תוס' ב"ק וב"ב שם מ' ד' הרשב"ם כן אבל מד' רש"י בשמעתין יש לדחות כמ"ש לעיל

וכ' רש"א בתוס' לא רצו לפ' כד' הר"ן דמיירי שכבר קנאו דא"כ סיפא דמשמסר לו מפתחות חל י"ד ל"ל פשיטא ויל"ד לד' תוס' דמיירו בלא קנין וגם מפתח לא מסר לו פשיטא דעל המשכיר ואמנם כוונת רש"א דרישא הא גופא קמ"ל דכיון דחל חיובא על המשכיר תו לא פקע ומ"מ יש ליישב קו' רש"א על הר"ן דתחלה תני רישא דע"כ מיירי בקנין דבלא קנין פשיטא דעל המשכיר כיון דגם מפתח לא מסר לו וממילא ידעי' דגם סיפא בקנין מיירי ואעפי"כ בעי' מסירת מפתח

המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק מבואר מד' רש"י דדווקא בהתנה עמו בפי' קמבעי' לי' ולא כד' הר"ן דאי בי"ד בחזקת בדוק אפי' בסתמא שייך למבעי' וטעמא דרש"י ע"ד שכ' המג"א דקיי"ל בחו"מ דמום שאינו בגוף המקח לא הוה מקח טעות והכי דווקא משום דהתנה עמו קמבעי לי' אבל צ"ל דלאו דאתני' עמו בתנאי גמור דא"כ אמאי לא לבטל מקח ותו עוררני תלמיד א' שכרו בחזקת בדוק מבעי' לי' דעל השוכר לעשות התנאי א"וו דהכא בי"ד מיירי כד' שאר פוסקי' שהביא הר"ן דסתם שוכר ומשכיר בחזקת בדוק משכיר אלא דאין זה מום ואמנם סגי בגילוי דעת במקום תנאי ואפי' אם המשכיר גילה דעתו סגי וכמ"ש תוס' בפ' מי שאחזו ע"ה ע"א אההוא דאיזו נשך עיי"ש

והי' אפשר לומר דסברת בעל אבעי' דליהוי מקח טעות מחמת התנאי דמצי כיון דכבר עבר אור לארבעה עשר שאור הנר יפה לבדיקה אלא לא סגי לי' בבדיקת יום דשרגא בטיהרא לא מהני אא"כ לא פשיט הש"ס מניח' לי' למיעבד מצוה היינו מצוה בלא עברה אבל הכא עברה מכבה מצוה וכ"ת באמת אלמה לא מצי ליטען הכי י"ל כיון דאיהו עכ"פ לא עבר אחמץ זה בבל יראה דאי' לא ניחא לי' דלקני דהחמץ של המשכיר אלא דצריך בדיקה מדרבנן שמא יבא לאכלו ורבנן אמרו דבדיעבד סגי בבדיקת יממא לאור הנר ומאי אכפת לן ומ"מ מיושב בדברינו כיון דהוא עומד וצוח הרי התניתי למה נימא לי' ניחא לך למעבד מצוה דאמרי' הא דהתנית משום מצוה מן המובחר שיהא בדוק בלילה. לאור הנר אבל בדיעבד ניחא לך למיעבד מצוה ודלא תק' אכתי הרי חזי' דרוצה לבטל המקח ואיך ניחא לי' לזה כ' רש"י דלעולם ניחא והאי דרוצה לבטל עילה מצא ולאו עילה ממש דא"כ הי' טוען אלא דירה נאה הימנה מצא

והנה תוס' החליטו דבי"ג מיירי דבי"ד כיון דהמצוה על המשכיר ל"ש ניחא לי' למעבד מצוה נ' כוונתם דלא אמרינן ניחא לאינש למעבד מצוה כ"א במצוה המוטלת עליו אבל לא שיהא שליח לאחרים ולמ"ש דד' רש"י דבי"ד מיירי צ"ל ד' רש"י כהר"ן דמ"מ אי ליתא למשכיר או אמר לא בעי' המצוה עליו הואיל ודר שם אבל כאחרי' אין ד' רש"י שהרי כ' חסרון כיס ולאחרים אין כאן חסרון כיס

ומ"ש. כל בני העיר שוכרין דאי איכא מאן דבדק בעצמו יכול המשכיר לומר אנא מאותן הבודקי' בעצמם ובהכי אמדתיך וסגי במעבד מצוה בגופי' ולא אצטריך לאביי להא דגם בממונא ניחא לי' ולהכי כ' רש"י כל

חזקתו בדוק כ' רש"י מי מחזקי' לי' וכו' נ' דלד' רש"י הא בעי' הוה דוודאי אי' לי' למשכיר חזקת צדקת אמנם הא גופא איבעי' לן אי האי חזקת צדקת הוה חזקה דאתי' מכח רובא וכיון דהכא הבית בחזקת אי' חמץ ואיכא למימר סמוך מיעוטא לחזקה ואתרע לי' רוב' או דלמא הוה חזקה מצ"ע ואפי' מיעוט וכ"מ לקמן דאמרי' הכל חברי' מ' דאי חזקתו בדוק הטעם משום דהכל חברים ולא רוב ואמנם למ"ש הרשב"א בשער השחיטה במ"ה אהך קו' למה נסמוך ארוב מצויין אצל שחיטה ולא נימא סמוך מיעוטא שאינם מומחי' לחזקת אי' של בהמה ותי' ב' תי' הא' דלא אמרי' סמוך מיעוטא כ"א אם המיעוט מגרע הרוב כגון רוב מתעברות ומיעוט מפילות אבל לא מיעוט שאינן מתעברות דהך מיעוטא ליתא לגבי רובא א"נ ברוב מצויין ה"ט דהרי חזקת אינו זבוח נסתלק דחזינ' דזבוחה אלא דלא ידעי' אם א' מהרוב סלק החזקה או לא כ"א א' מהמיעוט וממילא אזלי' בתר רוב ומעתה שו"ט דידן ג"כ בהא תלי' דלסברא קמייתא ל"ש בזה סמוך מיעוט שאינן