ליקוטי חבר בן חיים ו קמ

תמיד קודם או מקודש הרי כולא מלתא דתדי' ילפי' מקרא דמלבד עולת הבקר והתם הוה מוסף מקודש וש"מ דאפי' למקודש תמיד קודם ודחי דבשבת גם התמיד מקודש

ודקדקו בתוס' למה מק' עוד הפעם ונ' דכל קו' יש עמה סברא דבשבת כ' עולת שבת בשבתו על עולת התמיד י"ל דה"ק קרא דווקא אי ליכא אלא עולת שבת אזי בא על עולת התמיד אבל אי איכא עולת ר"ח עולת ר"ח קודם אחר עולת התמיד אלא ש"מ דתמיד עדיף ממקודש ודחה שוב דאין סברה לדרוש כן דבר"ח גם מוסף שבת מקודש ופריך תו ממוספי ר"ה דכ' מלבד עולת החדש והנה בהגוזל קמא דרשי' מלבד איל הכפורים שצריך שישוב אשמו בראשו ואח"כ יבוא איל הכפורי' ומק' מקרא דמלבד עולת הבקר והתם א"א לפ' כן דהרי כ' העולה עולה ראשונה אמנם אי ס"ד תמיד ומקודש מקודש קודם למה לא נדרש כאן דעולת ר"ה קודם לעולת ר"ח ודחה שוב כדדחה תחילה והדר מק' מברכת היין דב"ש קאמר' מברך על היום תחלה משום דיום גורם ליין ותו דכבר קדש היום טרם בא היין ועל הראשון השיב ב"ה יין גורם לקידוש שתאמר ועל השני יין תמיד ומאי אהני לן ב"ה בזה אי מקודש עדיף הרי עכ"פ מקודש כבר הוה כאן קודם שבא התדיר ודחה הש"ס דפי' דלב"ה אפכא על השני שאמרו ב"ש כבר קידש היום אמרי ב"ה מאי אהני לן בקידש היום כיון דיין גורם לקידוש שתאמר ועל הראשון היום גורם ליין שיבוא אמרו ב"ה מאחר שיין לצורך קידוש והו"ל תדיר ומקודש הוה ג"כ וודאי יין קודם דאית בי' תרתי

והדר מק' מתפלת מנחה הכי ק' לי' הרי אם לא יתפלל מנחה מתפלל מו"ש שתים ולא בעי' מנחה של שבת דווקא אבל מוסף אין לה תשלומין דבעי' מוסף של שבת דווקא והו"ל מקודש אלא ש"מ תדיר קודם למקודש ומשני נהי דדיעבד יוצא בתשלומין דמו"ש מ"מ אי מתפלל בשבת הו"ל תדיר ומקודש

והניחו תוס' בצ"ע סוגי' דמנחות דמ' דהיינו בעי' דשמעתי' וכו', ונ' דהיינו דדחקו לרש"י במנחות שפי' לחד לישנא דל' מקודש דנקט שם הש"ס ר"ל מזומן כמו התקדשו למחר ונ' פי' דבריו עפ"י ד' הרדב"ז בתשו' לפי ששמעתי מפי מורי הגאון ח"ס זצוק"ל בא' שהי' חבוש בבית האסורין והתירו לו ללכת בכל שנה פ"א לביהכ"נ אי ימתין עד פ' זכור משום מצוה מן המובחר או זריזין מקדימין עדיף ופסק הרדב"ז זריזין עדיף ולפי רש"י הנ"ל היינו אבעי' כיון דמוספין יקרבו היום את"ל תמיד קודם הו"ל למחר מצוה מן המובחר אבל זריזין מקדימין עדיף ואמנם גם לל' ראשון ברש"י שם יש לומר דבסוגין כאן קאי לקדם ואבעי' לן במנחות את"ל לקדם תדיר עדיף לדחות מהו והו"ל אבעי' בהנך ב' דבורי תוס' שהביא המג"א סוף ה' חנוכה דבסוגי' דכבתה פשיטא לתוס' דלדחות לא אמרינן תדיר קודם ובפ' החליל מ' מדבריו דאין חילוק בין לקדם בין לדחות ולמ"ש היינו אבעי' דמנחות

והנה הרמב' מפ' כלי"ק ברש"י וכ' כיון דלא אפשטא בעיין יעשו כמו שירצו והי' ק' לי כיון דיכולין לעשות כמו שירצו ע"כ יקריבם היום משום אין מעבירין על המצות ונ' דכיון דעכ"פ הדבר ספק א"כ אם לא יקריבם היום יש לחוש למעבירין על המצות ואם יקריבם יש לחוש דלמא מקודש עדיף וע"י שהקריבם היום בטלו בידים מצות מקודש והי' הסברא כד' ר"י מוטב לעבור על בל תגרע ולא לעשות מעשה בידים וה"נ מוטב לעבור על המצות ולא לעשות מעשה בידים אבל באמת אין זה מבטל בידים ממש דהרי עדן אין החיוב עליו מלמחר כעת היום וע"כ פסק הרמב' כמו שירצו יעשו

בע"ה בענין שבת ויו"ט אי שתי קדושות הן ס"פ בכל מערבין

לכאורה י"ל דטעמא דמ"ד שתי קדושות הן דאי ס"ד קדושה א' אמאי תוקעין מיו"ט לשבת ומבדילין משבת ליו"ט ומ"ד קדוש' א' ס"ל מאחר דקדושת יו"ט בכלל קדושת שבת הא דתוקעין לומר שהקדוש' מוספת והולכת והא דמבדילין דנחתא פורתא ומ"מ קדושת יו"ט גם מעיקרא ולא תקשי לאתקושי הא דמק' פ"ק דביצה אי רב אסי סבר ב' יו"ט של גליות קדושה א' אמאי מבדיל אלמא דאי קדושה א' ל"ש הבדלה לא היא התם כדפי' רש"י דאמר המבדיל בין קדש לחול דבענין אחר ל"ש הבדל' התם משא"כ בשבת ויו"ט דאמרינן בין קדש לקדש

א"נ י"ל מ"ד שתי קדושות מייתי ראי' מהכנה דרבה דאי קדושה א' למה לא יכין מיו"ט לשבת ומ"ד קדושה א' ס"ל הכנה מטעם מוקצה כדס"ל לרבה מתחלה ואדרבא משום דקדושה א' ל"מ הכנה דהכנה מחול בעי' והנה למ"ד שתי קדושות וע"כ בין השמשות של שבת מתחיל קנין חדש וק' הא עי"ת