ליקוטי חבר בן חיים ו קלט

תוס' דהא דברי עדיף היינו דאמרי' הא דאמרה תורה כופר הכל פטור אף דחזקה דאין אדם תובע אא"כ יש לו היינו משום דחזקה דאין אדם מעיז לכפור הכל ואמנם ההוא דטעין אינו יודע הוא ג"כ משום דלא מצא מעיז וממילא נאמן התובע בחזקה דאין אדם תובע אא"כ יש לו ואמנם כי אמר חמשין ידענא שוב אזדה לה חזקה אין אדם תובע שהרי חמשין יש לו ואידך חמשין הי' לו לנתבע ואינו יכול לשבע וחזרה שבועה לסיני לרב ושמואל ועד"ז נבא ליישב דקדוק עצום בד' רבא בשבועות שם שאמר כוותי' דר' אבא מסתברא דתני רבי אמי וכיון דתני ר' אמי בהדי' מאי מסתברא שייך ואמנם אי רב ושמואל ס"ל כר"ה ור"י דברי ושמא ברי עדיף הרי גם לדידהו שפיר י"ל דאבוהון כה"ג מחייב משום ברי ושמא ודווקא אבוהון חייב דהו"ל למידע ובנו פטור דלא הו"ל למידע אא"כ היכא יליף תנא זאת משבועות ה' תהי' בין שניהם כיון דעכ"פ אין כאן עסק שבועה כלל ואמנם א"כ אין מקום שוב לקו' תוס' אליבא דאביי דאביי נהי דסבר ברי עדיף הטעם כמ"ש בכופר הכל ואמנם בחמשין ידענא לא שייך ברי עדיף וי"ל פטור ובא תנא דר' אמי ויליף מקרא נהי דלא שייך ברי עדיף מ"מ כיון דהוה מודה במקצת חייב שבועה וגלי קרא דמתוך דאינ' יכול לשבע משלם וצ"ע

והנה הג"א בשמעתין הביא ד' הרי"ף בשערים דאם עד א' מעיד שהלוהו אף לר"נ ישבע ותמה עליו ישלם הו"ל למימר דהרי אינו יכול לשבע ונ' דלכאורה יל"ד אמאי אצטריך הש"ס פ' השואל לאוקמי מתני' בב' וג' פרות הרי מצי לאוקמי דע"א מעיד ששאלה מתה ומתוך שאינו יכול לשבע משלם והיה נ' לכאורה דמאחר דאמרה תורה דע"א אינו קם לשבועה היכא דאינו יכול לשבע אינו משלם על פיו וכ"ת א"כ ק' נסכא דר' אבא דהי' ג"כ ע"א התם אינו משלם עפ"י העד כמו באינו יודע כ"א משום שהוא עשה עצמו גזלן וע"ז חידש הרי"ף דוודאי אין מוציאין ממון עפ"י ע"א ואמנם התובע נשבע ונוטל וממילא לא מצי הש"ס פ' השואל לאוקמי בע"א דהתם ישבע השוכר תנן

וקיי"ל כר"נ ור"י מ"מ מסקי' פ' הגוזל בתרא משמי דר"י דאם לצאת ידי שמים חייב לשלם והרי"ף הביא זה פ' הגוזל אף דבשמעתין השמיטה והרמב' השמיט דר"י מכל וכל ותמה עליו ה"ה ונ' דנ"מ בין ר"נ לר"י דלר"נ קיי"ל כר"ג אף במוכת עץ מטעם מיגו אבל לר"י דלית לי' מיגו בהך דמוכת עץ קיי"ל התם כר' יושע וא"כ י"ל דמה"ט קאמר ר"י בבא לצאת ידי שמים חייב דנהי דקאמר ר"י ברי ושמא לאו ברי עדיף כיון דר"ג מיהת פליג עליו ראוי לצאת י"ש מאחר דבכולהו הני פלוגת' הל' כר"ג ואיהו ס"ל ברי עדיף אפי' בלא מגו משא"כ לר"נ ליכא מ"ד ברי עדיף כ"א היכא דמגו מסייע לי' אפי' לצאת ידי שמים אינו חייב לשלם

בענין תדיר ומקודש זבחים פ' כל התדיר לסיומא דמס' הוריות ש"ק פ' נשא תרמ"ד

תדיר ומקודש פי' רש"י דם חטאת ועולת תמיד והק' בתוס' הא תמיד ע"כ קודם דכ' מלבד עולת הבקר ול"מ להו לאוקמי בתמיד של בין הערבים דאיכא שוב עשה דהשלמה וע"כ דם חטאת קדים אלא דאיכא לאוקמי במחוסר כפורי' בע"כ דדוחה עשה דהשלמ' אמנם ה"ד היכא דצריך לדחות אבל כיון שהדם חטאת עומד וודאי אינו דוח' ומ"מ יש לתרץ ד' רש"י אי קדים ושחטי' לאינו תדיר מה דינו ולא אפשטא והשתא י"ל דגם סוגיין בדיעבד מיירי דקדים שחטי' לאינו תדיר ומבעי' לי' ע"ד את"ל אף דקדים ושחטי' תדיר קודם אם האינו תדיר מקודש מה הוא דינו ואמנם לא ניחא לתוס' וגם לרש"י ללי"ב לפ' כן משום דהו"ל להש"ס לאקדומי אבעי בתריית'

ויש לבאר במאי תלי' האבעי' זאת ונ' דבתמיד פשיטא לן דדיעבד לא מעכב והיינו משום דאית לן תרי קראי מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד וכ' קראי אחרינא וערך עליה העולה עולה ראשונה ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות דדיעבד כשר ואמנם במקודש לית לן תרי קראי י"ל דאפי' דיעבד מעכב ועדיף מתמיד או דלמא תדיר בענינא דקרבנות כתיבא אבל מקודש מכהני' ילפי' כדאית' בהוריות וא"כ תמיד עדיף ומיושב לנו בזה מדוע לא ביאר הש"ס כאן מנ"ל דמקודש קודם כשם שביאר מנ"ל דתדיר קודם וכמו שביאר הש"ס בהוריות ואמנם היינו אבעי' אי ההוא ילפותא מכהני' דילפי' בהוריות גם לענין קרבנות דאוריית' הוה או דלמא לענין קרבנות הוה רק אסמכתא בעלמא

והנה הצ"ק הק' א"כ דבתמיד ל"ש אבעי' דידן וכמ"ש תוס' על פי' קמא ברש"י מאי בעי הש"ס תו למפשט מתמידין קודמין למוספין והניח בצ"ע ונ' דהש"ס הכי קאמר אי ס"ד למבעי אי