ליקוטי חבר בן חיים ו קלז

הנפיחה מתכסה הבועה לגמרי ושוה לבשר הריאה בסרכא תלוי' אפי' מיעוך א"צ ובדבוקה מהני מיעוך ואם נתכסה אבל אינו שוה לבשר הריאה אזי בסרכא תלוי' מהני מיעוך ובדבוקה ל"מ מיעוך דהוה תר"ל וכן הדין במורסא אם גבוה מבשר הריאה אף שהיא מכוסה

פ אם הוורדא נדבקה לשורש שלה אף דכשרה מ"מ ריעות' מקרי להצטרף לתר"ל וה"ה לכל הדבקים הכשרי'

פא בשר בלוי מקרי ריעות' להצטרף לתר"ל נחלקו הפוסקי' ויש להקל בה"מ ועכ"פ בעי' נפיחה לאחר קליפה וראי' שהבשר תחתיה שלם ויפה ואם לא נפחוה כשרה בדעבד בה"מ דווק' ובכלל בשר בלוי כשראשי האונות נבלעי' בשומן ועכ"פ אם נמצא ריעות' תחת הבשר בלוי צריך נפיחה ואם לא נפחו טריפה וקיל מבשר בלוי נתק שקולפין אותו וצריך ג"כ נפיחה ובהפסד מועט כשר דיעבד בלא נפיחה ואפי' בהפס' מועט לא מצטרף לתר"ל ואמנם הקליפה מעכב אפי' דיעבד וצריך שיהיה הבשר תחתיו שלם ויפה ומה שקורין ווארצלין קיל עוד מנתק ולא מצטרף לתר"ל אמנם קליפה מעכב ושיהא הבשר שלם ויפה תחתיו וצריך נפיחה לכתחלה ובכלם א"צ מים פושרין אפי' לכתחלה

פב אם ימצא על הריאה שלופריק או שוים צריך לבדוק אחר נקבים בריאה ואפי' לא ימצאו נקבים הוה ריעות' ומצטרף לתר"ל

פג שוורים שמשתינים דם יש לבדוק בשלחופית ואם לא ניקבה מותרים באכילה כ' בס' בל"י מ"מ אם ימצא השוחט עוד ריעותא בריאה אע"ג שעפ"י הדין היה כשר מ"מ ע"י חולי זה דייני' לי' כתרתי לריעות' כיון שדרכה למות ממכה זו בקרב ימים בריך רחמנא דסייען

סוגי' דברי ושמא פ"ק דכתובות לסיומא דמ' כתובות

היא אומרת משארסתני נאנסתי אקדים תנא לטענ' האשה כלומר שהיא מודה שלא מצא לה בתולי' הא אם מכחשת אינו נאמן להפסידה כתובתה ומ"מ לא מהימנה במגו דמכחשא לי' דהוה מיגו דהעזה דהרי הבעל מכיר בשקרה

והי' מקחי מקח טעות יל"פ על ב' פנים הפן הא' שאומר מה שאתה טוען נאנסת אני מאמין לך אבל קודם שאירסתיך ואני הייתי מבקש בתולה ולא בעולה דאין האשה כורתת ברית אלא למי שעשא' כלי והפן הב' שאומר אינו מאמין לך שנאנסת כ"א אני אומר ברצון זנית בעוד היית פנויה והיינו מקח טעות כי לא קניתי לי פרוצה והנה הפן הב' הי' נ' מד' ר"י שאומר הרי היא בחזקת בעולה דל' בעולה מ' פרוצה ואמנם רש"י הגי' שנבעלה כלומר דבעולה ל"ד ונ' שהביא רש"י לזה דל"ל לר"י למימר דהרי היא בחזקת בעולה וכי לקולא קאמר ר"י שמותרת לכהן הרי שויא נפשא חד"א א"וו ה"ק מ"ט אתם אומרים נאמנת משום דחזקה דידה מסייע לברי דידה הרי מול חזקה זו איכא חזקה אחרת דהיינו חזקת היתר לכהן ואוקמי' לה לולא דשויא נפשה חד"א בחזקת היתר לכהן והיינו בחזקת בעולה דקאמר ואמנם אי ס"ד דר"י ר"ל דברצון זנתה הרי שוב אית לה חזקת צדקת דלא זנתה ברצון אע"כ הך בעולה לאו ברצון קאמר ר"י כ"א שנבעלה באונס וכ"ת למ"ד טעמא דר"ג ור"א משום מיגו י"ל דס"ל לר"י דמגו במקום חזקה לאו כלום היא וחזקת היתר לכהן ומ"מ ליכא למשפט בעי' דב"ב אי מגו עדיף או חזקה מהכא דלמא הכא מטעם חזקה אתא עלה ומגו דהכא לאו כלום הוא

נאמנת כ' רש"י קס"ד משום ברי ושמא ויל"ד הרי לר"ה ור"י גם למסקנא י"ל דה"ט משום ברי עדיף ונ' דא"כ הו"ל להש"ס למימר דר"ה ור"י וודאי תנאי היא א"וו דבמסקנא גם ר"ה ור"י מודו דל"ש כאן ברי עדיף מטעם שכ' תוס' ר"פ הפרה ובכמה מקומות דל"ש ברי עדיף אלא היכא דהו"ל למידע משא"כ הכא והא דלא איסתייע שם תוס' ממה דאמרן לסברתייהו ה"ט דהמק' דהוה ר"ל דר"ה ור"י כר"ג ור"א ג"כ לא נחית לחלק בכך וכיון דהש"ס לא פי' טעותו אין מכאן ראיה

וראינו לעורר על ל' לא כי דקאמר בעל ונ' דה"ק כיון שאתה בחזקת היתר לכהונה אין אתה נאמן להוציאך מחזקתך אלא עד"ז צריכין אנחנו לעורר אם הבעל כהן ונמצא שהיא אסורה עליו מטעם שויא נפשא חתיכה דאיסורה ולמה נחלק ר"י וצ"ל דאמרינן היא נתנה עיני' בממון שתקח כתובתה ומשקרא ואמנם לכאורה לפי דברי' הרי אסורה לבעלה ומ"מ שמשתו והו"ל עוברת על דת וגם לפי דברי' אין לה כתובה ונ' דלמאי דמסקי' במ' סוטה דעוברת על