ליקוטי חבר בן חיים ו קלא

סי' קכ"ד וש"ך סק"א ועיי' לקמן סי' קכ"ה בש"ך ס"ק ב' מוכח דאפי' בהפסד מועט נמי שרי וכן לקמן סי' קכ"ט בש"ך ס"ק מ"ג מוכח כן

סי' ק"ל עיי' סי' קכ"ט בש"ך ס"ק מ"ב ומ"ג משמע דמקום הפסד שרי וצ"ל דהא דאסור הכא בדיעבד דהיינו שלא במקום הפסד: סי' קל"ז בש"ך ס"ק י"ד עיי' בנה"כ סי' צ"ב ד"ה מיהו ויש להשיג וכו'

סי' קל"ט מחבר ס"ק ג' בהג"ה סס"א ועיי' בתשו' חו"י סי' קס"א היטב בסיף הסי'

סי' קמ"א מחבר סק"ז בהג"ה ויש מתירין צ"ע דלא מתיר נמי בשל פרקים כבש"ס

סי' קנ"ב סק"א ד"ה לחופת בנו וכו' כ' בש"ו חו"י סי' קפ"ה שאין איסור מפורש לזווגם ומ"מ העושה א' מאלו אינו נמלט מזרעו מקדיח תבשילו וכו' ע"ש

סי' קצ"א המחבר סק"א ד"ה אבל אשה שרגילה לראות דם במי רגלים וכו' כ' הצ"צ סי' צ"ב כלל א' דמילתא לפי הסכמת האחרונים אין להתיר אלא הרגילה למצוא דם בתוך מי רגלי' בתוך הספל וכואב לה כשמטלת מים אז יש להתיר ע"י בדיקה שבמהרי"ל אפי' במציאת דם גם אחר הטלתה על הדבר שבודקת בו אחר הטלת מים דתלינן לומר דאותו דם שמצאה תוך על העב לזור הטלתה הוא מתמצית הדם שמצאה תוך מי רגלים ואותה שמוצא תוך מי רגלי' וודאי לאו מתוך המקור באה דאין דרך המקור לצאת עם מי רגלים עכ"ל כתבתי אפשר שלשון רמ"א אינו מדוקדק ואי אפשר לכוון דבריו אלו דברי מורי חמי ז"ל ובס' נודע ביהודא סי' מ"ח העלה דלאו דווקא צריכא ג' בדיקות אפי' בפעם אחת נמי סגי ולא צריכא נמי להרגשת כאב כלל רק שתהי' מוכיחה קיים וא"כ נלע"ד ה"ה לאשה שיש לה כינים באותו המקום העוקצים כדלקמן סי' קצ"ח סמ"ז והם מולידי' קרטין סגי בבדיקה הנ"ל כנלע"ד למעש' נכון עיי' בתשו' חכם צבי מה שמאריך להשיג על הט"ז בענין היתר קרטין דכ' הט"ז סק"ז עכ"ל מורי חמי ז"ל ועיי' נ"ב סי' מ"א

סי' קצ"ו מחבר סק"י בהג"ה דזה אם מצאה כת' וכו' בס' תפארת ישראל מפקפק אמקור דין ומכריע להקל לפחות כהרמ"א ולא כהש"ך ע"ש ולפע"ד לא ידעתי מה ענין לשלשה ימים דוקא ולמה לא סגי בשלשה בדיקות להחזיקה בטהורה ע"כ נ"ל דאחר ג' בדיקות ושל ערבית דהפסק טהרה ושחרית וערבית שלאחרי' יש לסמוך אח"כ אב"י וכמו שהכריע בתח"י הנ"ל אבל ג' ימים בדיקות סמיכות בא"ז ממש לא דאין זמן בין בדיקה לירד דם מהמקור ואם תמתין שעה א' נתנו דבריך לשעורין אבל בג' בדיקות הנ"ל אתי שפיר וכמ"ש מל"מ פ"ג ממשכב ומושב ה"ד

סי' קצ"ח בט"ז סקכ"א הנה הסכמת הט"ז דאם שכחה ליטול הצפרנים בשבת וי"ט לא יאמר לעכו"ם שתחתך לה אלא תנקרם היטב וכן כ' בא"ח סי' שכ"ח סק"א אבל הג"ה ומ"א סימן ש"ע פסקו דשרי' לומר לנכרי לחתכן דמסייע אין בהם ממש ומ"מ אם אפשר מוטב ליטלם ביד וז"ל נה"כ אלא כיון שאפשר ליטלה בלא כלי' למה נקל בכדי והח"צ סימן פ"ב מסכים עם הט"ז

סי' רי"ז מחבר סק"ט ד"ה שאמר קונם בשר עלי וכו' זה או שאני כצ"ל עיין בט"ז סימן י'

סי' רל"ח ש"ך סקי"א ד"ה אסור מן התורה וכו' והיינו משום דחזי לאצטרופי כדאית' ביומא ר"פ יום הכיפורים וכמ"ש הר"ן בפ"ג דשבועות דף רצ"ח ע"א נמי יהיב היא עמא דוקא וא"כ כשנטרף קצת מן הכרי תו לא חזי' לאצטרופי ושרי באידך לכתחילה ומשו"ה שפיר חייל אידך שבוע' שלא אוכל דנפ"מ לכשישרף ודוק השתא לא קשה מידי קו' הש"ך

סי' רמ"א מחבר סק"ה ד"ה ואם עשו תשובה וכו' ואפי' מסרה לצאת לא יעשה הבן שליח ב"ד להוציאו דחרטה הוה תשובה לענין זה אף שאינו מקיל דין ב"ד כן מוכח בש"ס

סי' רמ"ב ש"ך סקנ"ח ועיי' בש"ך בח"מ סימן כ"ה סקי"ד סי' י"ד וי"ח דכ' שם דאפי' טעה בשיקול הדעת שוי' חתיכה דאיסורא ואין יכול לחזור ולהתיר

סי' רמ"ח ש"ך סק"י סוף ד"ה דדמי' לכפרה וכו' ע"ש בתשו' בפני' ולענ"ד דוקא אי כבר הוקבע ונסמך ממון על העובר אז יתן גם הבעל לכפרת אשתו אבל אי עברה תקנה שלא הוקבע עלי' שום קנס אין לו לקנסה בממון של בעל אלא תתכפר בקנס אחר שאינו נוגע לבעל ועיי' בא"ע סי' צ"א ב"ש סקי"ג דבמזיד לא קנסי' לבעל כלל ע"ש היטב סי' רנ"ז ש"ך סק"ג ד"ה לתת חשבון וכו' ואין צריך לתת חשבון וכו' כצ"ל ע"ש דבריו וד"מ: