ליקוטי חבר בן חיים ו קלב

סי' רע"ו מחבר סק"ט כ' בש"ו מעיל צדקה סי' כ"ד שאסור לסוד הבה"כ בסיד אם כתוב עליו שמות שאינן נמחקי' עוד שם ובש"ו נ"ש סי' ל"ז מתיר לקדוח השם הנכתב יתירה כגון שנכתב ה"ה וכו' בסוף התשו' שאמרו לו הסופר שאם עלה קרע בתוך השם הוי"ה שקודרי' השם ומדבקי' בלק"ז על הנקב וכמבואר שם אחר והשם הנקדר מדבקי' בפתח הארון הקודש וגם בש"ו מעיל צדקה סי' צ"ה כתב בשם מ"ו שנהגו לקדור השם הנכתב בטעות עם איזה אותיות לפניו או לאחריו ומסתמא ניקב השם לא עדיף מנכתב בטעות כמ"ש הנ"ש

סי' ר"פ מחבר סעי' ב' וכו' ועיי' בש"ו חכם צבי סי' י"ט שחולק על סעי' ב' וכ' דאין צריך לסלק רק יריעה אחת ומכ"ש היכא שנקרע באופן שצריך היריעה שאין צריך לסלק אלא יריעה אחד ולזה הסכים השארית יוסף סי' מ"ט וכן באירע פסול ומ"מ מבואר שם בש"ו ח"צ סי' הנ"ל דכשצריך החליף דף א' ע"כ יחליף ג' דפין שהוא יריעה שלימה ע"ש בפנים מ"ש

סי' רפ"א ש"ך סק"ח ד"ה וכמה מצות שחייבין וכו' צ"ע טעם זה דהא איכא נמי כמה מצות שאין ישראל חייבין כ"א כהן ולוי וכדומה וא"כ יהי' פסולי' לס"ת אבל נלע"ד ליישב טעם אחר שכ' המרדכי כך כיון דאנן סהדי שא"א לו לקדש השם דלא יבוא ממזר וכו' אם קדוש אתה א"כ לא נצטווה על מ"ע של כתיבת ס"ת שהרי א"א לכתוב לו בעצמו ס"ת שלם וממילא דלא מצי למיעבד שליח על זה דכל מה דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי משוי נמצא שהוא אינו מצווה על מ"ע של ואתם כתבו לכם וממילא דא"א לו לעשות שליח לאחר לכתוב לו להיות הוא יוצא במ"ע של ואתם כתבו לכם וכו' וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה ניקרי דמי דעביד מעשה כצ"ל נכון

סי' רצ"ט ש"ך סק"א ד"ה והילכך כשבטל הטעם וכו' דדרך בישול אסרו תורה עיי' חולין ק"ח ע"א וזה כוונת רש"י וע"ש בתוס' וק"ל ועיי' מ"ש תוי"ט ריש מס' שקלים

סי' ש"ה עיי' בס' נחלת שבעה סי' י"ב מס' לא ואילך וכלל כי שיעור הסלעים הם ה' לויט ושליש כסף צרוף שהוא ש"כ עשרים צוואנציגער שהם ששה זהובים וצ"ל ווינר קוראנד בזה"ז שכל מארק פיין שוה עשרים זהב ומארק היינו ט"ז לויט כסף צרוף ככתוב על המטבעות גולדין שטיק כ' איינע מארק פיין ושיעור קדושין משקל חצי שעורה כסף צרוף עולה שוויה חצי ווינר פפעניג אשכנז שהוא פחות מחצי ווינר קיסרית וכן קבלתי ג"כ מאדמ"ו ני' ועיי' פ' הזהב משנה ה' ופ"ד דמעשר שני מ"ג ברע"ב וק"ל

סי' שכ"ג ש"ך סק"ה ד"ה ולא יהי' נאסר העיסה וכו' עיי' בפני' במהרי"ו שטעמו דהא דאוכל והולך ואח"כ מפריש הוא מטעם בריר' דהוברר הדבר למפרע שזה הוא חלתו מעיקרו כמו ליקח יין בין הכותים וא"כ הי' אסור טעמו בטבל למפרע ע"כ ופריש פחות מק"א ע"ש אבל צ"ע דגם זה הוברר למפרע שהטעם הנמשך מהחל' אם העיסה הוא חולין והנמשך מהעיסה אל תוך החלה והוא חלה דהרי יכול להפריש מעט מצד זה ומעט מצד זה ולצרפם לשיעור חלה ועיי' הדברי' בביאור לקמן סי' שכ"ד בט"ז סקט"ו

בט"ז סק"ו עיי' נה"כ ועיי' חו"י סי' ק"ל שדוחה כל דברי הט"ז

סי' שכ"ד ט"ז סק"ה עיי' נה"כ שגם הוא הסכים להט"ז

סי' של"ה מחבר סק"א בהג"ה שני' וכו' וכן הסכים בחו"י סי' קמ"א דלא כט"ז וצ"ע למעשה ועיי' בנה"כ

סי' שו"מ ט"ז סק"ז ונ' אחר שבעה כן הוא בב"ח וכן בדין דאלו בתוך שבעה פשיטא דצריך לקרוע האמת שלשון זה צריך ישוב קצת מ"מ נראה כמ"ש ורבים שגו בזה

סי' שס"ד ש"ך סק"א וכו' עיי' תשו' נ"ש סי' כ"ט

סיימתי בעה"י מהדורא קמא של הגהות אמ"ו על היו"ד

דיני תרתי לריעותא מס' בית יצחק

א לת"ש יתרת בדרי דאונה מצטרף לכל ריעותא להיות תר"ל אבל לל"ש דווקא לענין סרכא שלא כסדרן ודווקא כשהיא בפרק אמצעי של אגודל ויתרת מקמא

ב היכא דתרי ריעותא רק סמיכו ולא זו ע"ג זו לפר"מ בעי' הפרש כקש ולל"ש סגי בהפרש כ"ד רק שיהא בשר בריא

ג מראות כשרות משני מראות כגון אדום וכוחלא לת"ש דווקא בה"מ כשר ולל"ש אפי' בלא ה"מ [וד' פליתי מצדד בירוק ואדום לאסור דסתרי אהדדי והביא בח"א:]