ליקוטי חבר בן חיים ו קכא

סכין אטו עופו' לא, מ"מ יש לחוש אולי ברוב השחיטות יגע בעצם מפרקת שלא מהם ומשתלי ולא בדק ואפי' נאבד הכא אסור כדלקמן סקכ"א ו לע"ד דאין להקל כלל

ס"ק כ"ח ד"ה פ"ק דחולין וכו' מיהו ברמב"ם ס"ל כיון שכבר תקון בזה כבוד לכתב דזה הוי כחשוד לאותו דבר כדלעיל סי' א' סקל"ח ע"ש

סי', כ"ד ש"ך ס"ק כ"ג ד"ה שהביא הר"ן דף רנ"ה ע"ב המחבר ס"ק ל"א ד"ה וכן עיקר וכו' ועיימ"ש בתשו' עבודת הגרשוני להחמיר מאוד בענין ע"ש

סי' כ"ו סק"א צ"ע מ"ש מן לקמן סי' ל"ג ס"ג דהוה נבילה. סליק הלכות שחיטה הלכות טריפות

סי' כ"ט ש"ך סק"ג ד"ה ונקובת הושט וכו' צ"ע דנבילה הוא ולא טריפה ונשנה קודם חזרה ועיי' לעיל סי' כ"ו ס"א ומה שכתבתי שם בגליון מ"מ ולקמן סק"ח קשה

סק"ד ד"ה ול"ד לגרגרת וכו' וצ"ע בתוס' פ' א"ט מ"ג סוף ד"ה הנך וכו' ועיי' פר"ח ועיקר ס' למ"ד סק"ה ד"ה פחות משליש וכו' עיי' בנה"כ דמיושב הכל ופשוט

סי' א' ש"ך סק"א ד"ה ובמקום הפסד וכו' וכן עיקר דלא כפר"י דהרי בנקב העליון אוסר בה"ג והר"ש ור"ת ובתתאה אוסר בה"ג והרי"ף והרמב"ם ובהר"ש אין הכרע כ"כ כמ"ש הב"י ע"כ אין לזוז מפסק הש"ך סק"ח בט"ז צ"ע מטעם ס"ס וכו' לקמן סי' נ"ז בש"ך ססק"ל וק"ל

סי'. ל"ב ש"ך סק"א ד"ה ולא מטריפין וכו' והטעם נ"ל דהא דמצטרפין משום דעתו לפסוק ונפסק החוט משום דעתיד המוח להתפרק וב' פעמים עתיד לא אמרינן ודוק ולזה כיון הש"ך לעיל סי' למ"ד ססק"ד ולפ"ז בנקבי' שיש בהם חסרון דהשלם כמאן דליתא ה"נ טריפה ועיין בש"ך לעיל

סי' ל"ג המחבר סי"ב ד"ה לרמב"ם טריפה וכו' צ"ע לקמן סי' ע"ט ס"א משמע בהיפוך מצא בהמה שפיה חתוך וכ"ה בש"ס דף נ"ט ע"א וכ"ד רמב"ם פ"א ממ"א ויש לחלק וצ"ע

ש"ך סק"ז ד"ה בסוף ס"ח וכו' צ"ל סי' ל"ד סס"ט

סק"ח ד"ה רק יש לחוש וכו' עיין לקמן סי' ל"ד ס"ט בהג"ה מ"ש שם על הגליון

ס"ק כ"א ד"ה ומ"ש רבינו וכו' ע"ש דלרש"י דבקורט דם בפני' אפי' לעולא חוששין

ד"ה שמא נתרפא נלע"ד דאיירי לעיל כשאנו רואין שהנקב עדיין מלוכלך בדבר שנעשה מזמן קרוב ואז ליכא למיחש לשמא נתרפא וכמו שכ' התוס' ס"פ במה מדליקין באכלה מחט בפנינו ע"ש לכן כ' דאפ"ה אין לו בדיקה מבחוץ ולתי' הש"ך קשה מלקמן סי' מ"ח סקי"ד מיהא גם לתרוצם קשה מנ"ל להרמ"א דהראב"ן לא חייש לשמא נתרפא דילמא מוקי' דעולא לנקב הניכר שנעשה מחד ולשמא נקב מעבר לעבר לא חייש ולשמא נתרפא חייש

ס"ק כ"ג סוף הדיבור וכו' וושט שהי' בו ספק ונאבד קודם שהראה לחכם עיי' לקמן סי' מ"ח ס"ק כ"ח בשם הרשב"א דכל שצריכין בדיקה ונאבד טריפה ומכ"ש בוושט דניקב הוה נבילה ולא אמרינן נשחטה הותרה ודוק ולכן י"ל ג"כ בפסק מהר"ם לובלין בהשלכת הראשים ואין ללמוד מוושט גופא דהנשאר בוושט הוא תורבץ שאינו אלא טריפה ולא נבילה כמ"ש הש"ך ריש הסי' ע"ש ודוק

סי' ל"ד המחבר סקי"ט ד"ה כשידוע ועיין לקמן סי' מ"ט סעי' ד' ועיי' ט"ז ומה שתירץ שם בנה"כ דבוושט שכיח קוצים לא שייך הכא ונראה לי דבוושט לא מהני ס"ס משום דהוה נבילה ולא שייך נשחטה הותרה והיכא דאתחזק אסורה לא מהני ס"ס ודוק ועיי' סי' ק"י בש"ך ס"ק כ"ט בכללי ס"ס

סי' ל"ה בש"ך סק"ה ד"ה וכ"פ הב"ח להקל עיין בש"ד סי' פ"ט בהג"ה המתחיל בסומכי' וכו' ע"ש והשתא כיון שהסכים הש"ך בסק"ג דלא כתוס' ע"כ צריכין בצורות ודוק

ש"ך סקי"ד ד"ה בצד שמאל והפ"ח מסכים להט"ז סק"ד וכ"ש הש"ך סקט"ו בכיס בשמאל ועיי' נה"כ בק"א שדחיתו צ"ע

ש"ך סק"ל ד"ה לצד חו' בשם א"ז כצ"ל וכ"כ בתוס' ד"ה אפילו ועיי' שם ועיי' בט"ז שהחמיר כן משמע להדי' בב"ה וכן נראה בד"מ אות טית שאינו אלא כמוסיף וכו' ולדינא גם הוא מודה וכן נראה הסכמת הפר"ח כט"ז ואפשר שזה דקדק הש"ך במצר החזה אצל הצואר מ"מ שפי' קרוב מאוד לצוואר שהוא למעלה מהחו' וכנלע"ד: