ליקוטי חבר בן חיים ו קטז

פ"ז הל' ט"ו ברמב"ם ודברי הימים צ"ע למה שבק עזרא וכ"ה בב"ב שם

פ"י הגמיי' או"ק ג' או בתוס' כצ"ל

באו"ד דליכא איסורא צ"ע מנ"ל

שם הל' ו' בכ"מ דאיתא במס' דברים אלו צ"ע וע' בס' כסא רחמים להגאון בעל ברכי יוסף במס' סופרים שם הל' י"ג מ"ש ע"ד הכ"מ אלו

שם ברמב"ם הל' י' גביה ממנו אולי דכה"ג הוה רב ששת מהדר אפי' וגריס: ה' ציצית

פ"א ברמב"ם הל' ח' פחות מז' כצ"ל: ה' ברכות

פ"א הל' י"ט בכ"מ אם הי' מברך וצ"ע למה מברך אלולב הגזול ביו"ט שני לד' הרמב"ם

שם הל' י"ט בלח"מ וראיה לדבר עיי' ה' מתנות עניים פ"א ה"א בכ"מ שם וד' הלח"מ צ"ע

פ"ב ה"ז בכ"מ ולעשותם צ"ל ולשנותם

פ"ו ה"ז בכ"מ נפל לתוכן דיו כצ"ל

פ"ז ברמב"ם הל' ג' פת חביבה כצ"ל

שם בהגמיי' או"ק ד' צוה להסיר כצ"ל

פ"ח ה"ח ברמב"ם שהקרים עיי' ה' תרומות פ"ה הל' כ"ד פי' יין שהקרים ועיי"ש

שם הגמיי' או"ק כ' אינו עיקר בורא פרי האדמ' כצ"ל

פי"א הל' י"ד ברמב"ם בקול שופר עיי' מג"א הל' ר"ה שאין לומר בקול ואולי היא ט"ס ברמב"ם

שם הל' ט"ז בכ"מ וגם הראב"ד אבל להיפך מד' הרמב"ם: ה' מילה

פ"ב הגמיי' או"ק ג' ברה"י מפסיק או שהי' מונח בבית עיי' בכ"מ

שם ה"ט בכ"מ לא אמרי' ביה פי' במקום מצוה כדדייק ל' הרמב"ם וכן מבואר פ' השואל בשמעתין דלא יאמר אדם לחבירו נכרי לשכור לו פועלי' סדר תפלות

צ"ע שלא הזכיר הרמב"ם ברכה מעין שבע

שם הגמיי' או"ק ואינו אומר יעלה צ"ל ואז אומר

שם והרהיטים צ"ל והפיוטים: ספר זמנים

ה' שבת פ"א ה"ז בכ"מ ה"ה בפ"י כצ"ל

פ"ה ה"ג בכ"מ בסוה"ד בד' הכ"מ מיושב על הרמב"ם פשיטא דס' חשיכה אין מדליקי' דהרי חייב עליו אשם תלוי וכמו שעורר רש"י פ' ב"מ שם ולד' הכ"מ לדיוקא אתי ספק הוא דאסור אבל תוספת א"צ

שם ה' י"ט בכ"מ למלאכת צ"ל לאכילת

באו"ד לרדות בסכין צ"ע פ' כל כתבי שם דאסכין אמרי' מזון ג"ס

פ"ו הל' כ"א בכ"מ אסור לשלח לעולם וכ"מ הל' אמרו על יוסף הכהן שלא נמצא כ"י ביד נכרי והיינו משום דלא הוה בי דואר וצ"ל דס"ל קצץ ג"כ לא מהני

פ"ח ה"ט ברמב"ם שנצרר הדם צ"ע בלצרר הדם ולא יצא איך נוכל לשער שיעור גרוגרות

שם ה"י בה"ה ההיתר בה' יו"ט צ"ע הרי ביו"ט קיי"ל מוקצה ועז לחלבה מוקצה הוה כדאמר ר"ל פ"ק דשבת

פ"ט ה"א בכ"מ מאין הוציא אולי ממרחיצין את המילה דמשום סכנה דווקא שרי והיינו אבר קטן דנקט הרמב"ם כדאמרינן אבר קטן יש באדם

שם ה"ג ברמב"ם שאינו צריך בישול וצ"ע במים מ"ט חייב

שם השגת הראב"ד ע' לח"מ פ"ג מה' יו"ט הל' ז' מ"ש בזה

פ"י ה"ה בכ"מ הירושלמי ע' הגמיי'

שם ה"ו ברמב"ם אבל לא במדינה צ"ע כיון דאסרו כלי שיר בשבת וע"כ מתקנו לחול ופשיטא דאסור ומתני' דעירובין אפשר דנשנית קודם שגזרו על כל כלי שיר

פי"ב ה"א בכ"מ אבל הכא צירוף לכאור' יש ראיה מסתירה זאת לד' הרמב"ם דצירוף משום מכה בפטיש וזה לא שייך אלא בכלי והתם עששית של ברזל היו מטילין שאינו כלי ולא הוה כ"א מדרבנן שם בלח"מ כלים נמי במשמע וצ"ע הא אמרי' אין שבות במקדש וע"כ בצירוף דרבנן קאי וצ"ל כמ"ש ה"ה בשם הרמב"ן