ליקוטי חבר בן חיים ו קה

שהשות' מהן מתחיי' בנפשו והמדבר בהן קונה לו חיי העולם הזה והבא כמו דברי תורה ותפלה והמוכי' את חבירו והנותן שלום בין איש לאשתו בין אדם לחבירו ומשא ומתן באמונה ובדברי' כיוצא באלו צריך להתעסק בהן אבל שלשת הפנים האחרים ראוי לחכם להנצל מהם וכן הוא אומר ברוב דברים לא יחד פשע וחושך שפתיו משכיל ברוב דברים לא יחדל פשע אלו ג' חלקי הדברים שאדם צריך להנצל מהם וחושך שפתיו משכיל שאפי' יצאו ממחיצה הראשונה חושך את שפתיו שלא יפתחה נקרא משכיל ואם אי אפשר לו לחשוך את שפתיו יהיה מתחכם להוציאן בלשון רכה לפיכך המחיצה הראשונה של בשר כדי שיצאו ממקום רכה ויהיו רכי' עם כל אדם וכן הוא אומר באר' אפים יפותה קצין ולשון רכה תשב' גרם לפיכך ראוי לו לאדם שתהיה לשונו רכה לאחר שהיא שוברת המחיצה הפנימית שהיא של עצם ויציא' מבין השינים אל השפתים ומעשה ברבן גמליאל שאמ' לעבדו לך לשוק ותקנ' לי חלק טוב של בשר הלך והבי' לו הלשון לאחר ימים אמר לו רבן גמליאל לעבדו לך ותקנה לי חלק רע של בשר הלך והביא לו הלשון אמר לו כשאמרתי לך צא וקנה לי חלק טוב הבאת לי הלשון וכשאמרתי לך צא ותקנה לי חלק רע של בשר הבאת לי הלשון כמו כן אמר לו אדוני יש מן הלשונות טובים ורעים כשהיא טובה אין למעל' הימנ' וכשהיא רעה אין למט' ממנ' וכן מצינו ברבינו הקדוש ע"ה שעשה סעודה לתלמידיו והניח לפניהן לשונו' רכין ולשונות קשים התלמידים התחילו לברור את הרכים והניחו את הקשים א"ל בני כך תהא לשונכם רכה אלו עם אלו וא"ל לחכם א' השמיענו בחסדך תוכן הדברים ותועלתם והזיקם א"ל הדברים הם על ד' פנים מהם דברים שתקוה תועלתם ותירא מאחריתם והריוח שבם ההצל' ומהם דברי' לא תקו' תועלתם ולא תירא מנזקי' אם תעזבם תקל משאם מעל גופך ולשונך ומהם דברים לא תקוה תועלתם ותירא מאחריתם וזהו הנזק ומהם מדברים תקוה לתועלתם ותהא בטוח מאחריתם ואלה הם הדברי' שאתה חייב לדבר בהם והנה בטל ג' רבעי' הדברים ואמר כשתדבר תדבר מעט כי כפי אשר ימעטו דברי האד' ימעט טעיותיו ואמ' ימות אדם בכשלון לשונו יסיר את ראשו ובכשלון רגליו ירפא לזמן מועט

בני בואו וראו כמה קשה לש"ה ורכילו' לפני המקו' שאפי' כשהנביאי' מלמדין קטגוריא על יש' אפי' כשהן רשעים גמורין לא הסך עליהם הכתו' אלא שנפרע מהן תדע שהרי משה רבינו ע"ה כשאמ' לישראל שמעו נא המורי' נענש ונגזר עליו שלא יכנ' לארץ וכן אתה מוצ' בישעיה על שאמר ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב ראה מה כתוב שם ויעף אלי א' מן השרפים ובידו רצפ' ואחז"ל מהו רצפה רוק פה על מי שאמר דילטוריא על ישראל וכן מצינו באליהו על שאמר דילטורין על ישראל שנ' קנ' קנאתי לה' אלהי ישראל כי עברו בריתך בי' ישראל ואת מזבחותיך הרסו וגו' ראה מה כתי' שם ויבט והנה מראשותיו עוגת רצפים וצפח' מים רוץ פי של מי שאמ' דילטורי' על ישראל וכן הוא אומ' אל תלשן עבד אל אדוניו וגו' דור אביו יקלל וגו' ואחז"ל משו' דאביו יקלל ואמו לא יבורך אל תלשן אפי' דור שאביו יקלל ואמו לא יבור' אל תלשן אוי להן לרכילי' ולבעלי לשון הרע מיו' הדין שהקב"ה יור' בהם חצי' מלמעל' ואח"כ דוחפן לגהינם שנ' חצי גבור שנוני' עם גחלי רתמים שכך אחז"ל כל המספ' לשון הרע אומ' הק"בה לגהינ' אני יור' בהם חצים מלמעל' ואתה תהא מסק' אש מלמטה לכך נאמר חצי גבור שנונים וגו' גבור זה הק"בה כענין שנ' האל הגדול הגבור והנורא גחלי רתמים זו אש של גהינם שאינה נכבית לעולם ולא עוד אלא כל המספ' לשון הרע כאילו כופר בעיקר שנא' אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו וגו' ולא עוד אלא כל המספ' לשון הרע והמקבלו ראוי להשליכו לכלב שנ' לכלב תשליכון אותו וסמיך ליה לא תשא שמע שוא וקרי ביה נמי לא תשי' וכן את' מוצא באיזבל על שגרמה להעיד עדו' שקר לנבו' אכלו אותה הכלבים ואחז"ל היכי דמי לשון הרע כגון דאמר היכא משתכחא נורא אלא בי פלניא וכגון שאמ' בלשון הרע ונתכוון לומר דרך לשון הרע

בני בואו וראו כמה קשה לשון הרע שהק"בה נפרע ממספרי לשון הרע כענין שנ' מלשני בסתר רעהו אותו אצמית וגו' שלא תאמ' אין איסורו של לשן הרע אלא בסתר אבל לומר ל"ה בפני הבעלים עצמו אינו אסור לכך נאמר גבה עיני' ורחב לבב אות' לא אוכל וגו' כלומ' מי שהו' כ"כ רוח שאינו חושש ואינו מתיירא מן הבריות כלום אותו לא אוכל לסבול מפני שהוא חציפות ולשון הרע לגנות בני אדם ולספ' עליהן לשון הרע בפניהן דבר שנאוי הוא מאד לשון הרע לפני המקום שנ' שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו עינים רמו'