ליקוטי חבר בן חיים ו קד

בני. אם ידברו בני אדם על אדם אחד אל תרחיקוהו לגמרי עד שתדעו בבירור אם נדברים עליו באמת אם לאו ובין כך ובין כך צריך לכם להתרח' מאותם שמדברי' עליו הרחקה יתירה כמו שהשיב חכם אחד לחברו וכשא' לו אני רוצה לרחקך על מה שמדברי' בני אדם כך אמר לו שמעת שדברתי בהם אמר לו לאו אמר לו א"כ אותם הרחק ואמר שאדם אחד האשים את חבירו על דבר ששמע עליו והתנצל ממנו אמר לו הגיד לי נאמן אמר לו אלו היה נאמן לא היה מגיד

בני צאו וראו כמה קשה לשון הרע שהרי המרגלי' שהוציאו דבה על הארץ בלשונם עצמן נפרע הקב"ה מהם שנאמר וימותו האנשי' מוציאי דבה על הארץ רעה במגפה לפני ה' ואחז"ל מלמד שנשתרבב' לשונם עד טיבורן והיו תולעים יוצאין מטיבורן לתוך פיהן וכן מצינו באגדה שבעלי לשון הרע על חבריהם עברו על מה שכתוב בתורה לא תלך רכיל וגו' וכל המספר לשון הרע על חברו סוף שהוא נכשל בדומ' לו צא ולמד מיוסף הצדיק דכתיב ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביה' ואחז"ל שהי' אומר לאביו חשודין הם בניך על אבר מן החי ומזלזלין בבני השפחו' וקוראין אותן עבדים ותולין עיניהן בבנות הארץ ועל שלשתן נכשל שנ' פלס ומאזני וגו' אמר לו הקב"ה אתה אמרת חשודין הן על אבר מן החי חייך בשעת הקלקלה אינו אלא שוחטין ואוכלין שנ' וישחטו שעיר עזים אתה אמרת מזלזלי' הם בבני השפחות וקוראין אותם עבדים חייך לעבד נמכר יוסף אתה אמרת תולין עיניהן בבנות הארץ חייך שאני מגר' בך את הדוב שנ' ותשא אשת אדוניו את עיני' אל יוסף מה כתיב בענין ולא יכלו דברו לשלום מתוך גנותן של שבטי' למדנו שבחן שלא היו מדברים אחד בפה וא' בלב והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו עליו והרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחידי אוי להן למספרי לשון הרע שהן מביאין ג' פורענו' לעולם ואלו הן מחלוקת וע"ז וגלות שבשביל מספרי לשון הרע בא מחלוקת בעולם ועל ידי המחלוקת בא הגלות ועל ידי הגלות באין בתוך האומות ומתערבין ביניהן ולומדין מעשיהן ועובדין ע"ז ואחז"ל אלמלא קבל דוד לשון הרע לא נחלקה מלכות בית דוד ולא עבדו ישראל ע"ז ולא גלינו מארצנו תדע שכן הוא שעל ידי לשון הרע שהוציא יוסף על אחיו נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרי' ולא עוד אלא שבשביל מספרי לשון הרע הגשמי' נעצרין שנ' רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר ואחז"ל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד ג' עברות ע"ז גילוי עריו' שפיכות דמים ע"ז שנ' אנא חטא העם הזה חטא' גדולה גילוי עריו' דכתיב ואיך אעשה הרעה הגדולה ושפיכות דמים דכתיב גדול עוני מנשא ואילו בלשון הרע כתיב יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות שהיא שקולה כשלשתן ואחז"ל לישנ' תליתאי קטיל תליתאי כלו' לשון הרע הורגת ג' אנשים האומרו והמקבלו ומי שנ' עליו ובימי שאול הרג ארבעה דואג שאמרו שאול שקבלו אחימלך שנ' עליו ואבנר על שהיה לו למחות שלא להרוג נוב עיר הכהני' ולא מיח'

בני אל תאמינו אל הרכילים ואל תתפתו בדבריהם ואפי' אתם יודעין שאמרו האמת כמו שאמר חכם אחד מי שיאמין אל הרכילים לא ישאר לו אוהב ואפילו אם יהיה לו חביב וקרוב ואמר אחר אל תעזוב האוהב בעבור רכילות הרכיל ואעפ"כ טוב לכם לשמור את עצמכם ממי שאמרו עליהם הרכילות כמו שאמ' חז"ל האי לישנא בישא אע"ג דלקבול ליה לא מיבעי למיחש ליה מבעי

בני צאו וראו כמה צריך לו לאדם להיו' זהיר בלשונו שכך אחז"ל באגד' מאי דכתיב מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה אמר לו הקב"ה ללשון כל אבריו של אדם זקופין ואת' מוטל כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפני' ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות אחת של עצם ואחת של בשר מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה מעתה מה יש לי עוד להתחכם לעשות לך שתי המחיצות הללו הראשונה קשה שהיא של עצם והאחרונה רכה שהיא של בשר ולמה הפנימית קשה כדי שלא תהא נוחה להפתח לפי שהדברים היוצאין מתוך פיו של אדם הם על ד' פנים יש מהם שאם אדם מדבר אפשר שיהיה לו תועלת בהם ואפשר שיהיה בהם ספק שאינו בטוח בם באחרית' והטוב לאדם להנצל מספק' ויש מהם שכשאדם שותק מהם עושה נחת רוח לנפשו ומתרצה בהן לבוראו ואם מדבר בהן אפשר שתבוא לו מהם רעה והיזק כמו המחרף והמגדף והלשון הרע והחונף וגנות בני אדם והדומים לה' כל שכן שטוב לאדם להנצל מהן שהן רעים באחריתם ואין בהן צד טובה כלל ויש מהם שאם ידבר בהם אינו מוצא בהם לא הנא' ולא תועל' ואם ישתוק מהם אין בהן היזק ותועלת גם אלו טוב לשתוק מהן להקל משאם מעל כל גופו ולשונו ולא יכלה בהן ימיו לריק ויש דברי'