ליקוטי חבר בן חיים ו קא

לא כפל אלא שלום ואלו הן כהנים לוים וישראלים סנהדרין והבכורות ותרומו' המשכן והקרבנו' ושמן המשחה וארץ ישראל ירושלים בית המקדש מלכות בית דוד והכסף והזהב הכהני' וכהנו לי הלוי' ולקחת את הלוים לי ישראל ואתם תהיו לי וגו' סנהדרין אספה לי הבכורות קדש לי התרומות ויקחו לי תרומ' הקרבנו' תשמרו להקריב לי שמן המשחה שנ' שמן משחת קדש יהיה זה לי בית המקדש הוא יבנה לי בית מלכות בית דוד כי ראיתי בבניו לי מלך לי הכסף ולי הזהב ומכלם לא כפל אלא השלום שנאמר או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי גדול כח השלום שאפי' העליוני' צריכין לו כענין שנ' המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו כיצד הרקיע הזה של מי' כענין שנ' המקר' במי' עליותיו והכוכבים הם של אש שנאמר הללו כל ככבי אור לא הן מרתיחין את הרקיע ולא הן מכבין אותן ואחז"ל אין אחד מן המזלות שמהלכין ברקיע עולה מלפניו אלא מאחריו כזה העולה בסולם לאחריו שיהא כל מזל ומזל אומר אני עולה ראשון ומתוך כך אין אחד מהן מתקנא על חבירו ויש ביניהן שלו' וכן בירידתן יורדין לאחוריהן בדרך שעלו לאחוריהן וכל אחד ואחד רואה את עצמו למטה מחבירו והיא אינ' יודע במה יש לו לירד ומתוך כך אין ביניהם קנא' ותחרו' ומה העליונים שאין ביניהן קנא' איבה שנא' ותחרו' צריכי' שלום התחתונים שכולן איבה ותחרו' על אחת כמה וכמה שצריכין שלום ואחז"ל מיכאל כלו אש וגבריאל כלו שלג ועומדין זה אצל זה ואינן מזיקין זה לזה הוי אומר עושה שלום במרומיו ועו' אמרו מעולם לא ראתה חמה פגימת' של לבנה משום דחלש' דעתה של לבנה מפני שבתחלתן ברייתן נבראו החמה והלבנה שוין וקטרגה הלבנה על החמה לפני המקום ואמ' לו אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר א' ואמר לה הקב"ה יפה אמרת לכי ומעטי את עצמך ולא פגימתה של קשת שלא יהי' עובדי החמ' אומ' ראו כמה כחו גדול של אלהינו שהקשת הולך לפניו והוא יורה בו חצים ומתוך כך יתחזקו ידי עובדי ע"ז לכך נאמ' עושה שלום במרומיו גדול השלו' שהוא קודם לשבחו של מקום כשבא יחרו אצל משה מיד וישאלו איש לרעהו לשלו' ואח"כ ויספ' מש' לחותנו את כל הנסי' שעש' הקב"ה לישראל ולא עוד אלא שכל המצות שעושין הרשעים בעה"ז הקב"ה נוחל להן שכרן בעה"ז כגון עושר ונכסי' ובני' וכבוד ושאר הטובו' חוץ משלו' שאינו נותן להם שנ' אין שלום אמ' ה' לרשעים ולא עוד אלא שהשלום נותנו הקב"ה שכר לצדיקים שנ' והיה מעש' הצדקה שלום ולא עוד אלא שבשלום מקרב את הגרים ובעלי תשובה שנא' בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב וגו' גדול השלו' שבכל המסעות כתי' ויסעו ויחנו שהיו חונים במחלוק' ונוסעי' במחלוק' כיון שבאו לפני הר סיני כתיב ויחן שם ישראל נגד ההר אמ' הק"בה הרי השעה שאני נותן תור' לבני שכל זמן שהן שרויין בשלום זה עם זה שכינה ביניהן וכן הו' אומ' ויהי בישורון מלך בהתאסף וגומ' אימתי מלכותו ושכינתו מתקיימה בישראל בזמן שכולן נעשין אסיפ' אחת ואחז"ל גדול השלום ושנאוי המחלוקת גדול השלום שאפי' ח"ו יש עובדין ע"ז וביניהן שלום כביכול אומ' איני יכול לפגוע בהן שנ' חבור עצבי' אפרים הנח לו אבל לאח' שנחלקו ראה מה כתיב שם חלק לבם עתה יאשמו וגו'

בני באו וראו כמה גדול כח השלום שבכח השלום העולם מתקיים שכך אחז"ל על שלשה דברי' העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלו' שנ' אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם וגו' ולא עוד אלא שבזמן שיש שלום בין הבריות פירותיהן מתברכין שנ' כי זרע השלום הגפן תתן פריה וגו' וכן הוא אומר השם גבולך שלום וגו'

בני צאו וראו כמה גדול כח השלו' שכך אחז"ל גדול השלום שהמוחק אות אחת מן השם עובר בלא תעשה שנ' ואבדתם את שמם מן המקום ההוא וכתיב בתריה לא תעשון כן לה' וגו' וכדי להטיל שלו' בין איש לאשתו אמ' תורה וכתב הכהן את האלות האלה בספר ומחה אל מי וגו' אמ' הקב"ה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים ואחז"ל גדול השלום שכל הברכות הטובות ונחמות טובות שהקב"ה מביאין על יש' חותמיהן שלום בק"ש פורס סוכת שלום בתפלה עושה שלום בברכת כהנים וישם לך שלום אין לי אלא בברכו' בקרבנו' מנין שנ' זאת התור' לעולה למנחה ולחטא' ולאשם ולמלואי' ולזבח השלמים וכן בפרטן אתה מוצא השלמ' לבסו' שנ' זאת תורת העולה זאת תורת המנחה זאת תורת החטאת זאת תורת האשם ואח"כ לבסוף זאת תורת זבח השלמים וכן בקרבנות ציבור אתה מוצא שלמים לבסוף שנ' אלה תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבותיכם לעולותי' ולמנחותי' ולנסכיכם ולשלמיכם והלא שלמי' בכלל נדרי' ונדבו' הם ומה ת"ל ולשלמיכם