ליקוטי חבר בן חיים ב ח

החלו אמר נצחוני בני נצחוני אבל זאת אומר לכם כי לא בחרתם לתועלתכם כי יותר היה לכם תועלת בפ' איז' נשך ולמד מס' ביצה עד סוגי' דמתוך וקראו על רבינו אל יפטר אדם כ"א מתוך דבר הלכה

ובמשך ימי הקיץ פסקה לבנו הגדול ארוחה שהיה לו מדי שבוע מחמיו בעיר גארליץ וכתב לאביו ליערגען אבי מה אעשה אם אין קמח אין תורה והשיב לו בכתב בני אל תדאג ליום מחר מחר ירום ה' קרנך לתתך עליון לשם ולתהלה ולתפארת וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ולא נפל דבר מדבריו ארצה

ויהי כבא רבינו אל ביתו בא אליו בנו הרב ואמר לי מניחומין שנחמתני לא אוכל לפרנס ביתי וחרה לרבינו על הדברים האלה והשיב לו בחמה וכי אקום היום מכסאי להושיבך עליו וינחם הבן על אשר הציק לאביו בזאת כך סיפר לי הרב בנו בעצמו והדבר יצא מפי רבינו ולא עלה שני ירחים עד שנתקיימו דבריו

ואם יזכינו ה' לסיים ספרי ליקוטי חבר בהגיעי אי"ה לחלק החמישי אחבר שמה מכתב שכתבתי בעת ההיא לאחד מחבירי בו אודיע כי נתקיים בפטירת רבינו קשה סלוקן של צדיקים וכאן אקצר

בליל הושענא רבא ת"ר עוד סיים בסוכתו התיקון לליל הו"ר בקבוץ אבל ב' שעות אחר חצות החלו יסורין בבית השתן לבא ובכל זאת התחזק והלך לביהכ"נ אבל באמצע פסוקי דזמרה הוכרח לשוב לביתו ונקראו הרופאים והגידו כי נר ישראל בסכנה ואזי נפתחו כל בתי כנסיות שבעיר והביהכ"נ הגדולה לא נסגר עוד יומם ולילה עד צאת נפשו הקדושה

ביום שמחת תורה הכביד חליו ועשה הגאון מוה' דניאל פר ויסטיץ פדיון נפש בעדו והיה צריך החצר מהרב בעם עד שאבה העם לסעוד סעודת הצהרים כ"א רובם הלכו להשתטח על קברי צדיקים

באסרו חג עשו לו שטר קנין על עשרים שנות חיים

בליל כ"ה תשרי באו אליו אקר"וט ובקשו ממנו שימסור הישיבה לבנו בעהמ"ח ס' כתב סופר דתחת כן לאחר אריכות ימיו ימלא מקומו ובחכמתו הבין רמיזותם וקרא לבנו ובירכו ברכה ארוכה ערוכה בכל ושמורה וסיים בפ' ויכחשו אויביך לך וגו' וכפל פסוק זה ג' פעמים ובתוך הברכה הבטיחו שיהיה לימינו ואח"כ צוה עליו לבקש מחילה מבני הישיבה בעדו

כחצות הלילה גבר חליו ודפק השמש על פתחי הבתים והעם מחציתם הלכו בחצותו הלילה להשתטח על קברי צדיקים ומחציתם לבתי כנסיות ושינו אז את שמו ועשו פדיון לנפש על שמו החדש ואמרו אבינו מלכינו על הסדר בר מה' כתבינו

כשתי שעות אחר חצות קרא להמצויים בחדר משכבו וביאר להם ד' רש"י בפ' וזאת הברכה שכ' לפני מותו סמוך למיתתו כי בחיי משה לא היה דרכו לברך העם ברכה כוללת כ"א ברכה לכל א' וא' ועכשו סמוך למיתתו הוכרח לברך ברכה כזאת והיינו וזאת הברכה הכוללת משום דבירך משה סמוך למיתתו והודה אז לבני הקהלה על שהחזיקו בישיבתו כשלשים וארבע שנה וברכם בבני חיי ומזוני וביקש שיסורו מחדרו השומעים אמרים הנ"ל ויבאו אחרים תחתיהם וכן נעשה ג' פעמים ובכל פעם הביע אמריה הנ"ל

שתי שעות אחרי זה צוה שיקחו ממנו ע"י המאשין מי השתן והבין מהתלחש הבני חברא כי יחשבוהו לגוסס ואמר להם אינני גוסס עוד אתפלל אי"ה עמכם תפלת שחרית ובין שבע לשמנה שקורין האלב אכט יהיה העת וע"י לקיחת השתן שב רוחו והתפלל עם הצבור ושמע קריאת התורה כי היה אז יום ה' אך בעת תפילת והוא רחום כבר החלו עיניו לכהות ורמז על הרב מוה' שמואל כ"ץ מאובן ישן שהיה נסמך עליו להראות לו מאצבע ואחר תפילת והוא רחום צוה להסיר תפילין רש"י ולהניח לו תפילין ר"ת

ואחר התפלה צוה להביא לו מעט רוטב ובירך לפניה ולאחריה ואיזו רגעים אחרי כן יצתה נשמתו בטהרה ואקר"וט לא הניחו ליכנס בעה"ב לבקש מחילה מהקדוש אם לא חתם תחלה על האיגרת הרבנות של בנו הממלא מקומו

ועפ"י הבד"צ רצו לטהרו בביהמ"ד אבל חשך היום ולא מצאו לכבודו קרקע בתולה ומחמת יום השוק בעש"ק הרשו הב"ד לעשות הלויה קודם הטהרה ביום למען יוכלו בני הקהלה לפתוח החניות אחרי צאת קדשו וכמעט החלו ללותו מצאו לו קרקע בתולה ונודע מזה כי סבה מה' היתה יען כבודו חתם בעצמו כי כל הטהרות יהיו בבית ההקדש

ואחר הטהרה הספידו הגאון רבי דניאל וקרא ג"כ הצואה לפני העם ואמר כי הוא מקבל עליו להיות בן רבינו לו לרב ומיד ענו כל העם ואמרו יחי רבינו ואחר ההספד של בד"צ וחתניו ובנו הגאון מקראקא הספידו בנו הממלא מקומו עד קרוב לחצות לילה אצל אבוקות של זפת ודבריו נעמו עד מאוד

וסיפר לי הגאון לאחר זמן כי ההספד הזה היה מוכן אצלו ליאמר על זקינו הגאון ר"ע איגר כאשר צוה עליו רבינו אביו להספידו אבל אחר זה באה השמועה כי הגאון ר"ע גזר שלא להספידו והיה מוכן לזקינו מוכן לאביו בעוה"ר

וביום א' פ' לך כתבו לבנו כתב הרבנות וישב על כסא אביו שלשים ושלש שנה ונתקיים יתנך ה' לשם ולתהלה ולתפארת כמו שבירכו אביו רבינו זכותו יגן עלינו נצח: הוה מתפלל בשלומו של מלכות בע"ה דברי אגדה ליום ניתן כתר מלכות על הקיסר פראנץ יאזעף בש"ק ערב שבועות תרכ"ו

תהלים כ"א ה' בעזך ישמח מלך וכו' ובילקוט כי תקדמנו ברכות טוב זה ברכת משה שנקרא טוב שנא' ותרא אותו כי טוב הוא ד"א זה הקב"ה שנקרא טוב שנא' טוב ה' לכל ד"א זה התורה שנקראת טוב שנא' כי לקח טוב נתתי לכם וגו'

הכוונה הנה תוה"ק בעצמה ציוותה לעשות למלך כאשר יוקם על כמו שמצינו שהש"י צוה לשמואל הנביא למשוח לשאול ולדוד: