ליקוטי חבר בן חיים ב ז

בעל פעור השמידו ה' אלקיך מקרביך ואתם הדבקים וגו' וכי מה תימא יש בזה וכי לא כך היא המדה אבל באמת בחתימת פ' ואתחנן כ' ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו ומפ' תרגום אונקלס ומשלם לשנאוהי טבוון דאינון עבדין בחייהון לאובדיהון הרי כי באמת ארחות ה' להיות לרשע טוב בעוה"ז אבל כל זה אם הרשע מרשיע לעצמו אבל אם בעדת צדיקים יעמדו מתי מספר רשעים להדיח הכלל בזה לא יאתה להאריך לרשע ברעתו וז"ש עיניכם הרואות אל תאמרו שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך כי עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור כלם ממש השמידו ה' אלקיך מקרביך ומה טעם היה בזה יען ואתם חיים כלכם היום הדבקים בה' אלקיכם למען לא ידיחו אתכם ודבריו אלו עשו פרי למעלה ואין גם אחד מהכת הנזכרת שעלתה לו שנה

ותשקוט העיר פ"ב ממטה זדון רק בית ספר שלהם נשאר להם לבדם והיה למוקש לקהל פ"ב כמעט עד היום הזה

באותן הימים היה איש אחד בפ"ב אשר דבריו נשמעו אצל הקאמידאטה והלך אל השרים לאמור הנה הרב בעירינו מושך יותר ממאתי' נערי בני ישראל בלימוד התלמוד והתלמידי' אחרי יבאו ליותר מעשרים שנה יהיו נבערי דעת מכל וכל וע"ד מלשינות הלז באה הפקידה מהקאמידאטה אשר במשך ארבעה עשר יום לא ימצא אפי' תלמיד אחד בפ"ב ורבינו שלח אחרי המלשין ולא אבה לבא בצל קורתו והלך רבינו אל ביתו ודיבר אליו תחנונים לאמור אחרי כי הוא חשוב בעיני שרי הקאמידאטה ישתדל לבטל גזירה זאת ולא הטה אליו אוזן וישלח רבינו אחרי הנגיד ר' משה בעטעלהיים שהיה אז ראש הקהל בפרעשבורג וזכה משה הנזכר לבטל גזירה זאת

ובשנת תקצ"ה כאשר מת זה משה האיש אמר רבינו בהספידו בכו בני הישיבה בכו כי לולא זה משה האיש כבר לא היה תלמיד בפ"ב ובאיש המלשין היתה יד ה' לרעה ויצא בתחלואים רעים מעולמו

בשנת תקע"ב מתה אשתו הראשונה שלקח בפרויסטיץ כמובא בח"ס חלק יו"ד סי' קנ"ג וגם אחיה בפרויסטיץ אשר עלה בעושר אחרי ישב רבינו על כסא הרבנות כבר נפטר ונות ביתו הצדקת נשאת לאחר ובעת מותה הנחילה כל כלי כספה לרבינו ושמעתי מפיו כי רוב כלי כסף אשר לו המה מגיסתו הצדקת ורבינו לקח לו אשתו השניי' את בת הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד בפוזנא בימים ההם ושמעתי כי בעת נשא רבינו אשתו הראשונה נולדה אשתו השניי' והיתה אשת רב מופלג שמו היה ר' אברהם משה ונתקבל לאב"ד בקהל פרויקירכן ובעת מתה אשת רבינו מת האיש הזה ונקראו על שמו כמה נערים בקהל פרויקירכן ורבינו נשא אשתו שמה היה שרל ועמה הביאה מבעלה הראשון בת אחת שמה ראדיש אשר נשאת להרב המופלג רבי יוסף שלעזינגער בנו של הגאון רבי בונם איגר אחי הגאון רבי עקיבא איגר אשר מלא הרבנות במט"ד אחרי צאת רבינו משם ואשתו השניי' ילדה לו בן אחד ושמו היה איצק ליב הנפטר בן שבע שנים והגאון רבי אברהם שמואל בנימן אשר מילא מקום רבינו בפ"ב והגאון רבי שמעון אב"ד בקראקא והרב מוה' יוזעפ וגם שבעה בנות מהם נפטרו שנים אחרי מיתת רבינו ויחי רבינו חיים נעימים עם נות ביתו אם הבנים שמחה עד שנת תקצ"ב

בשנה הזאת הלכה לעולמה וצותה על זרעה שלא יתענו יום מיתתה ופסק רבינו לקיים צוואתה ובכל זאת בנה הגאון רבי אברהם שמואל בנימין היה נוהג לסיים איזו מס' ביום מיתתה דעד שתאכלנה באיסור עפ"י המנהג להתענות תאכלנה בהיתר ורבינו נשאר אלמן עד שנת תקצ"ה באותה שנה נשא אלמנת הגאון רבי צבי העללער שהיה אב"ד בעיר אובן לו לפזר והאשה הצדקת הזאת אמרה לתלמיד אחד אוהב מאח שלי הי אם גם בעלה הראשון היה מופלג בחסידות אבל מנהגי רבינו לא תוכל להתפלא עליהם למדי

בשנת תקצ"ו בא חבר נעוריו הגאון רבי חיים דייטשמאן לפרעשבורג ושמחו הזקנים הנאהבים מנוער עד מאד זה בזה

בשנת תקצ"ח הרגיש מדוה גיכט ברגלו אחת והוצרך גלל כן להתבטל כעשרה שבועות מלימוד הישיבה אחרי כי רחץ בעיר יערגען מדי יום במי גפרית שמה ונצטער עד מאוד על זאת עד אשר אמר אם לא אוכל ללמוד עם תלמידים למה לי חיים והיסורין האלו החלישו כחותיו עד אשר ע"י תענית שבעה עשר בתמוז כמעט חלש לבו דהוצרך אז בשבוע הראשונה של חדש אב אשר לא היתה שבוע שחל בה תשעה באב לאכול בשר עוף ונצטער מאוד על זאת וככה אמר בפנינו בילדותי התענתי כל הג' שבועות בזקנתי נמנעתי לפחות ממאכלי בשר כל הג' שבועות ועתה באתי לידי כך לאכול אחר ר"ח אב עוד בשר עוף

ובהגיע צום החמישי הפציר בי רופא ביתו ה' ליב קוה שלא להתענות ולא שמע בקולו ויום אחר התענית כעלות השחר נסע הרופא הנ"ל בנסיעת התו' ה' זנוול בריל לבקרו וקבלם בשמחה ואמר להם אף כי לא טעמתי בעט"ב יותר ממעט רוטב שקורין איינברענזופפע וישנתי כל ליל ט"ב על הקרקע בכל זאת לא הזיק לי התענית מכל וכל

בעת ההיא סיים רבינו עם בני הישיבה בתחלת הקיץ מס' גיטין ועל סעודת הסיום בא אליו לבקרו הגאון רבי יחזקאל בנעטה מנייטרא ובהשעשעו עמו אמר לו הנה תלמידי אלו חביבים לי מן הכל אבל מעולם לא הודעתי כזאת לבעלי בתים ולא בקשתי מבעל הבית טובה בעד תלמיד למען אם יחר לבעל הבית אחד עלי לא ישפוך חמתו להנקם ממני על התלמיד

ויהי כאשר יצא יצא הגאון רבי יחזקאל אל מאת פני רבינו אמר להתלמידים המלוים אותו עתה ראיתי עין בעין כי רבינו זה רוח הקדש שורה עליו כי כל דברים הנ"ל היו תוכחה אלי כי היה לו בשבוע העבר ריב גדול עם בעל הבית אחד בנייטרא אודות תלמיד אחד

ואמנם שמחת הסיום נהפכה לאבל יען תלמיד מופלג אחד שמו היה רבי יהושע בן הרב רבי שמעלקי מעגרעסע ניזוק מרוב שמחה עד שנפטר ביום אחר הסיום ובשיעור הראשון בה' יי"נ בפ' אין מעמידין הספידו רבינו בפנינו אחרי כי לא היה יכול ללותו לבית מנוחתו מחמת יסורין הנ"ל

ויהי כאשר סיימנו ה' יי"נ בתחלת הקיץ תקצ"ט גמר רבינו בלבו והודיע לנו שילמוד עמנו פ' איזה נשך ובהוודע כזאת נאספו לערך עשרים תלמידים שלא ברצון האחרים וכתבו לו כתב בקשה שילמוד עמהם מס' ביצה ונענע להם שלא ברצונו ובעת