ליקוטי חבר בן חיים ב עח

שם מג"א ס"ק ט' דאטו מי עדיף סברא זו איתא בב"י סי' תרפ"ב בשם תשו' הרשב"א לענין אם שכח על הנסים בבה"מ בשבת חנוכה עיי"ש

שם מג"א ס"ק י"ב סי' תרפ"א צ"ל תרע"ז מרן זצוק"ל

סי' תרצ"ו מג"א ס"ק א' וע' סי' תקנ"ד ע' פמ"ג ולי נ' דאסעי' כ"ב שם קאי ודלא כטו"ז

שם מג"א ס"ק ג' שגי' אחרת עוררני תלמיד א' דא"צ להגיה דמהתם לק"מ דמשום לטותא דרב לא צמח

שם מג"א ס"ק ט' אוכלין סעודה שלישית קודם מנחה אבל לדידן צריך לילך לביתו לקיים סעודה שלישית

שם מג"א ס"ק י"ד ד' רמ"א נ' דלכאורה כשם שפטור מכל המצות פטור ג"כ משמחת פורים וממילא יהא אסור בבשר ויין

שם מג"א ס"ק ט"ו ואין חיוב עמ"ש בזה בספר חכמת אדם בקונטרס מצבת משה דבר נאה ומתקבל

שם באו"ד דהא יו"ט השיב תלמיד א' יו"ט כתב בתורה לזמן המקדש דאין שמחה אלא בבשר שלמים וממילא בזה"ז ערבה כל שמחה אבל פורים נתקן בזמן החורבן וכ' בי' שמחה וע"כ בשר חולין התקינו

שם מחבר סעיף ד' בחנוכה ופורים תיבת חנוכה בכאן הוא תמוה ונדפס מקרוב ס' בשם שלום בפמליא ושם כ' יישוב לזה

טו"ז ס"ק ד' אבל המנהג דבור בפ"ע ושייך לד' רמ"א סוף הסי' אבל המנהג

שם מג"א סוף הסי' לכן נראה לי מדקדוק ל' מג"א שלא כתב כ"א ביום י"ג ולא כ' או ביום ט"ו ש"מ דדעתו כדעת העטרת זקני' שאין לעשות חופה אפילו ביום ט"ו והטעם נראה כשם דלענין הספד ילפינן ממגילת תענית לאסור של זה בזה ה"נ בשמחה דמניה ילפינן הספד קיי"ל לאסור של זה בזה וד' מחה"ש בזה תמוהי' עיין מג"א לעיל תקמ"ו וסימן של"ט ואה"ע ס"ד

סי' תרצ"ז טו"ז סוף הדבור וטוב לב משתה תמיד כתב בספר אליהו רבא דרמז דממתניתין במסכת מגילה דתנן אין בין אדר מ' דבמשתה ושמחה שנים חייבין אלא דמל' הגמרא ל"מ כן וארז"ל בפ' חלק וטוב לב משתה תמיד אלו בעלי משנה והן הן ד' הטו"ז וש"י: ליקוטי בתר ליקוטי: בע"ה ליקוטים והערות בספר אליהו רבא

סי' קל"ד ס"ק ה' מ' דבשבת א"א שמע כמו בחול מ' להרב פשט די הרמ"א דדווקא ביו"ט אומרים שמע ישראל וכו' וזה תימה

סי' קל"ח ס"ק ג' אם לא שב בתשובה ראוי לקרא כדי שיתבייש וצ"ע דמ"מ היאך יברך אשר נתן לנו תורת אמת אם אינה מקיימה והעיד מרן חתם סופר זצק"ל על רבו הגאון ר"נ כ"צ אדלר שלא הניח לקרא בפ' אמור פ' חדש למי שלא נהג אי' חדש

סי' קל"ט ס"ק ב' דזה דווקא בזמן הש"ס ואכתי קשה דהך דנותנין לו כוס של ברכה לברך ואינו מברך הו"ל להביא

שם ס"ק ח' דאין כבוד לתורה שיהא זמן רב גלוי וא"כ ה"ה כשעושין הרבה מי שבירך יש לכסות הספר

סי' קס"ה ס"ק כ"א אבל לאחרים אוקמוה אדינא ויש לתת עוד טעם דבברכה אחרונה בעי' קודם עיכול מזון ופחות מכזית הוה עיכול מזון תיכף

סי' קפ"ב ס"ק ז' שמשים אצבעו בכוס ונותן בפי התינוק צ"ע דבשעה שנותן בפי התינוק כבר בירך

סי' קפ"ז ס"ק ה' אלא תקנת חכמים וצ"ע לפי' התוס' פ' מי שמתו דלהכי מבעי לן אי נשים בבהמ"ז דאורייתא משום דליתנהו בברית ותורה א"כ ע"כ ברית ותורה דאורייתא

סי' קפ"ח ס"ק ח' אבל במ"א כתב שאינו חותם וצ"ע דבה' ר"ה כ' המג"א דאפילו מאן דמתיר להתענות ביום בר"ה בלילה וודאי כ"ע מודו דחייב לאכול משום קידוש ואמאי מדמה לה הכי לר"ח

סי' ד"ר ס"ק ח' וצ"ע מאי פריך פרק המוכר פירות דבריו צ"ע דהרי קאמר הש"ס אילימא למעוטי יין קוסס פלוגתא דר"י וריב"ל עיי"ש

סי' ר"ז ס"ק א' וכתב בל"ח דנ"ל אי בצירי וכ"כ בסימן נ"ז ששמעתי שחזר בו לכאורה בברכת ברוך שאמר וישתבח הוא דחזר בו שכ"כ בספר שערי אורה שצ"ל בפתח ושייך למעלה אל חי יחיד חי ולא לתיבת העולמים אבל בברכת בורא נפשות לכ"ע צ"ל חי בצירי וכן הוא בספר חיי אדם והכי מסתבר

סי' רי"ט ס"ק ג' ל' הרמב"ם עומד ומברך י"ל טעם הרמב"ם דכיון דהך ברכה לדידן במקום קרבן תודה צריך עמידה כקרבן

סי' רכ"ד ס"ק ז' או נוטלין צרור ומניחין על המצבה ובספר יוסף אומץ כ' כי הוא סגולה לשכחה כלפי שארז"ל הקורא כתב שע"ג הקבר קשה לשכחה

שם באו"ד המנהג שאין מעמידין מצבה עד אחר י"ב חדש ואמנם אמרו על מרן חתם סופר זצוק"ל כשמתה אשתו צוה להעמיד לה המצבה מיד אחר ז'

סי' רל"ט ס"ק ג' דמבואר בש"ס שהיא משום שמירה ואמנם מדאמרו רז"ל דחם תלמיד חכם א"צ כלפי שארז"ל ג' צריכין שמירה ואחד מהם ת"ח ש"מ הטעם משום תורה

סי' ר"מ ס"ק ח' אפשר שלא נתעברה בלילה ההוא וקשה א"כ היאיך קרא יעקב לראובן ראשית אוני ומצאתי בדברי הרב אליהו רבא סוף סימן רמ"א שעמד על זה עיי"ש

סי' רמ"ג מה שהק' על רש"י וכן הק' הרמב"ן פ' בא שם

סי' רס"ח ס"ק י"ג בעדות נפשות בעי' שיעידו צ"ע דאדרבא אמרי' בסנהדרין מכניסין את האדם ושומעין דבריו ואח"כ מכניסין השני

שם ס"ק י"ח דה"ה דאם בירך מעין שלש במקום ברכת המזון יצא צ"ע הרי קיי"ל ג' ברכות דאוריי' משא"כ כאן דתפלת ערבית רשות אלא דהאידנא קבלוה עלי' חובה

שם ס"ק י"ט רגילין לסיים וישמחו בך ישראל ע' מ"ש בזה התורת חיים ס' פ"ק דחולין

סי' רע"א ס"ק כ"ו ועוד דבקושי יש לתקן פגום הנה ד' השכ"ג המה מגמ' פ' ערבי פסחים ג' מנוחלי העוה"ב וא' מהן המבדיל על היין במו"ש והוא דמשייר מקדושי לאבדלתא ומה שהק' הרב מכוס פגום כיון דהמקדש שותה רוב הכוס ולא נשאר כ"א מיעוט כה"ג ליכא חשש פגום לכ"ע דהמיעוט בטל ברוב

סי' ער"ד ס"ק א' שיעשה כ"ו לחמים לא ידעתי למה לא יהא בזה משום בל תוסיף

סי' רפ"ח ס"ק י"ד כאלו עבר בכל התורה ע' קידושין ל"ט ע"ב ותבין כוונת הרב

שם ס"ק ט"ז פרש"י ככי לחיים ובפסחי' קי"ג ע"א לא תעקר ככי פי' רש"י שן ממש עיי"ש: