ליקוטי חבר בן חיים ב עו

שם מג"א ס"ק ח' להפך השדרה וכ"כ הפייטן בסילוק ליום א' דסכות שזרה מול לב

שם מג"א ס"ק ט' דלא יצא ואפשר דהתם משום דגלי דעתי' שכוון שלא לצאת כיון שלא לקחן כדרך מצותן לולב בימין והטעם כד' רבי' שמואל דבכוון שלא לצאת לכ"ע לא יצא

שם מג"א ס"ק י' וכ' ב"י ע' טו"ז סי' רצ"ז ס"ק י"ד

שם מג"א ס"ק י"ב ומיהו נ' לי ע' מחה"ש ופמ"ג

שם רמ"א ס"ח ביאמרו נא וראיתי כשהש"ץ כהן מנענע ג"כ ביאמרו נא בית אהרן

שם מג"א ס"ק כ"א וק' מאי שאלה דברי' אלו ק' להולמן דבביהמ"ק ראו חכמים לתקן ע"ד מצוה גוררת מצוה שינחמו שם ג"כ מדי בואם אבלי' וידברו על לב מנודים ועל כן התקינו שהאבילים והמצוד' ילכו לשמאל הדרך ואם האיטר ג"כ ילך בשמאל בטלת מצות תנחומין דמה לו לשאל למה אתה מקיף לשמאל בוודאי הוא איטר וע"כ התקינו שגם האיטר יקיף לימין וע' פמ"ג

שם מג"א ס"ק כ"ב טוב לחזור צ"ע כיון דתנן כיצד מנענעין למה לא יחזור ויטלנו לנענע כדינו

שם מג"א ס"ק כ"ה ז"ל הגמ"ר כצ"ל הגהות מרדכי

שם מחבר סעי' י"ג אם חסר לו הנה וודאי בל תוסיף ל"ש כאן מתרי טעמי' הא' דאינו מקיים המצוה כלל וזאת שנית שאינו מכוין להוסיף כ"א להשלים

שם מג"א ס"ק כ"ז דצריכים כוונה וד' הרב"י נ' דהא דקיי"ל מצ"כ הו"ל ספיקא דדינא דבדרבנן מקילין וא"כ לענין בל תוסיף אזלי' לחומרא דלמא מצות אצ"כ

שם מג"א בסוף הסי' לחצי שבת ע' תוס' סוכה ר"פ לולב וערבה כי לולב פשיטא דאסיר בטלטול ובר מן דין הרי בין השמשות לאו זמן לולב והיה אסור אז בטלטול וא"כ אין זה ענין למוקצה לחצי שבת ובלא"ה צ"ע אי במוקצה למצותו שייך מוקצה לחצי שבת

סי' תרנ"ב מג"א ריש הסי' ע' מחה"ש

שם מג"א ס"ק ד' דלשון מטביל ע' רשב"ם ר"פ ערבי פסחים השמש מטבל בבני מעים והוא ג"כ ע"כ בלא סעודה

שם מג"א ס"ק ד' ה"ה בח"ה עוררני צורבא מרבנן אי טעימה שרי א"כ אין כאן תעני' ול"ד לקידוש דאפי' טעימה אסור

שם טו"ז ס"ק ד' תמוה לי אולי נ"מ לחולי מעיים דפטור מן התפלה ושרי באכילה ומשום מצות לולב מפסיק

שם באו"ד דצריך קידוש צ"ע מאי קידוש שייך קודם תפלה ע' לעיל סי' רפ"ט

שם באו"ד ותו דכ' ע' כ"מ פ"ב מה' ק"ש וברמב"ם פי' המשנה שבת פ"ב לא ישב לפני הספר דבאכילה א"צ להפסיק ובת"ת צריך להפסיק

סי' תרנ"ג מג"א ריש הסי' ועוד נ"ל וכ"כ מג"א לעיל סי' רט"ז בשם רש"ל

שם ס"ק א' דהזמנה לאו מלתא היא נתקשיתי בסוגי' דהוקצה למצותו כיון דהזמנה לאו מלתא ולילה לאו זמן לולב היאך שייך כלולב כלל מיגו דאתקצי ביה"ש הרי בין השמשות לא הוה כ"א הזמנה בעלמא

סי' תרנ"ה מג"א ריש הסי' מ' דלצורך יו"ט א' כגון שהוא דרך רחוק דאינו מגיע ביום א' שרי

סי' תרנ"ו ע' פנים מאירות חלק ב' סי' קכ"ח מ"ש בזה

שם ברמ"א יתן כל ממונו יל"ד א"כ מאי מק' הש"ס אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך הרי בכל נפשך לא נאמר כ"א בע"א גי"ע ושפ"ד ובכל מאודך נאמר בכל ל"ת שבתורה ואולי דקו' הש"ס דעכ"פ בע"א לא הו"ל למכתב בכל מאודך כ"א בלאו אחר

שם מג"א ס"ק ח' מ' קצת בגיטין ויש לדחות דהתם סכנת רבים הוה ודמיא למעשה דיעל

סי' תרנ"ז מחבר לקנות לו נ' דלקנות דווקא ע' לקמן תרנ"ח ס"ו עיי"ש

סי' תרנ"ח רמ"א דראוי להריח ולענין הדס נ' דאם יו"ט ראשון בשבת וא"כ עדן לא אתקצי ביה"ש מותר להריח בו

שם טו"ז ס"ק א' בשאר א"י לשנא קלילא דגם בחו"ל יום ראשון דאורייתא

שם מג"א ס"ק ח' הקטן לא יצא ע' פמ"ג ונ' דאם נתנו לו סתם ודעתו היה שלא יקנה הקטן הוה כתופס עמו שכ' המחבר

שם מג"א ס"ק י' כמ"ש סי' כאן סוה"ד ומכאן ואילך דבור חדש ושייך לקמן ברמ"א סעי' ז' אדעתי' דהכי

סי' תרס"ב מג"א ס"ק א' ע' מחה"ש וע' הג"א עירובין מ' ע"ב וע' בהגה מנהגים שם תמצא כל ד' המג"א

סי' תרס"ט מג"א סוף הסי' שאין נופלין עד חשון ובס' נחמי' כ' לאמור שגזרו תענית צבור בעשרים וארבעה לחדש השביעי דהיינו יום אחר אסרו חג בא"י וא"כ אפי' בתעני' שרי בנפילת אפים לא כ"ש: בע"ה ה' חנוכה

סי' תר"ע טו"ז בס' הזהר ובש"ס דידן פ' חלק אר"א כל שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סי' ברכה

שם באו"ד על כן ניחא ואמנם עדן ק' הרי בליל ח' לא היה נס וגם על תי' ב"י האחרונים קשה קו' זו וכבר כ' ליישב בהגהותי על הטור סימן זה בליקוטי חבר חלק ראשון עיי"ש

שם טו"ז ס"ק ג' שלא קבעום למשתה ע' ביוסף לקח על מגלת אסתר בהקדמה שכתב הטעם משום דעכ"פ נהרגו כמה נפשות מישראל ל"ש שוב משתה ושמחה משא"כ בפורים

שם טו"ז ס"ק ה' ואני שמעתי מ' מדבריו דאף בחנוכה דעתו נוטה כן ועיין בהלכות ר"ח סימן ת"כ כתב בהדיא דאין לסמוך על פסק זה בחנוכה ופורים

סי' תרע"א מג"א ס"ק א' ויתן גם לחבירו נ' דזה דווקא כשחבירו בבית אחר דאל"כ הרי מדינא נר איש וביתו

שם מחבר סעי' ז' ומברכין בביהכ"נ ע' שו"ת חכם צבי סי' פ"ח

שם מחבר סעי' ח' חצר ע' שו"ת חכם צבי סי' צ"א

שם מג"א ס"ק י"א קרצו ומירק אחר ד' אלו ק' להולמן דהרי קרצו היינו שחט רובו וקיום מצות שחיטה ועיקר מצוה דכהונה היא הקבלה וקודמת לגמר שחיטה ומיין אלי' רבא

שם מג"א ס"ק י"ב ברחובות בלילה כתב כן ליישב מה דק' מסי' רמ"ד דחיישי' לעוברים ושבים אבל עדן ק' הרי זמן הדלקת נר חנוכה קודם שתכלה רגל מן השוק וא"כ שפיר בנ"א מצוין אז

שם באו"ד דוק ברש"י ברכות ס"א כתב כן משום דברש"י פ"ק דברכות לא כ' כן אלא דלכאורה במ"ש שם שנ' כמרחיק עצמו מפתח ביהכ"נ שבמזרח ג"כ מיושב קו' דאי היה פטור מביה"כ למה לו להרחיק עצמו א"ו דחייב ומ"מ אינו הולך: