ליקוטי חבר בן חיים ב עד

סי' תר"ז מג"א ס"ק ב' כסוי חטאה נ' דיש לחלק בין תיבת חטאה שהוא כנוי על התאוה כדכ' וכעבות העגלה חטאה משא"כ חטא היינו שוגג וע' תבואות שור יו"ד סי' פ' מ"ש בזה

שם מג"א ס"ק ג' כפרה לחטאים ובדגול מרבבה בשם של"ה מחילה לעונות וסליחה לפושעים אמנם בתפלה י"ח של כל השנה אנו אומרים סליחה לחטאים ומחילה לפשעים וצ"ע

סי' תר"ח מג"א ס"ק ג' כשהחוטא שוגג צ"ע דזה תי' אחר אבל רמ"א בשם ר"ן לא כ"כ

שם באו"ד ובס"ח כ' ע' דרכי משה טויו"ד סי' קנ"ז או"ק א'

סי' תר"י מג"א ס"ק ג' כנגד איבריו ע' מחה"ש

סי' תרי"א מג"א ס"ק ב' לקנב ירק וע' עדיות פ"ג משנה ג' מבואר כפי' רש"י וע' רמב"ם בפי' משנה שם פי' חדש ועיי"ש

שם באו"ד ור"ן כ' כצ"ל מחה"ש

סי' תרי"ב מחבר סעי' ד' שיעור אכילה וע' חתם סופר חלק ו' ניקטי סי' ט"ז ששיעור אכילת פרס לכל היותר ט' מינוטין

שם מג"א ס"ק ג' וכ"מ ברא"ש וע' תר"י ברכות שם מ' דלא כמג"א

שם טו"ז ס"ק ז' דפטור באין ראוין נ' ד' הטו"ז דבכל אוכלין ומשקין אינן ראוין בחומץ משום דלבסוף אינו מרגיש החמיצות ושפיר נהנה

שם טו"ז ס"ק ח' דאימת שבת עלי' ע' כתובות נ"ד ע"ב תוס' ד"ה ובתרומתו וצ"ע לעיל סי' ער"ה סעי' ח' מ' כד' הטו"ז

סי' תרי"ג רמ"א סעי' ג' וכן כהן ע' פמ"ג

שם מג"א ס"ק ד' רפואה גמורה ע' פמ"ג

שם מג"א ס"ק ט' נרשם בטעות ושייך בד' המחבר סעי' ח'

שם מג"א ס"ק י' ולא ידעתי ע' פמ"ג

שם באו"ד תקס"ח צ"ל תק"י ס"ח

שם מג"א ס"ק י"ב וצע"ג בחי' לכתובות כ' דק' לי' לרש"י מ"ש דבמתני' דיומא תנא סתם כלה וסמיך דנדע דכל ל' יום נקראת כלה וכ"ת מאי דסתם במתני' מפו' בבריי' א"כ התם ביומא הו"ל לבריי' למתניי' אלא ש"מ דל' יום ר"ל של אבילות וקמ"ל דכה"ג לא מקרי אבילות בצנעה אם תמנע מאיזו תכשיטין ומ"מ הש"ס ביומא שפיר פשוט דלא מבעי' לי' כלל אם נקראת כלה טפי מל' יום דמהי"ת אלא דס"ד דלא מקריא כלה כ"א בז' ימי המשתה ופשיט מהכא דכל ל' יום נקראת כלה דהכי דייק ל' הבריי' דמשום דנקראת כלה הוא דאין מונעין

שם מג"א ס"ק י"ג ע' פמ"ג

שם בסוה"ד ע' ס"א צ"ל ס"ז

סי' תרי"ד מג"א ס"ק ב' שאינה מעורבת לכאורה יש להשיב דהני אנפלאות בכל השנה מלבושים נינהו אלא דכל ימות השנה המנעל נתן עלי' כשיוצאין בהם לר"ה ואין זה דומה לשאר מלבושים שאין יוצאי' בהם כלל בכל השנה לרה"ר

שם רמ"א סעי' ד' או להפך צ"ע בשלמא מביהכ"נ לביתו מותר ללבוש מנעל דע"כ צריך ללכת לביתו לישן או לעשות צרכיו אבל למה יהא מותר ללבוש מנעל שהוא לד' קצת פוסקי' אי' דאוריי' וא"נ הו"ל אי' דרבנן בשביל שיהא בביהכ"נ ואין זה דומה לרוחץ מלכלוך דהתם ליכא הנאת רחיצה אבל כאן איכא הנאת נעילת הסנדל ואולי דאם לא נתיר לא יבא מנין לביהכ"נ ויתבטל מצוה דרבים ודמי קצת להך דר"א דשחרר עבדו ועבר בעשה משום מצוה דרבים וצ"ע דיש לחלק

שם מג"א ס"ק ה' וצ"ע על מה סמכו ע' טו"ז סי' זה ס"ק ג'

סי' תרט"ו רמ"א סעי' ב' הרואה קרי וע' קרבן נתנאל יומא שם תיקון לרואה קרי ביוה"כ

סי' תרי"ח מג"א ס"ק י' דלא תקנו כן ביוה"כ ע' מחה"ש צ"ע שכ' דבעיוה"כ לא היו צריכין לחם משנה לפי שלא אכלו ביוה"כ דעכ"פ בעיוה"כ היו צריכין למן ואדרבא נ' דאפילו מאן דס"ל דבשאר י"ט ירד המן מודה דביוה"כ לא ירד מאחר דקיי"ל עירוב והוצאה ליוה"כ ואולי י"ל כיון דעכ"פ הלח"מ שירד בעיוה"כ לא ירד לצורך מויוה"כ שוב לא שייך ביוה"כ עצמו לחם משנה

שם מג"א ס"ק י"א אומר רצה אולי ברצה גם הטו"ז וסיעתו מודים דכיון שהוא חולה ואסור להתענות משום יוה"כ חל עליו חיוב אכילה כמו בכל שבת וצ"ע

סי' תרי"ט מחבר סעי' א' שאומר ש"צ ע' פמ"ג

סי' תרכ"א טו"ז ס"ק ב' בטור הביא וכן הוא בירושלמי פ' א"ל הממונה הל' ז'

שם מג"א ס"ק ו' אינו מועיל נ' דבאחרים הנותני' קאמר אבל בנו וודאי ברא מזכה אבא ומה שהמנהג בינינו להזכיר כל ג' גלים נ' משום דכ' ואחריתה שמחה תוגה מזכירין נשמות לעורר קצת יגון בלבבינו ויפוק דא בדא

סי' תרכ"ב טו"ז ס"ק א' ולטעם זה יק' למה אין אומרים גם ביו"ט שחל בחול ואני תפלתי אכן לד' המקובלי' זמן מנחה בשבת נקרא רעוא דרעוין שאין שם מה"ד כלל ומה"ט נסתלקו באותה שעה הג' צדיקים משה יוסף ודוד שנסתלקו באהבה ולא במשפט כ"א בנשיקה והיינו עת רצון אמנם יוה"כ שנקרא מה"ט בל' רבים לפי שהכ' פנים כנגד פנים ולית לי' רשות לשטן לאסטוני כל היום עת רצון ואין חשיבות למנחה יותר משאר תפלות:

שם טו"ז ס"ק ג' וביו"כ איכא ד' אלו צ"ע

שם ס"ק ד' ולי נ' וכ"כ ב"י ויע"ל משום דביוה"כ היו בנות ישראל חולות בכרמי' כדאי' במתני' סוף תענית הי' קורין בפ' עריות לידע איזו עריות אסורין

שם ס"ק ו' בנוסח א"מ ע' מג"א סי' תקפ"ד ס"ק ג'

סי' תרכ"ג מג"א ס"ק א' שממשיכין התפלה ע' מג"א סי' רל"ד ס"ק ד'

שם מג"א סוף הסי' הוה בין השמשות ע' פמ"ג

שם טו"ז סוף הסי' הטעם המובחר ע' פמ"ג ועוררני תלמיד א' דלפי טעם זה ראוי לתקוע תשר"ת דכ' עלה בתרועה וכל תרועה פשוטה לפני' ופשוטה לאחרי' וס' תרועה ס' שברים ולי נ' הטעם ע"ש במשוך היובל כ' רש"י סימן לסילוק וה"נ סילוק ב"ד של מעלה ובמשוך היינו תקיעה ותוס' במגילה ד' ע"ב ד"ה שמא יעבירנו כ' דהטעם זכר ליוה"כ של יובל ובמהרי"ל כ' הטעם להודיע שהוא יום טוב

סי' תרכ"ד מג"א ס"ק א' והב"ח כ' ונ' דעכ"פ לא יברך בורא מיני בשמי' בין בפה"ג להבדלה משום ס' הפסק בין ברכה לשתיי' כ"א יברך בורא מיני בשמי' תחלה ואח"כ בורא פה"ג וע' פמ"ג

שם רמ"א סוף הסי' ואין לנהוג ע' ירושלמי פ"א מ' חלה מתני' ואסורין מלפני העומר דמייתי שם דאבוה דרב שמואל ב"י צם תרין יומין ודמך מ' שהביא הך עובדא שלא לנהוג כן. ה' סוכה

סי' תרכ"ח מג"א ס"ק ב' נרשם בטעות ושייך לעיל וכסתות של עליונה: