ליקוטי חבר בן חיים ב עג

שם טו"ז ס"ק א' וכי היכי דחשיב ע' שו"ת חכם צבי סי' ל"ד וד' הטו"ז צ"ע

שם מחבר סעי' ב' הגוזל שופר ולעת עתה נדפס חי' ר"ן על ר"ה וחולק שם עיי"ש

שם מג"א ס"ק ה' מקרי שלו ע' מ"ש ע"ד מג"א מרן בחתם סופר חלק יו"ד סי' קכ"ז

שם באו"ד והראי' שמייתי ע' מחה"ש

שם מג"א ס"ק ו' ונ"ל דד' הטור ע' מחה"ש

שם באו"ד צמרה פסול ע' סי' תרמ"ט מג"א ס"ק י"א וצ"ע

שם באו"ד והתם מיירי בע"א של ישראל ע' רמב"ם פ"ד מה' אי' מזבח הל' ו'

שם מג"א ס"ק ט' ע' פמ"ג ונ' לחלק דוודאי אם ע"י ההידוק פסול הו"ל מתקן מנא אבל אם גם בלא הסרת ההידוק כשר לא מקרי מתקן מנא ומותר ליטלו ביו"ט

סי' תקפ"ח מג"א ס"ק ב' נרשם בטעות ושייך סעי' ב' ביום יצא

שם מחבר סעי' ד' היה זה צריך ע' ירושלמי מגילה פ"ב הל' ב' ובקרבן עדה שם

שם מג"א ס"ק ד' בסוה"ד ורפ"ב דר"ה ע' מ"ש שם בס' יום תרועה וד' מג"א צ"ע

סי' תקפ"ט מחבר סוף סעי' ט' משליח צבור ע' מ"ש פמ"ג כאן וסי' תקפ"ז

סי' תק"צ מג"א ס"ק א' והוי השני ואם התרועה עיקר השברי' הפסק

שם מג"א סס"ק ה' ואם תקע קאי אד' רמ"א סוף סעי' ו'

סי' תקצ"א מג"א ס"ק ז' וצריך עיון ע' פנים יפות ר"פ תולדת

שם מג"א ס"ק ח' ע' מ"ש מהרי"ט בשו"ת חלק ראשון סי' ו' בזה וע' חתם סופר חלק או"ח סי' קס"ה מ"ש בזה ודבריו צ"ע א"כ למה אמר הכ' לא תתעב אדומי כי אחיך הוא הרי בני עשו לאו אחינו הם לפי ד' מרן זצוק"ל יען עשו נשא גויה דלאו בת קידושין גם לא אדע מנ"ל דקודם מתן תורה שלא נצטוו עדן על מצות קידושין דאז היה ג"כ הדין כל שאין קידושין הוולד הולך אחר הנקיבה

סי' תקצ"ב מג"א ס"ק ד' בין התקיעות דמיושב וצ"ע הא אם יצא בתשר"ת לא חל הברכה עדן ואמאי לא הוה הפסק אא"כ ק' מהך דשמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא אטו מיירי שלא הפסיק בנתיים וע"כ כיון דעכ"פ מפשוטה ראשונה יצא שפיר חל הברכה

פי' תקצ"ג מחבר סעי' א' ע' פמ"ג

שם טו"ז בסוה"ד בנשימה אחד ויע"ל שאינו יכול להאריך בתקיעה כנגד שברים תרועה

שם מג"א ס"ק ג' ואינו יודע צ"ע יתקע על כל אופנים דהיינו תשר"ת תרש"ת תר"ת תש"ת ואולי לא שרי' לי' לתקוע מספק כולי האי ואולי כי מטעם זה לא תקעו ספיקות עד דאתקין ר' אבהו בקסרין דלא רצו להתיר לתקוע כולי האי ספיקות עד דאתא ר' אבהו והתיר

סי' תקצ"ה מג"א ס"ק ב' ונ"ל צ"ע הרי מותר להביא השופר ע"י עכו"ם בשביל אותו הציבור שאין להם שופר והמה ג"כ חוץ לתחום דאי בתוך התחום שופר עדיף מתפלה ועיקר הדוגמא של מג"א אפשר בלא צבור כ"א בסידור תפלה נמצא בתוך התחום ואינם רוצים לשאול ומ"מ ל' מג"א צ"ע אם לא נדחוק שאותו צבור אינם שומעים ופטורין מתקיעת שופר אמנם י"ל ג"כ דמיירי כי בתוך התחום של המקום שמתפללין יש שם שופר אבל לבא שם ממקום אחר הוא חוץ לתחום הציבור ילכו שם אחר התפלה לתקוע והוא לא יוכל לילך כ"א למקום אחר שיש שם שופר ואין צבור ושפיר כ' מג"א והנעלה ה' יעקב לוי ווייסמאן השיב דמצי מיירי ג"כ שהצבור אסרו שופר זה עליהם בקונם תקיעתו עלי דאסור לתקוע להם בו והוא לא נדר עמהם

סי' תקצ"ו טו"ז ס"ק ב' אבל ביו"ט גרידא ע' שו"ת חכם צבי סי' ל"ה וד' הטו"ז צ"ע

סי' תקצ"ז מג"א ריש הסי' שלא לאכול בשר צ"ע מקרא דעזרא אכלו משמנים וד' רז"ל דבר"ה היה כדמוכחי קראי שם

שם מג"א ס"ק ג' אסור להתענות ע' חתם סופר חלק או"ח סי' קס"ח מ"ש ע"ד מג"א אלו

שם טו"ז שאכל אצל השונמי' ע' פמ"ג וצ"ע דלמא האי ר"ה בשבת היה ויותר הו"ל להביא מקרא דעזרא דמבואר שם דמצוה לאכול בר"ה

סי' תקצז מג"א ס"ק ג' לא הראוהו צ"ל התירו

שם מג"א ס"ק ה' ומי שאינו ירא בתה"ד בב"י שם ל"מ כן

שם מג"א ס"ק ז' צ"ל דס"ל למ"ש ס"ק י' דאפי' בשבת הטעם דמ"מ לי"א מצוה להתענות לא עדיף ר"ח משבת

שם מג"א ס"ק ח' בסוה"ד וכ"ש שנשבע ע' מחה"ש: סי' ת"ר מג"א כשגמרו צ"ל כשקנאו ע' מחה"ש

שם טו"ז ס"ק ב' התחיל לתקוע תקיעה שלישית ע' שבת שם וע' חכם צבי סי' י"א וד' הטו"ז צ"ע

סי' תר"ב רמ"א בכל יום שלשה פעמים נ' הטעם ע"ד דאמרי' ה' יוה"כ סי' תר"ו דג"פ חייב לבקש מחילה ואחרי דלא ידעי' אם נתכפר לנו בפ"א אנו מבקשים מחילה ג"פ שלא יהא כח הדיוט חמור מכח גבוה

שם ברמ"א אין מקדשין הלבנה נ' הטעם מלבד מ"ש רמ"א לעיל בה' ר"ח ע"ד ד' המ' שקבע הש"י ר"ה בא' לחדש משום בכסא ליום חגינו שלא יהי' ב' עדים על חטאתינו דהיינו הלבנה והחמה ומטעם זה ג"כ אין מקדשין הלבנה עד אחר גמר הדין

סי' תר"ג מג"א דיני תשובה ע' פנים מאירות חלק ג' סי' ט' וסי' י"ט

שם באו"ד אשה שמצאה ילד ע' צ"צ סי' ה' וסי' ו' וסי' צ"ג: בע"ה ה' יוה"כ

סי' תר"ד מג"א ס"ק א' להחמיר מספק לא אדע אמאי יהא רשאי להחמי' כיון דתעני' חלום משום פי"נ אפי' ספ' פ"נ דוחה שבת

שם באו"ד א"כ גם בעיוה"כ יש להתענו' עטו"ז סי' זה ס"ק ב'

שם באו"ד ומי שאינו ירא ע' רמב"ם ה' תענית פ"א ה' י"ב דל"מ כן וצ"ע

שם באו"ד או במקומות צ"ל אז במקומות

סי' תר"ה מג"א ס"ק ג' לדבר הראוי להקרבה ע' בטור וצ"ע

סי' תר"ו מג"א ס"ק ב' יותר רשאי היינו כפי' רש"י רב שאני אבל לגבי ר' חנינא לא הוה בזיון תורה

שם ס"ק ג' אפי' אינו רבו מובהק היינו ג"כ כפי' שאר המפרשים דר' חנינא לא היה רבו מובהק של רב

שם מג"א ס"ק ו' ואם אמר ע' פמ"ג ומחה"ש

שם מג"א ס"ק ח' בסוה"ד ע' במשנה פ"ח דמקואות ע' לעיל סי' פ"ח

שם מג"א ס"ק י' בסוף הדי' שמצוה לאכול בו וצ"ע א"כ אמאי אין אומרים בו למנצח יענך וע' מחה"ש: