ליקוטי חבר בן חיים ב עא

האר"י על האר"י כי אף בשבת חזון לא נהג כן ואמר לן מרן זצוק"ל כי לקדוש כאר"י הי' יותר צער ללבוש בגדי שבת בשבת חזון מאלו החליף ולא הי' צריך להחליף משא"כ אנן יתמי דיתמי אם לא נעשה היכר יצא האבילות מלבינו והביא דוגמא לזה במיתת נדב ואביהו אהרן ובניו נאמר להן ראשיכם אל תפרעו וכל בית ישראל יבכו

שם מג"א ס"ק כ"ג לעשות קרונן מ' משום דלאו בגד מקרי הוא דשרי וא"כ אנפלאות שקורין שטרומפף דהוה בגד אסור לארוג מר"ח וכן הנהגתי בביתי ולרבים לא מחיתי מאחר שלא מצאתי הדין מפורש

שם מג"א ס"ק ל"א וסי' תקנ"ט כצ"ל

שם באו"ד בע"פ צ"ל בע' ת"ב מחה"ש

סי' תקנ"א מג"א ס"ק ל"ד והב"ח כ' עכשיו וכו' צ"ע מאי סעודת אירוסין שייך עכשיו שעושין האירוסין והנשואין כא'

שם טו"ז ס"ק י"ג ע' קרבן עדה ירושלמי פ' אלו מגלחין הל' א' וצ"ע. ועמג"א סעי' זה ס"ק י"א

שם טו"ז ס"ק י"ד דבר תימה הוא להתיר ועיי' בר"ן שם שכ' כד' הב"י

שם מג"א ס"ק ל"ו בסוף הדיבור לענין זימון צ"ע דהכא אלו ואלו שוין דהאוכלים חלב אינם רשאים ג"כ לאכול בשר

סי' תקנ"ב מג"א ס"ק י"ב ד' נ"ג ע"א ר"א פתח ישיחו בי וכו' ועיי"ש כי יש לפ' דר"א אמר כן לגנאי על אנשי דורו

שם באו"ד בד' ע"ה אי' על פ' ויגרס בחצץ

שם רמ"א סעי' י"א והגאונים כ' עיי' פנים מאירות ח"ב סי' צ"ד

שם טו"ז ס"ק ב' לא יאכל אחר חצות סעודה כצ"ל

שם מג"א ס"ק ט"ז דבסי' תקס"ח סעיף ב' כתבו עיי"ש טו"ז ס"ק א'

סי' תקנ"ג מג"א ס"ק ז' ע' מ"ש מרן זצוק"ל בהגהותי' טעמא של דבר ולי נ' טעם הענין דאמרי' שלהי תענית על ר"י בר אלעאי דבעת"ב דומה כמי שמתו מוטל לפניו נמצא בט"ב נוהג אבילות ובעת"ב אנינו' וה"ט דאסורי' בבשר ויין ומה"ט נמנעים ג"כ מת"ת וא"כ בשבת בין בת"ב שחל בשבת בין בעת"ב דמותרין בבשר ויין גם מת"ת אין למנוע

שם באו"ד במ' שקרא ר' עיי' ח"ס ח' או"ח סי' ל"ג דבר נאה בענין זה:

סי' תקנ"ד טו"ז ס"ק ב' שעכשיו מצירה עיי' ריש ע"א דל"ל לר"י הך סברא וצ"ע

שם מחבר סעי' י"ב עובר במים עד צווארו עיי' סי' תרי"ג סעי' ה' ועיי' שם

שם מחבר סעיף ט"ז ע' פנים מאירות ח"ב סי' כ"ח

שם מג"א ס"ק כ' לבשלה ובס' תורת השלמים ה' נדה סי' קצ"ז ס"ק ז' חולק

שם מג"א ס"ק כ"א וצ"ע דהא בטור לולא דמסתפינא הייתי אומר דמ"ש ביו"ד שם כוונתו למנהגינו שאומרי' רק צפרא טבא וכיו"ב

סי' תקנ"ז רמ"א סוף הסי' יאמר ע' מ"ש בזה הטו"ז סי' תרי"ח ס"ק י' וע"ש

שם טו"ז ס"ק ב' ע' הגהות מרן זצוק"ל ופמ"ג בזה

סי' תקנ"ט מג"א ס"ק ז' ס' הקרבנות ע' מחבר סי' תקנ"ד סעיף ד' וצ"ע

שם מג"א ס"ק ח' ואם הוא תוך ג"י צ"ל לאחר ג' ימים

באו"ד וברי"ו כ' בהדיא וכן הוא בפסקי תוס' פ' אלו מגלחין וע' תוס' שם כ"א ע"ב ד"ה מכאן ואילך מ' מדברי' דאת"ב עצמו קיימא שמותר לילך לביהכ"נ אף דנהגו אבילות ולא מיירי מאבל כלל וע' קרבן נתנאל מועד קטן שם

שם מג"א ס"ק י' מחמירין יותר מבשבת חזון כצ"ל

שם טו"ז ס"ק א' משום דבטלה מגילת תענית צ"ע מה ענין ת"ב למגילת תעני' מקראי דקרא עני מועד ילפי'

שם רמ"א סוף הסי' ע' טו"ז סי' זה ס"ק א'

שם מג"א ס"ק ט"ו על קברי עכו"ם וצ"ע אם יש שם צורה שמשתחוי' לה אם ילך

סי' תק"ס טו"ז ס"ק א' מלתא דלא שכיחא דברים אלו צ"ע דמי לא מצי מיירי שהגוי בנאה וממילא היא נבנית בהיתר

שם בטו"ז ס"ק ו' וע' אלי' רבא ופמ"ג ונ' דבמדינתינו שהזהב מכסה רק נגד הפנים ועל הראש מונח רק של משי לא מקרי עטרת כלה ושרי

שם בטו"ז באו"ד דגם זה ע' בר"ן שם פ' בני העיר גבי זבולו דחומשא וצ"ע וע' לעיל סי' קנ"ד סעיף ט'

סי' תקס"א מג"א ס"ק ב' אפי' למ"ד קדשי וע' מל"מ בהל' בית הבחירה שם

שם מג"א ס"ק א' אין צריך לברך צ"ל לקרוע וכן בדיבור הסמוך: ה' תענית

מג"א ריש הסי' שאני עיולי יומא ע' רא"ש פ' במה מדליקין סי' כ' דפליגו וע' קרבן נתנאל ומ"ש שם על ד' הקרבן נתנאל

סי' תקס"ב מג"א ריש הסי' וא"כ יחיד המתענה צ"ע מאין פשיטא לי' למג"א דתענית יחיד היוצא מפ' בפיך זו צדקה קיל מת"צ דרבנן ואדרבא מ' דיחיד שקיבל עליו להתענות לילה ויום ביה"ש אסור ככל ס' דאוריי' וע' מג"א סי' תקס"ג

שם מג"א ס"ק ד' ומכ"ש מי שמתנה כצ"ל ור"ל שמתנה בפ"א דיו ואין זה ענין לד' רמ"א

שם רמ"א סעי' ב' אבל אם מתנה נ' דס"ד דהוה כאהי' נזיר ע"מ שלא אשתה יין דאסור ביין וה"נ כיון דאמר הריני בתענית וכל שלא שקעה עליו חמה אינו תענית אין תנאו מועיל לו קמ"ל דמהני

שם טו"ז ס"ק א' תענית בש"ת וע' טו"ז סס"ק ז' וצ"ע

שם טו"ז ס"ק ג' ולפי דברי' ניחא ע' פמ"ג ודבריו תמוהים אטו יום ברית מילה בכלל מגילת תענית אמנם ק' לטו"ז אי הו"ל יום טוב גם שעות אסור להתענות בו ואמנם ע"ז קאמר דבאמת לא התענה לשם תענית ומה שסיים הטו"ז כוונתו דאין זה תלוי בבטלה ולא בטלה

שם מג"א ס"ק ח' נרשם בטעו' ושייך בד' רמ"א סעי' ה' תעני' סתם

שם מג"א ס"ק י"ז סוף הסי' דבזכות שהצליח אבל לפימ"ש הרמב"ן בה' נדרים בדיני אסמכתא דכל תולה בד' אחרים לא שייך אסמכתא א"צ לד' מג"א ויש ראי' מד' חז"ל גבי יאע"ה וידר יעקב נדר לאמור לאמור לדורות שיהא נודרים בעת צרה ש"מ דכה"ג לא הוי אסמכתא וכד' הרמב"ן

סי' תקס"ה מג"א ס"ק א' שלא יהי' ח' בסוף העולם ומ"מ בשבת צ"ע דאין רשאי כל העולם להתענות

שם מג"א ס"ק ה' להפסיק מעט ע' מחה"ש

שם טו"ז ס"ק ו' דאמר מלתא דשקרא לדעתי נ' דלא אמר שקר כלל דהנה רשב"י שא"ל נראתה הקשת בימיך לא הי' כוונתו על ימי ילדותו טרם ידע את בוראו ומ"מ ל' ימיך כלל גם אותן הימים