ליקוטי חבר בן חיים ב סח

מ' דלא ידעי' מתי נפל וחטה שנפל הו"לל דידענא שנפל לפנינו

שם מג"א באו"ד דאין להחמיר ע' מחה"ש

שם מג"א ס"ק ז' בב"י יו"ד ססי' צ"ה כצ"ל

שם מג"א באו"ד בטור מ' ע' מחה"ש

סי' תס"ג טו"ז ס"ק ב' דההיא דסעי' א' ואולי משום דדין דס"א לא שכיחא במדינתינו הניח רמ"א מלהגי'

סי' תס"ז מג"א ס"ק ב' מ' לכאורה כפי' הכ"מ וביו"ד נ"ז דמותר למכור ס' דרוסה לגוי דהתם ליכא אי' וודאי כלל משא"כ כאן דאיכא אי' וודאי ולדינא י"ל דאם קונה הגוי הרבה ובוודאי למכור לאחרים קונה ממילא גם לישראל ימכור ואמנם אם קונה מעט דיש ס' אם ימכור ממנו כלל ועכ"פ למכור לישראל הוה ס"ס ושרי וכה"ג לא מקרי עושה ס"ס בידים דהרי לאו למכור מכרו לו כיון שלא מכר לו כ"א מעט

שם מחבר סעי' ג' שבאו בספינה נהירנא פ"א טחנו בפ"ב בימי מרן זצוק"ל המוכרי קמח לפסח חטין שבאו בספינה וסמוך לפסח נודע הדבר לבי"ד ויצא הפסק מפי מרן זצוק"ל כי המצות מותרין באכילה בפסח ככ' פה בשו"ע אבל לצאת ידי מצות מצוה לא יצאו כי מעת שנתקרבו אל המים שבאו על הספינה צריכין שמירה כמו בריחים ואין יוצאין בהם ידי מצה משומרת והוצרכו לנקר הרחים בתחלה ולטחון ולאפות מצות מצוה בעד כל הב"ב

שם רמ"א סעי' ח' שום פירות ומ"מ המנהג לאכול מהם פרי שקורין באקסהארן

שם טו"ז ס"ק ח' וע' פמ"ג ועיקר כוונת הטו"ז על מה שאנו קורין גערשטל ציקר שהוא חמץ גמור באמת

שם טו"ז ס"ק י' עפמ"ג

שם מג"א ס"ק י"ב ע' נוב"י מה"ת חיו"ד סי' נ'

שם מג"א ס"ק י"ג בסי' נ"ה צ"ל בס' נקודות הכסף

שם באו"ד משום דבשיל"מ וכ"כ הר"ן פ' השוכר את הפועל בשמעתא דאלו אסורין ואוסרין

שם מג"א ס"ק ט"ו אפשר שמחמץ אחרים ובר"ן פ' כ"ש בשמעתא דקדירות בפסח כ"כ בפשיטות

שם מחבר סעי' י"ד ע' צ"צ סי' ל'

שם מג"א ס"ק ל"ו ע' פמ"ג

סי' תס"ח מג"א ס"ק ט' וד' הש"כ צ"ע ע' מחה"ש ואולי משו' דהש"ך משוה ד' הרא"ש עם ד' הר"ן ואמנם הר"ן לא כ' כן כ"א להחמיר והרא"ש אפי' להקל

שם מג"א ס"ק י"ב כ' במהרי"ל ע' פנים מאירות ח"ב סי' קל"ב בענין אשכנזים וספרדיי'

שם מג"א ס"ק ט"ו שרעפפין מהרי"ו אוסר ע' פמ"ג ובעלוקה שקורין איגל צ"ע

סי' תס"ט מג"א ס"ק ב' וגבי חטים צ"ע אם גם יאמר לדמי פסח למה יהא קדוש למנחות

סי' ת"ע מג"א ריש הסי' הבא אחר הנפלי' ע' רמב"ן פ' בא דיליף מקרא דגם בכור לאב הוכה במצרים דכ' ראשית אוני' באהלי חם ואמנם א"כ ראשית אוני' דווקא ואין הבא אחר הנפלי' ולא אחר יוצא דופן בכלל

סי' תע"א מג"א ס"ק ד' דלמא שאני התם וכ"כ תוס' ר"פ ע"פ ד"ה סמוך למנחה בסוה"ד עיי"ש

שם מג"א ס"ק ה' וא"כ אסור לאוכלה וצ"ע א"כ מאי זה שכתב המחבר דמשעה עשירי' והלאה אסור לאכול פת דהיינו ג"כ מי פירות עם מים דבלא מים לא מקרי פת ועם מים הרי לד' מג"א גם קודם שעה עשירי' אסור

באו"ד דביש בה שמן הרבה צ"ע אלמה לא הרי יוכל לקבוע סעודתו עליי' ומברך המוציא כעל שאר פת הבא בכסנין ואמנם גם קו' הר"ן לכאור' יש ליישב דנ"מ לענין בציקות של נכרים דידי פת יצא וידי מצה משומרת לא יצא כדתניא ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה ומצאתי קו' זו בס' הר המור סי' ו'

שם באו"ד ופירש צ"ל ועוד דמי פירות

שם מג"א סוף הסי' סי' קכ"ו צ"ל קס"ח ס"ו

סי' תע"ב מג"א ס"ק ב' אטו בפסח מותר לגזול נ' דגם בפסח לא היה מהרי"ל משתמש בהם כ"א נתנן על השלחן דרך חירות

סי' תפ"ג רמ"א סעי' ב' לא ימזוג לו בעצמו וכן מ' ל' מוזגין לו דתנן

שם מג"א ס"ק ד' כרפס כ' ח"ס חלק או"ח סי' קל"ב כי כרפס הוא צעללר ועיי"ש

שם מג"א ס"ק ט' שקורין לאטיך ע' ח"צ סי' קי"ט שהעיד בעדות גמורה שהוא ירק הנקרא סאלאט בל"א וכן נהג מרן זצוק"ל בין לברכה בין לכריכה

שם מג"א ס"ק י"ג נרשם בטעות ושייך לעיל אא"כ הן לחים וכן הגיה הקרבן עדה בירושלמי פ' כל שעה

שם הגה בדברי המחבר פי' מיני עשבים מרים שייך אחרי מרור שכ' המחבר:

שם מג"א ס"ק י"ד אם שרה המרור במים ע' פנים מאירות ח"ב סי' ק"י דמתיר בקרין

שם מג"א ס"ק י"ט וצ"ע נ' דצ"ל וקודם יטביל שתהא הברכה סמוך לעשיי' בלי הפסק כמ"ש המפ' על ל' עובר

סי' תע"ה מג"א ס"ק ח' סי' תקצ"ב כצ"ל

שם מג"א ס"ק י' יאמר מתחלה ברכה צ"ע דאם לא יברך כלל בפה"א למאי הל' יאכל כלל המרור תחלה ואי משום ב' טיבולי' יטבל ביצה וכיו"ב ותו אי משום ב' טיבולין א"כ טובל הקרין בפ"א בחומץ ולמה אינו ראוי לברך עליו בפה"א הלא כל השנה דרכו בכך ואי משום דבחומץ ליכא טעם מרור א"כ מאי שני טיבולין שטיבל ומרור ל"ל וכמ"ש וצ"ע

שם מג"א ס"ק ט"ז מחויב בכל יום ר"ל ביו"ט אבל לא בחוה"מ

סי' תע"ז מג"א ס"ק ו' מבואר מזה דעי שאין לו כ"א כזית מצה יניחנה לאפיקומן ולא לברכה וכ"מ לקמן תפ"ב

סי' תע"ט מג"א סס"ק ב' דנשים ג"כ מצטרפין וצ"ע משום פריצותא מיהת ליתסר וכ"ת באשתו ל"ש פריצות' א"כ גם בבהמ"ז לישתרי

סי' ת"פ הגה' בד' המחבר וע' לעיל סי' תע"ב כצ"ל

שם במג"א ולא יאמר בסיום לאו דווקא דגם לפני החרוז האחרון לא יאמר

סי' תפ"א מג"א ריש הסי' דשמא גרם ולפי"ז קאווע אסור לשתות והחכם אזולאי בס' עבודת הקודש התיר וכן שתה מרן זצוק"ל בפנינו מדי שנה קאווע אחר הסדר

סי' תפ"ז מג"א ס"ק ב' ע' מ"ש מג"א בענין זה סי' רס"ח ס"ק ה' עיי"ש

סי' תפ"ט מג"א ס"ק א' לכן מברכין וצ"ע א"כ היאך מברכין שוב על מצה ומרור ומ"ש מסוכה וע' פ' ערבי פסחי' בסופו מ"ש בזה

שם טו"ז ס"ק א' ע' כתובות ע"ב תוס' ד"ה וספרה דס"ל כל ספירות שבתורה מ"ע הן: