ליקוטי חבר בן חיים ב סז

אורחא קמ"ל דאפי' סעודה מותר ודוחק גם ל' בבית חמיו אינו מדוקדק כיון דעדן לא ארס ותלמיד א' השיב דנקט בית חמיו לעורר ע"ד מג"א בסעי' שאח"ז דדווקא בדידי' דינא הכי דהו"ל א"א לעשות ע"י אחרים

שם טו"ז ס"ק ה' שלא יוציאנו חוץ לתחום צ"ע מאי איכא בין כרמלית לחוץ לתחום תרוויי' דרבנן

שם מג"א ס"ק י"א נרשם בטעות ושייך באותו סעי' לעיל מיני' ואם לאו יבטלנו

סי' תמ"ה מג"א ס"ק ה' כל ד' מג"א אלו צע"ג וע' פמ"ג

באו"ד דבכ"א צ"ל דבע"א

באו"ד וה"ה בחמץ צ"ע דהכא בע"פ עסקי' דחמץ בטל בס'

באו"ד בשעת הדחק צ"ל הדלק

שם מג"א ס"ק ו' וה"ה גבי חמץ ע' מ"ש הר"ן פ' כל הצלמים שם בענין זה

סי' תמ"ו מג"א ס"ק ב' משום דלא יראה ניתק ורמב"ם פ"א מה' חמץ הל' ג' לא כ"כ

באו"ד ואם נמצא חטה ע' חכם צבי סי' פ"ו

שם מג"א ס"ק א' דבאמת הוא אסור בהנאה צ"ל באכילה

סי' תמ"ז מג"א ס"ק ה' וע"ש ראי' צ"ל ומ"ש ראי'

שם מג"א ס"ק ל"ב שאין רגילין להשתמש בו חמץ אא"כ דכין בו דייסא שקורין גערסטל

שם מג"א ס"ק מ' דאף בשאר אי' פי' כלי הניתר בהגעלה

שם מג"א ס"ק מ"ב נתערב אחר הפסח ע' מחה"ש ואפשר דצ"ל נתעכב וכן מצאתי בדפוס ישן

סי' תמ"ח מחבר סעי' ג' ע' פנים מאירות ח"ב סי' קס"ג

שם מג"א ס"ק ג' ס"ל כר"ש צ"ל כרש"י מחה"ש

סי' ת"נ מחבר ס"ו ע' שו"ת ב"ח סי' קמ"ג

סי' תנ"א מג"א ס"ק א' ול"ד לחמץ קו' אקדירות שבישלו בה בע"פ דהו"ל עדן בן יומו כשמגיע זמן ב"י וב"י

שם טו"ז ס"ק ב' עפמ"ג דד' הטו"ז אד' הטור קאי ולא אד' המחבר

שם מג"א ס"ק ג' לא נשתמשו בכ"ר ולכאור' ג"כ לא נשתמשו בו בדבר גוש דא"צ כלי ראשון

שם מג"א ס"ק י"ז נרשם בטעות ושייך בד' רמ"א דלפעמי' משתמשין

שם מג"א ס"ק כ"ט דבכסוי מחמרי' היינו שיש בה גומא לא זולת וכסוי של ברזל רובן אין בהם גומות

שם ס"ק ל"א מג"א לעולם אין דכין ועכשו נוהגין לדוך בהם דייסא שקורין גערשטל והוא חמץ גמור

שם מג"א ס"ק ל"ב נרשם בטעות לסעי' י"ז בד' רמ"א ולא מהני בה קילוף

שם מג"א ס"ק ל"ה ריב אייזין וה"ה אבן שקורין רייבשטיין שמפררין עליו לפעמים דייסא ולפעמי' מלח ובא מעשה לידי ואסרתי

שם מג"א ס"ק ל"ו ביו"ד סי' ק"ה כצ"ל

באו"ד מיהו כ"מ צ"ל נפקא מינה

שם מג"א ס"ק מ' ומ' בת"ה שם ע' פנים מאירות ח"ב סי' ע"ה

שם מג"א ס"ק מ"ד סולדת בזיעה נ' דאם הקדירה מכוסה שרי

שם מג"א ס"ק מ"ז נרשם בטעות ושייך לסעי' כ"ד ברמ"א הן חדשי'

סי' תנ"א סעי' כ"ו רמ"א היתוך זכוכית שקורין געשמעלצט וה"ה קדרות ברזל המצופין בהיתוך הנהוג בזמנינו לא מהני להם הגעלה ואל תסמוך על ד' מרן זצוק"ל בח"ס חיו"ד סי' קי"ג דכ' שם דמהני להו הגעלה מכותלי מכתבו מבואר שלא ראה אותן מימי' ולא היו נהוגין אז במדינתינו וכ' בענין זה לבנו הגאון כתב סופר זי"ע והסכים עמי וכ' לי פסק ארוך בענין זה ותו"ד ללבנם ואח"כ להגעילם והגאון מוה' יחזקאל בנעטה זצ"ל כ' לי להשהותם י"ב חודש כד' ח"צ ואח"כ להגעילם ואני איני מורה בהם הכשר כלל

סי' תנ"ב מג"א ס"ק ו' בכל החומרות והטעם משום דבעת שמגעילין מגעילין כמו כן כלים אסורים מאי' אחרים וכן מורה ל' רמ"א סוף סעיף ב' עיי'

שם רמ"א סעיף ה' בשום משקה וע' מ"ש בזה הר"ן פ' כל הבשר סוגי' דטפת חלב

סי' תנ"ג מג"א ס"ק א' טטרקי האדן בל' אשכנז מחס"ש וכ' שם דה"ד קוקריץ ומרן זצוק"ל בח"ס ח' או"ח פקפק מאוד אם קוקריץ אינו מין אורז מאחר דחזי' דע"י תערובות דגי יעלה כמעט כשאר חמץ

שם מג"א ס"ק ח' ע' צמח צדק סי' ל"ב

שם מג"א ס"ק ז' ע' קרבן נתנאל פ' כל שעה סי' כ"ב דבר גדול מחכמי פראג עי"ש

סי' תנ"ד מג"א ס"ק א' פי' רש"י ופ' כיסוי הדם פי' רש"י אפכא

סי' תנ"ה מג"א ס"ק ה' או יצוה לעכו"ם ר"ל דבמקום מצוה שבות דשבות שרי

שם מג"א ס"ק ט"ו וכ"מ ביו"ד ונ' דגם הב"י דווקא כאן ס"ל דסגי ברוב ומטעם שכ' המג"א דמצנן להו

שם מג"א ס"ק י"ט ע' מחה"ש

סי' תנ"ו מחבר תק"כ דרהם וכ' הכ"מ פ"ג מה' כלי מקדש כי בדינר דרהם וחצי וידוע כי דינר רבע שקל ושקל הוא חצי אוקיא כמ"ש רש"י פ' משפטים ובכמה מקומות דהיינו משקל לאטה שהי' נוהג עד קרוב לזמנינו נמצא הדרהם ששית לאטה ויעלה לפי"ז שיעור חלה לשמנים ושלשה לאטה ושליש ולי דבר הגאון מוה' זלמן ב"ה ראב"ד בפ"ב זצ"ל כי מרן זצוק"ל אמר אליו אשר משקל שיעור הקמח היפה לחלה הוא חמשים וששה לאטה וצ"ע

סי' תנ"ז מג"א ס"ק א' ביו"ד סי' י"ח צ"ל י"ט מחה"ש

שם מג"א ס"ק ז' ע' מחה"ש

שם מג"א ס"ק ח' ע' מחה"ש וצ"ע

שם מג"א ס"ק ט' שהחלות מרובות יש להשיב דשאני התם דשאר כהנים שקלי ואביי לא שקיל הו"ל לעז משא"כ כאן אם כל הכהנים לא ישקלו מאי לעז שייך וע' מחה"ש

סי' תנ"ח במג"א אסור לאפות ספיקות ולפמ"ש מג"א לקמן בסוה"ד וי"ל דשרי להערים א"כ גם ספיקות שרי

סי' ת"ס מג"א ס"ק ב' ליישב מנהג צ"ע דהא דלא בעי' דיני הפקר בביטול חמץ כ' הר"ן ריש פסחים משום דבלא"ה אינו ברשותו וסגי לי' בגילוי מלתא בעלמא וא"כ הכא דמבטל קודם שנעשה חמץ ועדן הוא ברשותו יהא צריך כל דיני הפקר ול"מ כן מל' מג"א

סי' תס"א מג"א ס"ק א' יש לאסור נ' דדווקא אם אפה בתוך הפסח קאמר דלא דייני' דין נטלפ"ג אבל אם אפה קודם הפסח למה יאסור הרי עכ"פ התנור כבר שהה מעת לעת והו"ל נטלפ"ג

סי' תס"ב מג"א ריש הסי' ע' פמ"ג

שם מג"א ס"ק א' וברא"ש מ' וכן בר"ן גבי וותיקא עיי"ש

שם מג"א ס"ק ו' דבש"ג צ"ל דבסעי' ג'

שם באו"ד בהגהות חתן המחבר לאחר שנפל אבל ל' חטה שנמצאת